לרוב בני האדם יש צורך בקבלת משוב מהסביבה, שכן האדם כיצור חברתי בוחן את עצמו ביחס לקרוביו. במערכת יחסים משמעותית כגון הורים, חברים ובני זוג הצורך גובר ומתקיימת תלות רגשית הדדית המזינה את הקשר ומאפשרת יצירת קרבה מתוך תחושת בטחון.
ישנם מצבים בהם התלות הלגיטימית הופכת להיות בעייתית ומייצרת הפרעה למערכת היחסים תוך גרימת תחושות קשות לבעלי הקשר. הבעיה מתעצמת כשמדובר בקשר זוגי ועלולה להתפתח להפרעת אישיות תלותית.
קשר זוגי מיטיב מבוסס על היכולת של שני בני הזוג להרגיש תלויים אחד בשני ובו זמנית לחוות את עצמם כישות נפרדת ועצמאית. תלותיות יתר בזוגיות היא מצב בו תחושת הביטחון והאהבה העצמית של אחד מבני הזוג תלויים במידה מוגזמת באהבה ובאישורים של בן או בת הזוג עד כדי תחושה של אבדן העצמיות.
מדובר בדפוס התנהגות כפייתי שמעוות את ראיית העולם ואת ההתנהלות של התלותי בחיים בכלל, ובקשר הזוגי בפרט. האדם התלותי יהיה חסר עצמאות רגשית ותחושת האושר שלו תהיה תלויה במעשיו והתנהגויותיו של בן או בת הזוג שלו עד כי נראה שהתלותי חי את חייו לפי האנשים הקרובים אליו. הוא תולה את האושר שלו באהבה של אחרים וכאשר הוא מרגיש דחייה, הוא מרגיש אבוד.
אנשים הסובלים מהפרעת אישיות תלותית (Dependant Personality Disorder או בקיצור (DPD יחוו היעדר ביטחון עצמי והם עלולים לחוש חוסר נוחות משמעותי כאשר הם נשארים לבדם. הם נוטים להטיל על אחרים את האחריות על חייהם האישיים, מתקשים לקבל החלטות הנוגעות להם, ונמנעים מקונפליקטים מתוך חשש לנטישה. אנשים החיים עם הפרעה זו מדווחים על חוסר הנאה במרבית תחומי החיים, חוויית כישלון, תבוסה וחוסר אונים. אלו יוצרים תחושת דימוי עצמי נמוך. אצל חלק מהמאובחנים עם הפרעת אישיות זו יש נטייה לנסות ‘ריפוי עצמי’ באמצעות חומרים ממכרים.
האדם התלותי יחפש בדרך כלל, ובצורה לא מודעת, בן זוג שיאפשר לו להתלות בו או שיהיה תלוי בו. בהתאם לכך, יידרשו שני צדדים בשביל לאפשר לתלות להיווצר ולהתקיים – צד שולט וצד נשלט. השולט אוהב שיש מישהו שתלוי בו כי זה מעניק לו תחושה של כוח, והנשלט אוהב את הנוחות הזאת שמישהו מחליט הכל עבורו והוא לא צריך לקחת אחריות. לעיתים יאפשר התלותי לאדם בו הוא תלוי להתנהג בצורה הרסנית כלפיו והוא יתעלם מכך לטובת ההיאחזות בו שכן הוא זקוק לאישורו ואהבתו בכל מחיר. ברוב המקרים הוא לא יהיה מודע כלל לדפוס הזה ויעמיד פנים שהכל בסדר, גם אם הוא נפגע בצורה חמורה.
בן הזוג התלותי ישקיע את מירב האנרגיה שלו על מנת להרגיש אהוב עד כדי כפיית עצמו וגרימת תחושת מחנק לצד השני. בן הזוג בו הם נתלים מתבקש כל הזמן להוכיח את אהבתו והוא מרגיש כבול, חסר אונים ומרוקן אל מול הסחטנות הרגשית הבלתי נגמרת שמופעלת עליו. בטווח הארוך הוא עלול לרצות להתרחק מבן הזוג שהופך לנטל רגשי עבורו, מה שמגביר במעגל שלילי הרסני את חוסר הביטחון של בן הזוג התלותי בעצמו ובקשר.
האדם התלותי עשוי לחשוב שהוא שולט במה שאנשים חושבים ומרגישים ולעתים הוא גם ינסה לשכנע אותם מה כדאי להם לחשוב ואיך להרגיש. הוא מאמין שיודע בדיוק מה כולם צריכים בשביל שיהיה להם טוב ומניח שיוכל לתקן אותם.
סיבות אפשריות לתלות יתר
רוב הספרות משייכת את תלות היתר למערכות יחסים בעייתיות בתקופת הילדות. זהו דפוס התנהגות שהתפתח על פי רוב אצל ילד או ילדה שגדלו במציאות של מצב נפשי לא יציב של אחד מההורים או שניהם שגרם להם לקבל אהבה בצורה מותנית. אהבה מותנית היא אהבה שהילד זוכה בה רק כאשר הוא בסדר. אם הוא לא “מצליח” למלא את רצונותיו של ההורה האהבה חדלה. ילד שמקבל אהבה כזו מפסיק להאמין שמגיעה לו אהבה חסרת תנאים בכל מצב. חשיפה לדפוס קשר זה בגיל צעיר מאוד, בה הילד תלוי בצורה מוחלטת בהוריו, עלול להשפיע בצורה הרסנית. שכן אהבה וחום הם צרכים בסיסיים בדיוק כמו חמצן, מזון ותחושת הגנה. פגיעה משמעותית בשלב זה עלולה לגרום לכך שבבגרותו, יאמץ הילד לעצמו את אותה הגישה המחמירה וימשיך באותו האופן לרצות אחרים על מנת לזכות באהבתם. כל ישותו ומהותו תהיה תלויה באהבה זו. בהיעדרה, תיווצר אצלו אשליה של ריקנות, אותה הוא ינסה למלא בדרכים רבות ומגוונות.
למרות שנראה לצפות כי אדם שזקוק לאהבה ייהנה ממנה ונפשו תרפא כשהוא יחוש רצוי ואהוב, באופן פרדוקסלי הענקה, ביטויי חיבה ותחושות אכפתיות אינם מלאים את החוסר של התלותי, להיפך, הם גורמים לו לרצות עוד ועוד כדי לקבל אישור לכך שהוא אהוב. זהו מצב בו ניתן להשתמש במילות הפסוק “והנפש לא תמלא” (קהלת ו ז) כדי להבין את החוסר שלא מגיע לסיפוקו כי בתוך תוכו האדם התלוי לא מאמין שהוא ראוי לאהבה.
מאחר ואישיותו תלויה במערכת היחסים הוא יפחד מאוד לאבד אותה. זאת משום שהוא כמעט ויתר על עצמו עבורה ובלעדיה הוא כבר כמעט ולא קיים. לכן הוא חי בפחד תמידי מסיום הקשר שישאיר אותו לבד. שוב באופן פרדוקסלי, המצב של נזקקות ותלות באחר מייצר בדיוק את ההפך – דחיה ובסופו של דבר קריסה של מערכת היחסים. במקרים של סיום הקשר התלותי יסרב לקבל את המציאות ולעיתים ירצה להישאר בקשר בכל מחיר גם במצבים מזיקים של פגיעה. זאת על מנת לא להתמודד עם תחושות הבדידות והריקנות.
התמודדות עם תלות יתר
הבעיה הגדולה ביותר של האדם התלותי היא ההתכחשות. הוא מעמיד פנים שהכל בסדר ושהוא בשליטה, אך למעשה הוא זה שנשלט ע”י הבעיה שלו. ברוב המקרים הוא יסרב להבין שהוא בצרה וזקוק לעזרה. ההימצאות במצב של נזקקות וחולשה היא בדיוק מה שמפחיד אותו מאוד כי הוא בנה לעצמו תדמית של אישיות קשוחה שלא זקוקה לאף אחד. כל עוד התלותי יחשוב שהוא בשליטה, ההפרעה תמשיך להרוס את חייו ולהזיק לקרוביו. התחלת השינוי יגיע ממקום של מודעות ודווקא היכולת לאבד שליטה. התובנה שאבדה לו השליטה על חייו מתחילה את תהליך ההחלמה כי הוא כנה עם עצמו ומודע לחסרונותיו. זהו תהליך המצריך ענווה, כנות ופתיחות ובעיקר רצון לשינוי. הבנת דפוסי ההרס של ההפרעה ומודעות לגורמים שהביאו להפרעה להתפתח, יפתחו חמלה, הבנה ואהבה עצמית והם שיביאו לריפוי.
מדובר בתהליך עדין שראוי שייעשה בסיוע מקצועי. מטפל ראוי יסייע לאדם התלותי לצלול לתוך עצמו
בכדי להבין יותר לעומק את מקורות החוויה שגרמה לתחושת חוסר הביטחון וחרדה הנטישה. עם התפתחות ההבנה והמודעות לגבי החוויות שנצרבו בו, ניתן יהיה לזהות סיטואציות בהן הטראומה “חיה” מחדש בתוך קשרים בהווה. ההבנה והחיבור של העבר עם ההווה יאפשר להבין את הדפוסים החוזרים על עצמם. לאט לאט ניתן יהיה להפריד בין מה שהיה בילדות כילד קטן, תלוי וחסר יכולות, לאדם בוגר שיש בו את הכוח והיכולת לבחור, לקחת אחריות על חייו ולתעל את צרכי הקשר שלו בצורה מיטיבה יותר.
כך, בתהליך הדרגתי התלותי ילמד למלא את עצמו ויפחית את הצורך בתלות שלילית באחרים.
לסיכום נראה כי תלות היא לגיטימית בחיי הנישואין, והיא מאפשרת קרבה רגשית. יחד עם זאת, תלות יתר מזיקה הן לבן הזוג התלותי והם לבן זוגו שאינו מצליח למלא את החסר הנפשי בו הוא נמצא. זהו מצב העלול להביא למעגל הרסני של צורך בקרבה שמייצר ריחוק שמייצר צורך עמוק יותר בקרבה וחוזר חלילה. ברוב המקרים תלות יתר מתפתחת בילדות בעקבות אהבה מותנית שגורמת לאדם הבוגר לשחזר את יחסיו עם הוריו. האדם התלותי יתכחש לבעייתו והריפוי יתאפשר בתהליך מודע הכולל הבנת הדפוסים ההרסניים של ההפרעה ומקורה. בתהליך הכולל חמלה, קבלה, אהבה עצמית יחד עם רצון כנה ואמתי ליצירת תהליכים אחרים, בסיוע של איש מקצוע ראוי, ניתן להביא למעגל חיובי שייצר תהליכי שינוי מבורכים.
___________
מקורות:
DSM-V (2013) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1994) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, seventh edition
Rogina,-Julius-M; Quilitch,-H.-Robert. Treating Dependent Personality Disorders with Logotherapy:A Case Study. International-Forum-for-Logotherapy. Vol 29(1) Spr 2006, 54-61
Holmbeck,-Grayson-N; Durlak,-Joseph-A, Comorbidity of dependent personality disorders and anxiety disorders: Conceptual and methodological issues. Clinical-Psychology:-Science-and-Practice. Vol 12(4) Nov 2005, 407-410
Links,-Paul-S; Stockwell,-Michelle; MacFarlane,-Malcolm-M. Is Couple Therapy Indicated for Patients with Dependent Personality Disorder? Journal-of-Family-Psychotherapy. Vol 15(3) 2004, 63-79
