פעמים רבות אנו רואים את החיסרון שבבן או בת הזוג כמשהו מעיק שהיינו שמחים לוותר עליו. לא תמיד קל להתמודד מול חסרונות השני, אך המציאות מפגישה אותנו מול הקושי שוב ושוב. הוויכוחים לרוב חוזרים סביב אותם נושאים, ולפעמים אף יכולה לעלות התחושה, שאילו היינו יודעים זאת לפני החתונה, אולי היינו חושבים פעמיים. גם אם החלטנו להמשיך, נושאי המחלוקת צפים כמעט בכל הזדמנות ויוצרים עננה אפורה בזוגיות שלנו.
האם יש דרך להפוך את החיסרון ליתרון? איך הופכים ויכוח נצחי לנושא מצמיח, חיובי, בונה ומשחרר?
מספרים על רבי לוי יצחק מברדיטשב, ששהה עם חסידיו ליד בית כנסת. בסמוך אליהם, עמד עגלון לבוש בטלית ותפילין, שתיקן את העגלה שלו תוך כדי התפילה. אמרו החסידים: “איזו חוצפה, בעודו לובש טלית ותפילין – הוא מתקן את עגלתו?!” רבי לוי יצחק לעומתם, הסתכל ואמר: “אפילו בשעה שמתקן את עגלתו, הוא מתפלל”…
רבי לוי יצחק ראה את הטוב באותה המציאות שחסידו ראו בה את הרע, והפך בפרשנות ובראיה שלו את החיסרון – ליתרון. צורת הסתכלות זו של רבי לוי יצחק עשויה לסייע לנו לרומם את חיי הזוגיות למקום נעלה וטוב יותר, לגרום לנו הרגיש שלמים יותר ובעיקר – לגדל אותנו בעבודת ה’ שלנו.
כיצד עושים זאת?
- לזכור שיש שני צדדים למטבע: כזוג נשוי הרוצה זה בטובת זו, אנו שואפים לחיבור ולאחדות מופלאה. אולם, חשוב לזכור ש’אחדות’ אינה בהכרח ‘אחידות’ ואנו לא אמורים להיות תמימי דעים בכל תחום. בסופו של דבר אנו שני אנשים המורכבים מרגשות, מחשבות, רצונות וחוויות השונים לחלוטין זה מזו, וכל אלו יחד מרכיבים את אישיותנו ואת המניעים לפעולותינו. לכן, מטבע הדברים יש סיבה לכל מה שאנו עושים או רוצים, וזה אינו בהכרח זהה למה שהשני. ככל שנבין שאנו שונים בדעותינו, כך נוכל להכיל יותר את השונות של השני.
- לדבר על זה! גם אם אנחנו מכירים אחד את השני היטב, כל עוד אנחנו לא קוראים מחשבות – הסיכוי שנדע מה בדיוק חושב השני ומה מניע אותו לפעולה מסויימת – הוא כמעט אפסי. הדרך שלנו להתחבר זה לזו, להכיר ולהבין את מה שבאמת עובר על השני, היא לשוחח ולשאול בכנות ובפשטות, איך אתה רואה את הדברים? מה זה עושה לך? מה גורם לך לפעול כך? שיח פתוח, אמיתי וכנה יסייע לנו להבין את ההתנהגות של בן הזוג וימנע מתחים, כעסים ופרשנויות מוטעות.
- להחליף “משקפיים”. אחרי שאנחנו מבינים שהשוני בינינו הוא לגיטימי, ואחרי שאנו מבררים מה מוביל את השני לפעול כפי שהוא פועל, השלב הבא הוא להחליף את האופן בו אנו רואים את המציאות, ואת הפרשנות שאנו מעניקים לה, בדיוק כפי שעשה רבי לוי יצחק מברדיטשב. דרך שינוי הראיה אנחנו מתחברים לשני ממקום אוהב, מחובר ומתחשב. אנו יכולים להבין שהסיבה שהוא פועל בצורה ש’מרגיזה אותי’ היא לא מתוך כוונה רעה להרגיז, אלא פשוט כי הוא פועל באופן טבעי, וה’טבעי’ שלו שונה מה’טבעי’ שלי.
ננסה להמחיש את העקרונות המובאים בדוגמא: ויכוח תמידי בין יצחק למיכל הוא עניין העמידה בזמנים. מיכל דייקנית ומקפידה לא לאחר, בעוד שיצחק מגיע תמיד ברגע האחרון. כאשר כל אחד מתנהל לעצמו, השגרה מתקיימת כרגיל. אולם הוויכוח מתפרץ בכל פעם שהם יוצאים יחד לאירוע משפחתי: מיכל כבר מוכנה ומחכה בפתח הדלת, ואולם יצחק… עדיין בדרכו הביתה. “שוב אנחנו מאחרים, תמיד אנחנו מגיעים באיחור!”, “מה את דואגת?! מעולם לא פספסנו חופה בגלל האיחור שלנו…”. הוויכוח יכול להימשך פעם אחר פעם, ללא הועיל.
בשיחה מעמיקה שעשו ביניהם, הבינו בני הזוג שמיכל חוששת מאד לפגוע בבעל האירוע על שלא כיבדה אותו והגיעה בזמן. החשש הזה גורם לה למתח וללחץ נפשי. ואילו יצחק מרגיש שהלחץ של ההתארגנות משתק אותו, והדבר שהכי חשוב לו היא השמירה על שלוותו הפנימית.
אם כל אחד מהצדדים יהיה מסוגל להבין את המניע של השני מבלי לשפוט, לכעוס או להטיף, הם יוכלו להתקדם לשלב הבא. אז יוכלו הם גם ללמוד מ”חסרונו” של בן הזוג, להבין שבעצם הוא מכיל בתוכו יתרון עצום, ולנסות לאמץ אותו, כל אחד לעצמו.
כך, לאחר תהליך מעמיק ובונה, מיכל תוכל להבין שחסרה לה השלווה הפנימית שלה, אותה היא תוכל לשאוב מיצחק. ואילו יצחק יוכל לאמץ ממיכל את ההסתכלות שיש חשיבות עליונה לכבד את הזולת ולא לפגוע בו, לפעמים גם במאמץ של הגעה בזמן.
בהצלחה!
