התקשורת היא ליבת האנושות והיא חלק מההתפתחות החברתית של האדם. התקשורת מהווה אמצעי חשוב לביסוס הקשר בין בני האדם בכלל ובין בני זוג בפרט, ועל מנת לדעת לתקשר נכון עלינו לדעת באלו דפוסי תקשורת אנו בוחרים להשתמש ומהי השפעתם.
¹ניתן להבחין בין סוגי תקשורת מילולית, ועל השפעותיהם על המערכת הרגשית. שימוש בכל אחד מהסוגים ישליך על כל אחד מבני הזוג בחיי היומיום, ובעיקר במצבי קונפליקט ואי הסכמה.
צורת תקשורת מילולית נפוצה ראשונה היא תקשורת לא אסרטיבית (לא דעתנית).
תקשורת זו מתאפיינת בכך שבדרך כלל אחד מבני הזוג אינו עומד על זכויותיו באופן מילולי, ונמנע מלהביע את צרכיו ורצונותיו. גם כאשר הוא יביע את דעותיו, הן יאמרו בצורה עקיפה. בן הזוג המשתמש בתקשורת שאינה אסרטיבית, ירשה ויאפשר לאחרים לפגוע בזכויותיו, הוא יכחיש את צרכיו מול בן הזוג וימנע אף מלקבל טובת הנאה בחיי הנישואין עקב חוסר רצון לחשוף את דעותיו ורצונותיו.
בעקבות שימוש בתקשורת שאינה אסרטיבית הרגשות הנוצרים הינם תחושת פגיעה, חרדה ותסכול. לפעמים מתפתח כעס וביקורת עצמית עד כדי אשמה בעקבות חוסר היכולת להביע צרכים ורגשות.
ההשלכות של דפוס תקשורת זה הם הימנעות ממצבים אשר יוגדרו לאותו המשתמש בה כמצבים “מסוכנים” ולא נעימים. בן הזוג ימנע מקונפליקטים בין אישיים ויצבור תחושת חוסר ערך כלפי בן הזוג, האשמה וביקורת על כך שאינו קשוב לו ולצרכיו.
התקשורת הקוטבית לתקשורת שאינה אסרטיבית היא תקשורת תוקפנית.
התקשורת התוקפנית מתאפיינת בכך שאחד מבני הזוג או שניהם יעבירו את המסר אותו הם רוצים לשדר בהתלהמות בלתי הולמת. תקשורת זו בדרך כלל תאפיין כל שיח, ואפילו שיחה סביב עניינים פשוטים לכאורה, שיביאו להתפרצות ותחושת עוינות. אנשים שמתקשרים בתוקפנות יהיו ישירים, ידרשו את זכויותיהם גם אם הם על חשבון אחרים, פוגעניים ומשפילים.
הצרכים והרצונות של בעל התקשורת התוקפנית תמיד יועברו בהצהרות ה”אתה” או “את” לדוגמא: “את כל הזמן מאחרת, נמאס לי לחכות כל כך הרבה זמן, מתי פעם אחת תגיעי בזמן”. “אתה אף פעם לא מקשיב, אתה אטום לב”.
תקשורת תוקפנית תביא לרגשות כעס. זה שמתקיף, ברוב הפעמים ירגיש צודק וזה יגרום לתחושת התנשאות. בן הזוג המותקף יימנע משיח, יחוש טינה ואף נקמנות עקב הצפה רגשית. לפעמים בעל התקשורת התוקפנית יחוש אשמה על כך שגרם לבן הזוג לרגשות קשים עקב התקשורת התוקפנית שבה השתמש, וירגיש צורך “לפצות” על התנהגות לא הולמת. כך מקבלים מעבר חד של תגובות קיצוניות – תוקפנות מול ריפוי ופיוס.
ההשלכות הנגרמות משמוש בתקשורת תוקפנית הם ריחוק ויחסים זוגיים של “תוקפן ומתגונן”, חוסר יציבות רגשית ואי רוגע נפשי.
למול שני דפוסי תקשורת הרסניים אלה, נבחן את הדפוס המאזן, שהוא החיובי והרצוי.
התקשורת “האסרטיבית” (דעתנית).
מאפייני התקשורת האסרטיבית באים לידי ביטוי כאשר המשתמש בה יעמוד על דעותיו, ועל זכויותיו, יהיה החלטי ובטוח בעצמו. לא ימנע מלהביע רגשות שליליים וחיוביים באופן כנה וכל זאת מבלי לפגוע בזכויותיו של האחר ובכבודו. בדרך כלל התקשורת האסרטיבית מתבטאת בהצהרות המתחילות במילה “אני” לעומת התקשורת התוקפנית המתחילה המילה “אתה”.
המתקשר באופן אסרטיבי יתמקד ברגשותיו וצרכיו ולא בהאשמות כלפי הזולת או בן הזוג.
הרגשות הנוצרים עקב שימוש בתקשורת “אסרטיבית” הם ביטחון עצמי, תחושת נכבדות, רגשות חיוביים ודימוי עצמי חיובי. קיימת תחושת רוגע ושלווה בעת הצהרותיו ובקשת צרכיו של בעל דפוס תקשורת זה.
אנשים שבוחרים לתקשר באופן אסרטיבי יהיו מוערכים על ידי זולתם. צרכיהם וזכויותיהם יהיו ברורים ואחרים יקשיבו למה שיש להם לומר.
לגורם המקשיב ישנה חשיבות רבה עד מאד. ישנה אימרה המיוחסת לפילוסוף הצרפתי וולטר (1694-1778) המהווה הנחת יסוד לתקשורת אפקטיבית: “אינני מסכים למילה מדבריך, אך אהיה מוכן להיהרג על זכותך לומר אותם”. יש לדעת שהצד השומע לא פחות חשוב, ולכל תקשורת יעילה מוכרח שיתוף פעולה משני צדדים.
כדי להקנות לבן הזוג את האפשרות להשתמש בתקשורת אסרטיבית, לצד השני צריכה להיות מסוגלות לשמוע ולקבל את מה שיש לבן הזוג לומר ולהימנע ²מחסמי תקשורת כמו בוז, זלזול, העדר יחס וכדומה. התחושה שיש מי שמוכן להקשיב לכל מה שיש לנו לומר מהווה חלק בלתי נפרד מתקשורת אפקטיבית אם לא החלק החשוב ביותר, ופיתוח היכולת של בן הזוג או בת הזוג להקשיב לצד השני משמעותית וחשובה.
רבים חושבים שהקשבה היא פעולה פסיבית שאין בה תועלת אך מחקר שהעלו ³קארל רוג’רס וריצ’רד פארסון הוכיח שהקשבה יכולה להיות “פעילה” ואף יכולה ליצור שינוי באנשים. עוד מצאו במחקרים קליניים שאנשים שהקשיבו להם באופן פעיל נהיו בוגרים יותר רגשית ופתוחים יותר לשינוי וביקורת.
כאשר בני הזוג מקשיבים באופן פעיל, הם מסייעים אחד לשני להשתמש בתקשורת נכונה ובריאה. שכן הקשבה במהותה נותנת תחושה של נוכחות, תמיכה, גיבוי מה שמייסד רגש חיובי ומניע לרצות לתקשר נכון.
אף שנראה בעינינו שהקשבה אינה יכולה להיות פעילה כי היא דורשת מאיתנו לא להגיב כאשר הצד השני מדבר, בהקשבה ה”פעילות” הינה פסיבית כלפי חוץ אך אקטיבית כלפני פנים. מדובר בתהליך רגשי הדורש מחשבה. לכן בראש ובראשונה כשמשתמשים ב”הקשבה פעילה” על המקשיב להיות מרוכז, ופנוי רגשית כדי להיות שם עבור הצד השני. ובהעדר פניות שכזו והסחות דעת למיניהם יהיה קשה לבן הזוג להתבטא.
בנוסף להקשבה, חשוב להתבונן בפני בן הזוג וליישר עימו מבט. הבעות הפנים צריכים להיות רכות ומשדרות אמפטיה תוך תחושה של הבנה עמוקה. זאת על אף חילוקי הדעות היכולות להיווצר. עצם הבנה ומתן התוקף לרגשות היא פעולת ההקשבה.
לסיכום ניתן לומר כי התקשורת ובכללה ההקשבה הם מרכיבים עיקריים בחיינו ומהווים חלק בלתי נפרד מהחוויות הרגשיות אותם אנו חווים עקב יצירת קשר עם הסובבים אותנו. שימוש נכון בתקשורת יניח בסיס איתן לרגשות חיוביים ודימוי עצמי חיובי ותאפשר קשר זוגי מעמיק, יציב וממלא.
—————————————
מקורות:
¹ רעיונות טיפול ואסטרטגיות מעשיות לארגז הכלים הטיפולי מאת גודית’ א’ בלומנט. עמ’ 23-26.
²שבעת העקרונות לנישואים מאושרים. ד”ר ג’ון גוטמן.
Rogers, Carl; Farson, Richard E. (1979 “Active listening”.³ Organizational psychology: 168–180 הרחבה בנושא יש לראות ערך הקשה פעילה ובויקיפדיה.
