בימים אלה ממש חיים כולנו במציאות חווייתית בלתי מוכרת של מלחמה ארוכה ומתמשכת שתחילתה במעשי פרוגרום קיצוניים של רוע אנושי בלתי נתפש, שחוו אחינו, חלקם הי”ד כבר אינם איתנו בין החיים ,חלקם חיים, חלקם נמצאים בשבי בידי אויב אכזר במיוחד על כל המשתמע.
הלחימה המתמשכת ימים ארוכים ובמספר חזיתות כמו גם אופיה , רציחתם ומותם של למעלה מאלף אזרחים, בנוסף, מאות מחיילינו הי”ד נהרגו במהלך הקרבות, אלפים שנפצעו , שבויים שנשבו, אזרחים שנעקרו מביתם, כל אלה גובה מאיתנו מחירים כואבים ומשמעותיים ביותר, בגוף ובנפש, הן במישור הפגיעה באזרחים וכמובן הפגיעה בלוחמים, סוג של כולנו בחזית אזרחים ולוחמים כאחד והפניות למוקדי העזרה החירום גדלו להיקפים חסרי תקדים.
ריבוי הנפגעים ללא אבחנה , מכל המינים ומכל הסוגים כאמור , אזרחים שנפגעו בתוך ביתם, שנהרגו או נלקחו בשבי מתוך ביתם , לצד חיילים לוחמים שנהרגו ונפצעו בשדה הקרב מציבים בפנינו אתגרי טיפול והתמודדות בהיקפים שטרם התנסינו בהם עד כה בריבוי מקרים של חרדה, בלבול, התכנסות, כעס וזעם עד לכדי רצון לנקמה מיידי, ועוד ועוד…
במאמר זה ננסה לגעת קמעה בנושאים, במקרים ובצרכים העולים כתוצאה מהמציאות של זמן מלחמה מתמשכת על כל המשתמע, להציף את המציאות העולה בצרכים הטיפוליים הנדרשים בסדרי גודל של פניות למרכזים שטרם נראו עד כה במחוזותינו ונגע בקווים המנחים לטיפול ראשוני הנדרש ובהמשך בטיפול מתמשך, הכל בנסיבות המקרים ובהתאם למקרים והצרכים העולים .
נביא להלן דוגמאות ותיאור מקרים בהם נוצרה מועקה ומצוקה נפשית בעקבות האירועים שנחוו שמצריכים טיפול והתמודדות מקצועית לטובת המטופל בפניות ובמקרים שהגיעו למרכזי הטיפול והעזרה.
1. מקרי טראומה שונים שנגרמו כתוצאה ממקרים של –
● חשיפה למראות קשים בעקבות מצב המלחמה.
● אזרחים וחיילים שהיו עדים למעשי רצח נתעבים ולמותם של חברים קרובים ובכלל.
● חיילים שחוו חוויות של לחימה קשה שגבתה מהם מחירים כבדים כמו גם פציעה בשדה הקרב.
● ילדים ומבוגרים שחוו הרעבה ועינויים בשבי.
● ילדים ומבוגרים שנאלצו להיעקר ולפנות את בתיהם באופן מיידי ובמפתיע וללא התראה.
2. מקרים של תופעות להתפתחות תחושות בושה אישית ,האשמה עצמית, תסכול ודיכאון – כך למשל
● מילואימניק שיצא למילואים והשאיר בבית אשה בהריון עם שני ילדים קטנים מעסיק את עצמו ומתחבט בינו לבין עצמו בשאלות מצפוניות – איך אני מרשה לעצמי להשאיר את אשתי והילדים לבדם להתמודד בזמן מלחמה במטלות השונות, בעומס הנפשי ובלחצים, בניהול שגרה של צרכי הבית, בקניות, בבישולים , התארגנות ויציאה בבוקרים למסגרות החינוכיות, איך הם מתנהלים בזמן לחץ בצפירת האזעקות בלילות,הריצה למרחב המוגן, איך הם מתמודדים עם קולות הנפץ של היירוטים ועוד ועוד… האם אני פועל נכון….האם זה נכון…האם זה בסדר שאני פה והשארתי אותם להתמודד עם הכל לבד ? איזה בעל/אבא אני ? אולי נכון יותר להיות איתם לצידם, לחזק ולהתמודד יחד ולא לשהות כאן במילואים ?
● חקלאי מושבניק ששלח את הפועלים שלו לקטיף בפרדס ובאמצע עבודתם פגע במקום טיל שנורה משטח האויב ופצע חלק מהם ואחד הפועלים נהרג, כתוצאה מכך המושבניק האומלל מתמלא ברגשות אשם, מתייסר ומתחבט בשאלות – מדוע שלחתי אותם לעבוד בשטח החקלאי….אולי הייתי צריך להמתין למרות שהצבא לא אסר… איזה אדם אני… איך יכולתי להתעלם מהמצב… אני אשם…אני בעצם רוצח ….בגללי נהרג עובד שלי ואחרים נפגעו…מהן גבולות האחריות שלי…
3. עומס נפשי, רגשי ופיזי לזמן ממושך שמתפתח בעקבות מציאות של מלחמה – כך למשל-
● אזרחים שפונו מבתיהם בעל כורחם מכורח המציאות ועברו להתגורר במקומות ובסביבה בלתי מוכרים , במלונות, כפרי נופש ועוד במקומות שונים ברחבי הארץ ,תוך שהמציאות והמיקום החדשים מאלצת ומאתגרת אותם למצוא לעצמם ולילדיהם מסגרות חדשות של לימודים ותעסוקה , לפתוח ולייצר יחסי שכנות חדשים , חיים חברתיים חדשים וזאת לצד תחושת הניתוק מהבית והצורך לחשב מסלול מחדש .
● משפחות ובני משפחה של חטופים שבויים קמים כל בוקר עם תחושות שבין תקווה לייאוש, חודשים רבים וארוכים מוצאים את עצמם עם תחושות של כאב נפשי עצום, בלתי יתואר במילים שגובה מהם מחירים נפשיים ופיזיים של מועקות , חוליים ותשישות פיזית ונפשית.
4. פגיעות ופציעות גופניות –
● כל מי שנפגע במלחמה באופן משמעותי אם בשדה הקרב ואם באזרחות עובר חוויות בדרגות קושי שונות כתוצאה מהפציעה והתמודדות והקשיים בדרך להחלמה תוך ידיעה והכרה בכך שיתכן ולעולם המצב לא יחזור להיות שוב כפי שהיה.
5. פגיעות נפשיות ומיניות –
● מקרים אלה נחשפו והתרבו בעיקר בקרב החטופים שחזרו הביתה , שיתפו ודיווחו על החוויות שעברו בשבי, העינויים הנפשיים והפיזיים ולצד המקרים הללו היו שנפגעו וחוו פגיעות כאלה ואחרות במרחב הכללי.
מכאן נעבור לדרכי טיפול אפשריים והמתבקשים לחיזוק הנפגעים ובדרך להחלמתם מהפגיעות השונות שחוו ועל מנת להשיבם במידת האפשר בחזרה לדרך המלך והיכולת להירפא ולחזור לשגרת חיים ולתפקוד סביר ונורמאלי.
● יצירת אמפטיה תוך גילוי רגישות והבנה לתחושות שהמטופל מביע, הבעת אנושיות כלפיו חשוב מאוד להעביר לו את התחושה שאנחנו מבינים אותו, את הקשיים והחוויות שחווה ואת תחושותיו וזאת לצד הבעת תקווה וחשיבות להמשך הדרך שתיטיב איתו באופן ההתמודדות ובדרך האפשרית לריפוי מהתחושות הקשות שחווה ככרגע ,כמו – טראומה , אבדן שליטה, פחד, דיכאון, חוסר אונים , בלבול, ועוד…
● לפעול להוציא ולשחרר מהמטופל את דמות הקרבן על מנת להטמיע בו כוחות וכלים להפוך שוב לדמות של פרסונה פרודוקטיבית, פעילה ,יוצרת ומתקדמת, עוזרת לאחרים, מסייעת למי שזקוק תוך לקיחת אחריות אישית לעצמם דמות שמלמדת את האחרים ומשדרת עוצמה וחוזק לעצמה ולסביבתה.
● לתת למטופל תחושת ביטחון – אני פה בשבילך ולמענך – נקודה מהותית וחשובה היא יצירת ביטחון אצל המטופל כי יש לו משענת תומכת , חמה ואוהבת לכל צורך שיעלה, להביא את המטופל להכרה שיש לו על מי לסמוך ב- % 100 שיהיה לצידו ולמענו תמיד. כך יוכל המטופל להשתחרר מתחושות שליליות שונות שמפריעות, כמו, תסכול, נחיתות, חוסר אונים , חוסר ביטחון עצמי, מצוקה נפשית, פחדים, סיוטים ועוד…
כך יבנה מחדש את התדמית החיובית שלו בפני עצמו ובפני העולם כולו.
● המימד הרוחני – אמונה וביטחון הם נושא נרחב ועמוק , לזהות ולייצר שיח רוחני גבוה , שלעיתים קרובות ,עוזר תומך ומרפא את המטופל תוך שהוא מעניק למטופל את המימד הרוחני שבו קיימות עוצמות גבוהות מאוד שמעניקות כוח רוחני עצום שמטביע כוחות של אושר ותקווה שכתוצאה מכך גורמים להליך הבראה מדהים.
● להשתדל להתרחק מהאש, מהגורם לאי האיזון או הגורם לפגיעה. אמנם כן, יש להביע הבנה ואמפטיה כלפי המטופל למה שקרה לו, לחוויות הקשות שעבר, להשתתף בכאב ובצער , להביע הבנה אולם קיימת עדיפות לעסוק בנושאים בונים ומצמיחים ולא לנבור בעבר , בתסכול ובכאב, בכעס ובאבדן, ב”לקטר” על מה שהיה, יתר על המידה אלא רק על מנת לבסס את היציאה מהעבר אל תוך תהליך הצמיחה מחדש.
מומלץ להעלות להדגיש ולעסוק בצדדים החזקים והעוצמתיים שזיהינו אצל המטופל
ובמציאות העכשווית ולהדגיש – שאלומת אור אחת קטנטנה יש בידה לגרש את החושך
הכי גדול, לא מספיק לנסות להתגבר על החושך, כדאי להתגבר על החושך באמצעות
העצמת האור.
● הצגה וחשיפת המטופל למקרי פגיעה דומים ושונים שהצליחו להתגבר ולהירפא ולחזור לחיי שגרה.
כך מומלץ להביא בפני המטופל ולשתף במקרה של פרסונה אחת או יותר שנפגעו בעבר , אם מתאפשר במפגש פרונטאלי פייס טו פייס, אנשים שהצליחו בתהליך של טיפולים ועבודה התגברו על הקשיים שעברו וחזרו לתיפקוד נורמלי ותקין.
ההנגשה והחשיפה למקרים שכאלו חושפים בפני המטופל את הכוחות, האמון והתקווה שגם הוא יכול לעבור תהליך ריפוי בחזרה לתפקוד רגיל.
● שימוש אפשרי ומומלץ לעיתים כטיפול ראשוני וגם בהמשך , טיפול באמצעות תרגילי נשימה שונים להרפיה שעוזרים למטופל להירגע ובתרגילי הרפיה ושחרור נוספים, לחיצות כיווץ ושחרור של שרירים- זרועות, כתפיים, ידיים , קפיצות ועוד, כל אלה מסייעים למטופל להשתחרר ולהירגע ממועקות ולחצים והקשר בין מתח נפשי לשרירים מכווצים.
בנוסף אפשר להשמיע ברקע מוסיקה שגם היא יוצרת תחושות מרחב מיטיב ומרגיע.
● שיטת ” חם-חם ” חיוך מגע חיזוק מחמאה.
חיוך אל כל אדם ובוודאי אל המטופל יוצר במיידי תחושה של נעימות , פתיחות ויוצר חום אנושי וחיבור , כמו גם מגע של טפיחת שכם, חיבוק ואמירת מחמאות, פרגון ומילות חיזוק.
כל הפעולות הללו ברוב המקרים הם בוודאי מסייעים לתחושות הטובות של המטופל זאת בהתאם ובזיהוי של כל מקרה ומקרה לגופו תוך שמירה על רצונו ואמונתו של המטופל.
—————————————
מקורות –
● לביא, נוטמן שוורץ דקל 2015 מרחב מוגן – התערבות טיפולית במציאות טראומטית משותפת. חברה ורווחה – רבעון לעבודה סוציאלית.
● האלפים שמצטרפים למעגל הטראומה פוגשים מערך בריאות במחסור- 11-10-23 = אתר גלובס
https:www.globes.co.il/news/article.aspx.did=1001459773
● שהרבני סיידון , ה.כהן.ל.וירמיה,י,2024 חדשנות אנושית ומקצוענות בימי משבר- הטמעת המודל המדורג למענה נפשי.
● אפל, נ.אפל-ניסןאבקת הקסמים של הלב . הוצאת ספרים – שיטות.
● אתר טיפולנט.
