“ואם אין, מתה אנוכי?” (בראשית ל, א)

ניסיון העקרות פקד את אבותינו וגם בדורנו אחוזי הזוגות המתמודדים עם ניסיון זה אינו מבוטל.

הרבנית מרים גולדברג היא בעלת ניסיון אישי של המתנה ממושכת מעל שני עשורים, ויועצת זוגית המסייעת לזוגות המתמודדים עם אתגר דומה. במאמר זה מביאה הרבנית רבדים חשובים העשויים לסייע לזוגות ולאנשי המקצוע הבאים עמם במגע בתהליך המאתגר של להפוך להיות הורים.

זוג שנשוי מספר שנים ועדיין לא זכה להיפקד מוצא את עצמו מתמודד עם סוגיות שונות, הן בפן האישי והן מבחינת המערכת הזוגית: בסוגיות הזוגיות – ישנה השפעה על שביעות הרצון של בני הזוג מהזוגיות.

בסוגית הפן החברתי – בני הזוג מרגישים שונות מהחברה ותחושה זו משפיעה על המערכת הזוגית.

בסוגית הפן המשפחתי  – ישנן התמודדויות שונות מול המשפחה אותן חווים כל אחד מבני הזוג ושניהם יחד כזוג.

סוגיות הזוגיות

כאשר זוג מתחיל את חייו המשותפים הציפייה הינה, במוקדם או במאוחר, להביא ילדים לעולם. עבור זוגות שאינם מגיעים עם רקע של חוסר פריון שידוע מראש, קיימת אכזבה כאשר הבשורות הטובות מתמהמהות מלהגיע. אצל בני זוג הנמנה על ציבור שומרי תורה ומצוות, “להיות הורה” הוא שלב טבעי ממסלול החיים המהווה חלק מתעודת הזהות האישית (מלכה הרטשטיין 2020 ). לפיכך יתכן ובקרב אוכלוסייה זו, ההלם, המצוקה ותחושת הערעור יהיו משמעותיים יותר.

עקרות משליכה על חיי הנישואין ובעיקר על הקשר הרגשי בין בני הזוג. במקרים רבים תהיה פגיעה בתחושת הערך העצמי ותחושות אשמה שישפיעו על רווחתם הנפשית והחברתית של בני הזוג (Tao P, Coates R, Maycock B). אלו עלולים לייצר קונפליקטים, פערים ותלונות אחד כלפי השני הן באשר להתנהלות והן בצרכים הרגשיים והנפשיים שאינם מתמלאים (מלכה הרטשטיין 2020 ).

בנוסף לכל זאת, ניתן לראות גם השפעות חיוביות. הלחץ וההתמודדות המשותפת עשויים להעמיק את מערכת היחסים של הזוג. (Human Reproduction 2007;22:1481-1491.). מצבם המשותף עשוי להביא לתמיכה הדדית, שיתוף במחשבות, רגשות, קשיים וחלומות ובכך להשפיע לטובה על מערכת היחסים (Tao P, Coates R, Maycock B). העקרות, אם כן מהווה סוג של משבר איתו מתמודדים בני הזוג. אמנם הוא קורה בדרך כלל בראשית הנישואין, זמן פגיע ורגיש יותר, ושונה מזוג שמתמודד עם משבר לאחר שנים של נישואין, אך עדיין משבר שמזמין צמיחה וגדילה משותפת. מעניין לציין כי בלשון הקודש, המילה משבר משמשת כאבן הלידה עליה יושבת האשה בעת לידתה. זאת אומרת שהמשבר מאפשר הבאת חיים חדשים לעולם. מאידך, היולדת עוברת את סבלה וחבלי הלידה על אותה האבן.

כבכל משבר, כל אחד מבני הזוג חווה אותו באופן שונה. ההתמודדות השונה תלויה בראש ובראשונה במבנה האישיות והחוסן הנפשי שכל אחד מביא עמו למערכת הנישואין. בשלב הראשון של משבר קיים מצב טבעי שבו האדם חש בלבול, אי וודאות ורגשות מגוונים שצפים. אצל כל אחד התהליך יתרחש באופן שונה לפי אישיותו שלו.

בנוסף לכך, משפחות המוצא ודרכי התמודדותם עם משברים ישפיעו על כל אחד מבני הזוג ואופן התייחסותו והתמודדותו. ישנם שחוו במשפחת המוצא התגייסות ונכונות לצלוח משברים יחדיו, ויתכן שכך יחוו את הקושי הזה – דווקא על ידי קירבה לבן הזוג. מאידך יש כאלו שאצלם משבר מהווה מקור ללחץ, התנהגות לא רציונלית, האשמה וכדומה. אלו עלולים לחוות את המשבר כאיום ממשי.

סוגית הפן החברתי

המערכת החברתית עלולה להלחיץ את כל מי שלא עומד בנורמה. גם בנושא של פריון, החברה עלולה לגרום לבני הזוג לחוש שוני, תסכול ומתח. תופעה ידועה כאשר אדם חווה שונות מחברה הינה תחושת הבדידות. אחת הסיבות לכך, היא חוסר בטחון והערכה עצמית ודימוי עצמי לקויים. כאשר זוג ממתין לילדים, לעיתים תחושות הנחיתות והבושה מתגברות. תחושות אלה, שהן נורמליות לחלוטין, עלולות להביא לריחוק חברתי עד כדי ניתוק מוחלט. חשוב להבין שזוג שמתמודד עם קושי להביא ילדים מרגיש שכל העולם ממוקד בתינוקות ובעגלות, בילדים ובחינוך. השיח החברתי סובב סביב כל הנושאים הללו והם מרגישים מנותקים לגמרי מהחיים הטבעיים והשגרתיים של האדם הממוצע. יש גם תחושה של אובדן מעמד חברתי שאולי עד כה היה כל כך ברור מאליו ועכשיו כבר לא.

כאשר אחד מבני הזוג חווה קשיים אלה, יתכן ולא יוכל להביא את הקושי לתוך המערכת הזוגית, שכן יתכן ובן הזוג יתקשה להתמודד עם קשיים ו/ להכיל את המצוקה של השני. הקושי להביא את האתגר לתוך המערכת הזוגית, עלול להחריף את המצוקה ואת תחושת הבדידות.

לעיתים תחושת הבדידות וההתרחקות מהחברה מעיקה ואף עלולה לגרום לתופעות בלתי רצויות כגון דכאון, הפרעות שינה, חרדות וכדומה.

חשוב לציין כי במצבים בהם בני הזוג מצליחים להכיל רגשית האחד את השני, כוחם רב, והם מצליחים להוות מענה משמעותי לכאב אחד של השני. לצורך כך לעיתים נצרכת התערבות של גורם טיפולי מקצועי.

גורם שיכול לסייע מאוד בהתמודדות זו ולהפיג את תחושות הבדידות הקשות הוא חיבור לחברה דומה. חשוב ליצור קשר עם זוגות נוספים שמתמודדים, ויש גם קבוצות לתמיכה וסיוע הדדי. הקשר עם זוגות שחווים קשיים דומים מאפשר לבני הזוג להרגיש שהם לא לבד, לייצר קרבה ותחושת שייכות. בנוסף, שיתוף בני הזוג מניסיונם מסייע לאחרים ובכך הם מקבלים כוחות אחד מהשני. במצבים של שיתוף בהצלחות, בני הזוג מקבלים תקווה ומסוגלים להאמין  בטוב שיגיע, למרות הקושי במצב הנוכחי.

באחת הפעילויות שהתקיימה במסגרת הארגון לנשים, הופעלה קבוצת עידוד ותמיכה לנשים שממתינות לילדים. בקבוצה קיבלו הנשים העשרה בשיעורים מגוונים, פעילויות מהנות, טיולים ועוד. המטרה היתה לאפשר לנשים להרגיש “בבית”, באווירה נוחה ובטוחה, עם הרגשה של שייכות והנאה. המטרה הושגה – הנשים התחברו אחת לשניה, שביעות הרצון הכללית שלהן עלתה, הן דיווחו על שינויים באיכות הקשר הזוגי ואף רבות נושעו.

סוגיות הפן המשפחתי

זוג הממתין לילדים זוגיות מתמודד עם לא מעט אתגרים המגיעים דווקא מהמשפחה הקרובה. שאלות והבעות דאגה, חיוביים ככל שיהיו, עלולים לייצר לחצים ולהעיק על בני הזוג.

לעיתים קרובי המשפחה מרגישים מספיק נוח כדי לשאול שאלות רגישות, לפרוץ את גבולות התא הזוגי וליצור קונפליקטים בין בני הזוג. כמו כן, הזוג עלול לחוות קושי במישור של בני משפחה האחרים המקימים את משפחותיהם, ולעיתים בקצב מסחרר המשאיר את בני הזוג הממתינים עם תחושה שנשארו מאחור.

בסוגיות מול המשפחה קיים פן מאתגר נוסף והוא הרצון לשמח ולגרום נחת להורים. כשזוג צעיר אינו יכול לספר “חכמה” של הילד או להראות ציור או תוצר אחר הם עלולים להרגיש מחוץ לפעילות המשפחתית ומצומצמים ביכולת לשמח את ההורים. השתתפות בשמחות ואירועים משפחתיים עלולים להעלות מטענים כבדים ולגרום למתח שיימשך גם הרבה אחרי. יחד עם זאת, אם בני הזוג ישתפו כי הם מתמודדים עם קושי ויבקשו את הסיוע של המשפחה ע”י הבנה, תמיכה או כל דבר אחר שהם צריכים, יתכן והמשפחה תהווה דווקא מקור לעוגן, חוסן וחוזק. חשוב שני הזוג יחליטו על כך במשותף ויתארו מה יכול לסייע להם כמו גם מה לא.

סיכום ומסקנות

נראה כי לאתגר ההמתנה לילדים ישנה השפעה ניכרת על כל אחד מבני הזוג כמו גם על הקשר והמערכת הזוגית. השפעה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בסוגיות מגוונות. במאמר זה הובאו שלושה תחומי התייחסות: השפעה על שביעות רצון של בני הזוג מהזוגיות, שונות מהחברה והשפעתה על המערכת הזוגית והתמודדויות שונות מול המשפחה והשפעתם על הקשר הזוגי.

מתוך הממצאים עולה כי השפעת אתגר זה יכולה להיות השפעה מצמיחה ומגדלת, או לחילופין השפעה שוחקת ומרחיקה. ככל שלבני הזוג ישנם רצון, כוחות אישיים וזוגיים ומשאבים פנימיים לנתב את האתגר

להתפתחות ברמה אישית וזוגית הסיכוי שהשינוי יביא לצמיחה והתפתחות גדול יותר.

בתפילה ובתקווה שכל הזוגות ייפקדו בקלות ובמהירות ושנזכה להיות שליחים נאמנים לחיזוק הזוגיות והמשפחה.

——————————————–

ביבליוגרפיה

1. ההשפעה של טיפולי פריון על יחסים בין בני זוג נשואים , נכתב ע”י פרופ’ דניאל זיידמן
2. מיומנם של זוג מאותגר פוריות, מלכה הרטשטיין 20 בינואר, 2021
3. סערה סביב ה”אי זוגי”- אתגר הפוריות והשפעתה על המערכת הזוגית, מלכה הרטשטיין, אוקטובר 25, 2020
4. בעיות פריון-והשפעתם על חיי הנישואין – מקבילות מקראיות לתפיסות מודרניות , אסתר סלומון (לא רשום שנת הוצאה)
5. איך להתמודד עם תחושת בדידות חברתית, רגשית או נפשית, רותי פרגר-מאור, פסיכולוגית חינוכית מומחית בכירה (לא רשום שנת הוצאה)

Human Reproduction 2007;22:1481-1491

Repokari et al. Infertility treatment and marital relationships: a 1-year prospective study among successfully treated ART couples and their controls

7

Tao P, Coates R, Maycock B. Investigating Marital Relationship in Infertility: ASystematic Review of Quantitative Studies. J Reprod Infertil. 2012;13(2):71-80