»

»

גשר החיים

אריאל פייביש M.A

אריאל פייביש M.A

יועץ חינוכי, מטפל CBT ומדריך חוסן למצבי משבר ומניעת אובדנות.
אלי ויוסי חברים טובים, בשמחת תורה היו יחד בישיבה, השמועות הקשות החלו להגיע הפחד וההלם היכה אותם כשם שהיכה את כולם. אחרי מס’ ימים יוסי חזר לתפקד, לתרום ולהיות פעיל אבל אלי נשאר עם הדאגות, הפחדים ולא הצליח לחזור ולתפקד. הוא ביקש מיוסי שייתן לו עצה טובה כיצד יוכל להתמודד עם אי הוודאות, החרדות שחש והקושי לנהל סדר יום.

 

עוד בשלבים מוקדמים בילדות מבשילה ההכרה שהעולם  הוא זמני, וסוף כל אדם למות. אלא שאין אדם יודע כמה זמן יזכה לחיות, וכתב הרמב”ם בפירושו על מסכת אבות: “שוב יום אחד לפני מיתתך- והוא אינו יודע מתי ימות שמא היום שמא למחר, ויהיו כל ימיו בתשובה.”

תחושה זו של חוסר ידיעה מעוררת אצל האדם עוד משחר ילדותו “חרדת מוות” (מלאני קליין), בכדי להתמודד עם חרדה זו, הנפש, במודע ושלא במודע נאחזת בחזקת חיים ומאמצת חוקים וסטטיסטיקות, כגון: “רוב הנהגים לא עוברים תאונה”. מנגנונים אלו עוזרים לאדם לבנות רצף של חיים, תחושת ביטחון, ומה שהיה נכון אתמול נכון גם להיום.

מנגנון זה מכונה מודל הרציפויות (חיים עומר ונחי אלון), והוא מחולק לארבעה רצפים מרכזים:

הרצף הקוגניטיבי- רצף זה מתאר את הרצון של האדם למצוא חוקים בטבע ובחיים, לצבור ניסיון וללמוד מטעויות שלו ושל אחרים, כך ש”המחר” יהיה ברור ומאורגן יותר. חלק מדרכי ההתמודדות של מנגנון זה הוא מתן הסבר שכלתני לאירועים חריגים- “הוא אדם משונה ולכן עשה מה שעשה…” “בגלל שנסע מהר הוא איבד שליטה”… וכדומה.

הרצף החברתי- מרגע שאדם נולד הוא מוקף בהורים, אחים, משפחה וחברים. כשהוא מתבגר, הוא מבין ומרגיש ש “לא טוב היות האדם לבדו” (בראשית ב,ח) ובונה לעצמו תא משפחתי משלו. דמויות קרובות וקבועות אלה מספקות תחושה של רצף ויציבות.

הרצף התפקדי- במשך החיים אנו ממלאים פונקציות של תפקידים שונים: ילדים, אחים, הורים, עובדים וכו’, כל תפקיד לרוב נמשך כמה שנים, מה שיוצר תחושה שהאתמול ימשיך גם למחר. מלבד זאת התפקיד מקנה משמעות, זהות ואחריות.

הרצף ההיסטורי (הזהות)-  לאורך השנים אנו מנסים להכיר את עצמנו, לבנות את אישיותנו, לדייק את הערכים שלנו, לבנות חזון, אמונות על עצמנו ועל העולם. אנשים יכולים לומר על עצמם שהם אנשים מאמינים, חזקים, מסתדרים בכל מצב, חברותיים וכד’ ותחושת רצף זו מקנה יציבות וביטחון.

מה קורה בשעת משבר:

המשבר קוטע את עקרון הרציפויות. מנגנוני ההגנה שאדם אימץ לעצמו אינם עומדים עוד לרשותו והוא עשוי להרגיש חוסר אונים, בודד רגשית (אף אחד לא מבין מה עובר עלי), בלבול, תסכול, כעס וייאוש. עקרון הרציפויות נקטע ונוצר משבר בארבעת הרצפים.

שבר הקוגניטיבי: “הסטטיסטיקה” כבר לא עובדת. מה שהיה נכון אמול ושלשום לא נכון בשעת המשבר. הבית הבטוח שבו הייתי כבר אינו בטוח.  מי שאמור להגן עלי, לא תמיד יוכל להיות שם בשבילי. האמונה במערכות קורסת, ישנה תחושה של בלבול, חיפוש אחר מידע והיגיון, והרבה תסכול ותחושה שהעולם הוא מקום מסוכן.

שבר חברתי: במצב של אבדן, המשפחה מאבדת את הרצף החברתי שלה. בזמן חירום אדם מפסיק לפגוש את החברים המוכרים לו, יש יותר הסתגרות בבית, ובאופן כללי התחושה היא שהסביבה אינה מבינה מה עובר על האדם שחווה משבר, מה שמעצים את תחושת הבדידות, אפילו אם אותו אדם מוקף חברתית.

שבר תפקודי: “התפקיד” בו אדם נמצא מתערער. ילד עשוי למצוא עצמו בתפקיד של מבוגר, ואילו המבוגר עלול למצוא עצמו מבולבל וחסר אונים. ישנן שאלות שעולות, מה תפקידי? מה מצופה ממני? מה נכון לעשות? ועוד. הבלבול, החששות ואי הוודאות פוגעת בביטחון עצמי וביכולת ההובלה.

שבר בזהות: בשעת לחץ ומשבר אדם עשוי למצוא את עצמו בסיטואציות שלא הכיר, לפתע הוא יכול לבכות, לכעוס, לא לתפקד הרגשה של איבוד עשתונות ומחשבות שאולי משהו אצלי לא בסדר.  כמו כן יופיעו תחושות של ניכור, בלבול , פקפוק עצמי ואובדן תקווה.

 

משברים נורמטיביים במעגל החיים:

“בספר הישר” (פ’ ט”ז) העולם שלנו מכונה “נווה התלאות”. החיים מלאים באתגרים אשר מחייבים את האדם להתמודד, לעבוד על מידות ולהתחזק באמונה. כל שינוי בחיים (כולל שמחות) מהווה שבר במה שאנו מכירים ומאלץ אותנו לבנות גשרים חדשים.

דוגמאות לאתגרים במעל החיים: במעבר לגן הילד עוזב את המקום הבטוח ליד האם ונאלץ להתמודד עם חברה זרה, במעבר לישיבה הנער מחליף את החברה ומעמדו משתנה, בגיל ההתבגרות הנער עובר שינויים פיזיולוגיים ורגשיים ובוחן את הערכים שקיבל מההורים, חתונה, מעבר דירה, לידה וכד’.

 

דרכי התמודדות:

בכדי לצלוח משבר עלינו לבנות גשר לרצפים שנקטעו:

גשר קוגניטיבי– איסוף מידע על האירוע ועל דרכי התמודדות, תיחום האירוע כאירוע חריג, אימוץ משפטי חוסן ואמונה.

גשר חברתי- חזרה לשגרה, יצירת קשרים חברתיים, חבירה לקבוצות תמיכה, חיזוק הקשרים המשפחתיים, ולעבור, כלל שניתן, את הקשיים ביחד.

גשר תפקודי- לחזור לתפקוד בהקדם האפשרי, לבצע משימות שגרתיות כגון: ניקיון, בישול למידה,  וכד’. ככל שאדם חוזר לתפקוד הוא מחזיר לעצמו את תחושת המסוגלות, ומקטין את הסיכון לptsd-  – פוסט טראומה.

גשר היסטורי (זהות)- להביע את הכאב ולקבל אותו בזמנים קשים, משום “שהנורמלי במצב לא נורמלי הוא נורמלי”. לחפש משמעות לקשיים תוך חיזוק התקווה לעתיד טוב יותר, עתיד של צמיחה מתוך המשבר.

דרך נוספת להתמודדות היא לחפש תפקודים קיימים ולחזק אותם. בדרך כלל כאשר מחזקים תחום אחד שעובד, תפקודים אחרים חוזרים לפעולה. כך שאדם שיכול להמשיך לשמור על קשרים חברתיים, במשך הזמן גם הרצפים הקוגניטיביים, ההיסטוריים והתפקודיים יחזרו לפעולה.

לסיום: הרב דסלר במכתב מאליהו שיחות על ט’ באב (חלק ב’ מאמר “אורך הגלות”), מבאר שיש קשר בין ט’ באב, לשבע דנחמתא ר”ה וסוכות. המשבר מוליד באדם את האמונה, קבלת עול מלכות שמים ולבסוף שמחה.

 

בתפילה לימים טובים.

 

—————————————————-

 

ביבליוגרפיה

מכתב מאליהו חלק ב ירושלים תשכ”ג.

עיקרון הרציפות: מטח https://safeplace.cet.ac.il/knowledge-item/%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA/

שי חן: (2016) התמודדות בית ספרית במצבי משבר וחירום :הוצאת מאה המחלקה לפיתוח פדדגוי טכנולוגי.

עומר ,ח. ונחי, א: (1994). עקרון הרציפות גישה מורחבת לאסון וטראומה. פסיכולוגיה ד, 20-28

 

אהבתם את המאמר? שתפו

מאמרים נוספים בתחום

הפרעה טורדנית כפייתית

דוד חוזר על קריאת שמע עשרות פעמים מחשש שלא כיוון כראוי, יפעת לא מצליחה לצאת מהבית

על משכבי בלילות

בשמחת תורה השנה, נהפך יום חגנו באחת ליום תוגה ואבל. יום זה הביא לקיומה של מערכה

ככה יוצרים זוגיות!

אחת מהנקודות שהתחזקה במלחמת חרבות ברזל היא חשיבות המשפחה והזוגיות. עשרות בתים נהרסו ב- 7 באוקטובר

למאמרים נוספים של המחבר

מתחילים ברגל ימין

ראובן התחיל את השבוע הראשון של השנה ברגל ימין. הבעיות החלו לצוץ בשבוע השני. בהתחלה היה

מה תרצו לחפש?