לא בכדי דווקא האיש והאשה הם שבונים את הקן המשפחתי. בכינון חיי נישואין קיימת כוונה אלוקית המובילה לתכלית בריאת האדם. טפח משיטת הרמח”ל חושף עומק המעניק הסתכלות חדה וברורה לגבי כיצד חיי משפחה צריכים להראות.
על מנת שנוכל להבין כיצד דווקא מתכונת זו של איש ואשה היא שמובילה בסופו של תהליך אל המטרה היעודה, נצטרך להבין מהי. חז”ל מלמדים אותנו שרצה הקדוש ברוך הוא להיטיב לברואיו ולכן ביקש מאתנו לגלות את ייחודו בעולם. לפיכך, עיקר עמלינו הוא לייחד את שמו. בכל יום תמיד אנו מחויבים לומר “שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד”. הרמח”ל (כללים לחכמת האמת) מגלה לנו שהייחוד איננו רק העמל, אלא העצם הייחוד הוא בעצמו גם השכר. הרמח”ל מבסס את דבריו על דברי הגמרא במסכת ברכות (פרק ראשון) ששאלה: “תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו?” – תפילין של בורא עולם מה כתוב בהם? ותשובתה הייתה “ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ”. בזמן שאנו מייחדים את אלוקים בשמים ממעל, אלוקים מייחד אותנו בארץ. משמעות הכתוב היא ש”אחד” של שמע ישראל הכתובים בתפילין שלנו, מחובר ל”אחד” של אלוקים. כידוע, הערך המספרי של המילה “אחד” שווה לשלוש עשר, ועוד “אחד” הכתוב בתפילין של אלוקים, שניהם יחד עולים לסך של עשרים ושישה כמספר שם “הויה”. בתנ”ך אנו מוצאים שהיחס הנבואי לאלוקים ולכנסת ישראל בדרך המשל כאל חתן וכלה בפסוקים רבים. לדוגמא, “כה אמר השם זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה” (ירמיהו ב’ ב’) ועוד דוגמאות רבות. לפני כל מצווה אנו מכוונים או אומרים לשם ייחוד קודשה בריך הוא ושכינתי ומייחדים “יה” ב “וה” בשם כל ישראל. חז”ל מלמדים אותנו כי באותיות “יה” נבראו העולמות בשמים ובארץ: באות “י” העולמות העליונים, ובאות “ה” העולמות התחתונים, כלשון הפסוק “כי ב “יה” השם צור עולמים” (ישעיהו כד ו). כלומר גם הגוף וגם הנשמה באדם. ואילו באותיות “וה” נבראו הבחינות הבאות: באות “ו” בחינת זכר ואילו באות “ה” האחרונה שבשם בחינת הנקבה. החיבור של שם “הויה” שכעמלינו (ייחוד השם) כך הוא גם שכרינו ב”מידה כנגד מידה”.
לא ניתן לייחד איש שהוא בחינת זכר המקבילה של האות “ו” בשם הויה ואישה שהיא בחינת נקבה המקבילה של האות “ה” האחרונה בשם הויה בחיבור נצחי ללא השראת שכינה כפי המתכונת האלוקית הנכונה. לפיה, רק כאשר בכל אחד מבני הזוג הנשמה שולטת בגוף ולא הפוך, יתחולל האיזון האלוקי המושלם בו ניתן יהיה לחבר חיבור אמתי ונצחי בייחוד נשמתי ורוחני. כאשר הנפש האלוקית שולטת על הנפש הבהמית כתוצאה מהשראת שכינה ומעבודת ייחוד השם, אז אחד האיתותים המובהקים לכך שבני הזוג נמצאים במתכונת הנכונה היא כאשר הקשר הולך ומשתבח מבחינה תקשורתית ומשמעות החיים הנצחית היא נר לרגלם. רק כך יכון קשר נשמות אמתי שיש רק בו ייחוד מושלם לו כולנו מייחלים. אחרת החיבור או הייחוד איננו מאוזן ואיננו מתקיים וברכת אלוקים איננה שורה עליו ואיננה מסייעתו.
נתאר לעצמנו שאחד מבני הזוג נשמתו משועבדת לצורכי גופו שלו. כאשר הנשמה גולה וסורה תחת שליטת גופו שלו, נטייתו תהיה לשעבד תחתיו גם את בן זוגו ולהכניעו לתכתיבי ולצרכי גופו שלו. לפיכך, הקשר האמתי ייכון רק כאשר כל אחד מבני הזוג מגיע בעצמו לאיזון פנימי, אז תשלוט הרוח שבו על גופו וייהפך לאיש נותן במהותו ולא לאיש מקבל במהותו. חשוב לציין כי מצידה של הרוח שבאדם באה האחדות האמתית. הפרוד נובע מהנפילה לתוך העולם החומרי המבכר את צורכי הגוף באופן חד וברור על פני צרכי הנשמה.
בזמן שאנו מייחדים את אותיות השם באמצעות מצוות וחסד שורה עלינו בביתנו ובתוכנו ממש השכינה הקדושה ומאיצה בנו תהליכים לקראת השגת השלמות הנכספת. אלוקים בחר במתכונת שיש בה את האלמנטים של גוף ונשמה, איש ואישה כך שנעמול לייחד אותם על מנת שהוא יוכל לשכון בתוכנו. לצערנו, זוגות רבים אינם מכווני מטרה, ותפקידינו הוא להוביל את הזוג אט אט להיות מכווני תכלית החיים הנצחיים.
