מעצם טבעו וכתכונה מולדת, האדם שואף להגיע להישגים בתחומי החיים השונים. הצורך בהישגיות מהווה מרכיב פסיכולוגי ייחודי שמתבטא בכמיהה להרחבת גבולות הידע, התודעה והאינטלקט של האדם, ומהווה גורם מוטיבציוני רב עוצמה שמטרתו פיתוח העצמי והרחבת סך היכולות של הפרט. כיצד משפיעים חיי הנישואין על צורך זה וכיצד ניתן לממשו?
הפסיכולוג והחוקר, ארתור ארון (Arthur Aron), פיתח מודל תיאורטי בשם “הרחבה עצמית” (Self- Expansion). המודל כולל שני מרכיבי יסוד: האחד: הדחף להתפתחות עצמית, שהוא מוטיב אנושי בסיסי הקיים באדם מעצם טבע בריאתו. על-מנת להשיג את “הרחבת העצמי” בני אדם, באופן אינהרנטי, מחפשים במהלך חייהם אתגרים אינטלקטואליים, חוויות ופעילויות שיאפשרו להם באופן מתמשך פריצת דרך בהתפתחות והעצמת “העצמי”. היסוד השני במודל זה קובע כי החיים בקשר נישואין מתמשך ומוצלח מאפשרים “הכללת האחר אל תוך העצמי”. נראה, כי אחד מהמקורות החשובים ביותר להרחבה והתפתחות עצמית וצמיחה אישית הינו קשר נישואין מוצלח שבאמצעותו, ובתהליכי אינטראקציה בין-אישית והשפעה הדדית ומתמשכת, האדם מטמיע אל תוכו חלק מהמשאבים האינטלקטואליים – רוחניים, והמיוחדות של הפרטנר. אולי לכך התכוונו חז”ל כשקבעו “אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם”, כשלעניינינו, הכוונה ב”אישה נאה” בעיקר לאישה נאה במידות טובות, במעשים, ביכולות ובעוצמות אינטלקטואלית ורגשיות. בת זוג שאלו הם מאפייניה תשפיע באופן חיובי על בעלה שיזכה ל”הרחבת העצמי” שלו באמצעות החיים במחיצתה בכך שעם חלוף הזמן יטמיע אל תוכו חלקים מאפיונים אלו. חייו האינטלקטואלים, הרגשיים והרוחניים “יורחבו” וישתפרו בהשפעתה. בכך יתנהל תהליך מנטלי ורגשי מתמשך בו הבעל מכליל את תכונותיה של זוגתו אל “תוכו” עד שהן הופכות לשלו. וההיפך, כמובן.
ארון משתמש במטפורה המסבירה היטב את מושג ההרחבה העצמית. לדבריו אין מי שלא מכיר היטב את תחושת התרחבות הלב המתלווה לרגשות חיוביים עזים כמו אהבה, שמחה ונחת רוח.
נציין, כי במהלך חיי הנישואין תהליך הצמיחה, ההתפתחות והרחבת העצמי הוא דו- כיווני. לשני בני הזוג קיים הפוטנציאל לפריצת דרך להתפתחות אישית באמצעות קשר נישואין מוצלח, אפקטיבי ומשביע רצון במהלכו מתקיימת השפעה הדדית זה על זו לשם הרחבת והתפתחות העצמי של כל אחד מהם. עם חלוף הזמן בני הזוג מקשרים את ההתפתחות והעצמת העצמי של כל אחד מהם עם המערכת הזוגית שלהם. כתוצאה מהקשר זה, בני הזוג תופסים את מערכת היחסים בצורה חיובית יותר. כלומר, הם מייחסים את המצבים הרגשיים החיוביים שהתפתחו בתהליך ההרחבה העצמית שלהם למערכת היחסים. הנישואין נתפסים כחיוביים ומספקים באיכותם ושני בני הזוג מפתחים רמה גבוהה של שביעות רצון זה מזו ומהנישואין.
הדחף והשאיפה להתפתחות אישית והרחבת העצמי הינם כוחות מוטיבציוניים (הנעתיים), בסיסיים וחשובים. הצורך בהישגיות, הכמיהה וההשתוקקות של האדם להרחבת גבולות הדעת והידע, המודעות, הרוחניות והאינטלקט כמו גם משאבים פסיכולוגים אחרים, מהווים כוחות הנעה חיוניים לקיום החיים. כתוצאה מכך ועל מנת להשיג הרחבת העצמי האדם שואף באופן טבעי ומולד לחקור ולדרוש ידע, פעילויות וחוויות אינטלקטואליות מאתגרות. בנוסף מודל ההרחבה העצמית מניח שבני אדם מעוניינים ופועלים ליצירת קשרים כדי להקל על צמיחתם והתקדמותם. זאת ועוד, המודל רואה במוטיבציה זו כוח מרכזי בהנעת בני האדם להתפתחות אישית. כתוצאה ממוטיבציה זו, אנשים נהנים מפעילויות חדשניות, מרגשות ומאתגרות, אשר מקדמות צמיחה והתרחבות. כך ניתן להסביר מדוע פעילות מאתגרת ויצירתית הנעשית בחברותא עם אחרים, גורמת בין השאר גם ליצירת רגשות חיבה, אהדה ושביעות רצון בין חברי הקבוצה הפעילה, והרגשה של שיפור כולל במערכות יחסים. ברור לפיכך כי הקשר המאפשר זמינות גדולה ביותר ליצירת מצב נוח להרחבה עצמית הוא עם בן/בת הזוג במערכת נישואין מוצלחת. לא רק שעם בן הזוג מבלים את מרבית הזמן, אלא שדרך ההכרות ההולכת ומעמיקה, והתמיכה הרגשית המסופקת על ידי בן/בת הזוג יכול האדם לממש את הפוטנציאל הגבוה ביותר שלו ולהגיע להרחבה עצמית אופטימלית.
מערכות יחסים רבות מספקות בתחילת הדרך חוויות חדשות המאפשרות יצירת הרחבה עצמית של שני בני הזוג. אולם לאורך זמן יש לעבוד ולהשקיע על מנת ליצור חוויות חדשות ולהימנע משעמום ואפקטים שליליים במערכת היחסים. על מנת לפתור בעיות מסוג זה יש ליצור חוויות חדשות על ידי עיסוקים מעוררי השראה והתרגשות.
במהלך תקופת הנישואין ההתחלתית, ובמיוחד בשנה הראשונה, המאופיינת בהתרגשות, עוררות רגשית וקירבה, בני הזוג מבלים זמן רב יחד. דרך שיחות מ”לב-אל-לב”, הם מתוועדים אחד לשני ולומדים להכיר זה את זו ולפתח אינטימיות רגשית ככל שהיכרותם ההדדית מעמיקה ומתרחבת. זוהי תקופה חשובה בה בני הזוג מפתחים ביטחון רגשי באחר, צוברים מידע כל אחד על זולתו, ובהדרגה הדימוי העצמי מתחזק. כך נבנית ומתפתחת התחושה שהאחר “מוכלל”, נטמע ומוטבע בתוך כל אחד מהשניים. אך מאחר ותקופה זו חולפת עם כניסתם של בני הזוג לשגרת נישואין ושגרת חיים, אצל זוגות רבים ניכרת הפחתה במידת ההרחבה העצמית שנחוותה בתקופת ראשית הנישואין. תפנית זו בקשר עשויה להסביר ירידה מסוימת בשביעות הרצון מחיי הנישואין, תחושה של שיגרה לא מרגשת במיוחד, ובמקרים לא מעטים אפילו אדישות רגשית והפחת בזמן האיכות הזוגי.
מסיבה זו יועצים בתחום הזוגיות והנישואין ממליצים לזוגות שעברו את שלב יצירת הקשר להמשיך ולטפח תחומי עניין משותפים ולמצוא זמן לפעילויות משותפות ומרגשות על מנת להמשיך את תהליך ההרחבה העצמית של כל אחד מהם. השגת המשך העצמה והרחבה אישית תשמש כגורם מתמרץ להמשיך בפעילויות זוגיות שיסבו נחת, שמחה ועניין משותף.
על מנת ליישם את עיקרון “הרחבת-העצמי” שנתפס בתחילה כמושג מופשט שקשה ליישמו הלכה למעשה, פיתחו ארון וחבריו שאלון מובנה ומהימן. השאלון בודק את דרגת ה”הרחבה עצמית” אותה חווים בני זוגי בקשרי נישואין. השאלון שפותח ומיושם בעשרות מחקרים וע”י מטפלים רבים נקרא (Self-Expansion Questionnaire (SEQ והוא מכיל 14 פריטים המייצגים את הדרגה בה אדם חווה את בת זוגו כמי שמסייעת ומחוללת הרחבה של העצמי שלו מבחינה אינטלקטואלית, רגשית וחברתית, ועד כמה הוא עשה שינויים חיוביים כאדם מוערך מעצם האינטראקציה המתמשכת שלו עם זוגתו. נציג מספר פריטים משאלון ההרחבה העצמית:
*עד כמה החיים עם זוגתך מאפשרים לך לחוות חוויות חדשות?
*עד כמה זוגתך מסייעת לך להגיע להישגים?
*עד כמה החיים עם זוגתך מאפשרים לך לשפר את יכולותיך
* באיזו מידה החיים עם זוגתך הרחיבו את עולם הידע שלך?
*עד כמה החיים במחיצתה של זוגתך הפכו אותך לאדם טוב יותר?
נסכם ונדגיש כי הרחבת העצמי הינה תופעה אנושית רבת חשיבות. חשיבותה כפולה באשר היא, כתופעה המשפיעה על התפתחותו והעצמתו של הפרט, ובו בזמן תופעה זו מהווה תשתית חשובה לכינונה של זוגיות שיסודותיה הם תלות הדדית בין איש לאשתו במהלכה השניים מפתחים זה את העצמי של זו. הרחבת העצמי המתפתחת במסגרת חיי נישואין מוצלחים ממקסמת את יכולתם של שני בני הזוג לממש פוטנציאלים אישיים וממריצה את בני הזוג להמשיך ולטפח אחד את השנייה. כך נוצר מעין מעגל קסמים חיובי של פעולת גומלין לפיה ברית נישואין מוצלחת משדרגת ומעצימה את העצמי של בני הזוג, והרחבה והעצמה אישית משפיעה חיובית על חיזוק הקשר הזוגי וטיפוחו. מיצוי הפוטנציאל האישי משפיע על איכות הנישואין. מקורה וראשיתה של ההרחבה העצמית היא ביכולתו של האדם מול עצמו ובשיתוף הפעולה המידי עם הקרובים לו ביותר- קרי, בן/בת הזוג לחיי הנישואין.
——————————–
רשימת מקורות
Aron, A., Norman, C.E., Aron, E.L., & Lewandowski, G. (2002). Shared participation in self-expanding activities: positive effects on experienced marital quality. In P. Noller & J.A. Feeney. Understanding marriage: Developments in the study of couple interaction. Cambridge University Press (pp. 177-194).
Aron, A. & Aron, E.N. (2006). Romantic relationship from the perspectives of the self-expansion model and attachment theory. In M. Mikulincer & G.S. Goodman (Eds.) Dynamics of romantic love: Attachment, care giving and sex (359-382). New York: The Guilford Press.
Aron, A. & Fraley, B. (1999). Relationship closeness as including others in the self: Cognitive underpinning and measures. Social Cognition, 17, 140-160.
Aron, A., Norman, C.E., Aron, E.L., & Lewandowski, G. (2002). Shared participation in self-expanding activities: positive effects on experienced marital quality. In P. Noller & J.A. Feeney. Understanding marriage: Developments in the study of couple interaction. Cambridge University Press (pp. 177-194).
Rusbult, C.E., Kumashiro, M., Kuback, K.E., & Finkel, E. (2009). The part of me that you bring out? Ideal similarity and the Michelangelo Phenomenon. Journal of Personality and Social Psychology, 96, (1), 61-82.
