היהדות רואה בשלום בית את אחד הערכים הנשגבים ומעניקה לו מקום של כבוד לצד ערכים כמו: חירות, צדק ויושר. על גדולת שלום הבית בין איש לאשתו אנו מוצאים דבר נפלא בתורה: אפילו שמו של הקב”ה, שמובן מעצמו גודל המעלה והקדושה העליונה הקיימת בו – נמחק על מנת “לעשות שלום בית בין איש לאשתו” (מסכת שבת דף קטז, עמוד א).
מהטעם הזה, יש לפעול בכל דרך על מנת להימנע מגירושין ולהשכין שלום בין בני הזוג, ד’אמר רבי אלעזר “כל המגרש את אשת נעוריו מזבח מוריד עליו דמעות” (מלאכי, ב, יג).
גם בספרות המחקר העוסקת בתחום, גירושין נתפסים כאחד מאירועי החיים הקשים ביותר. זהו אירוע בלתי מתוכנן במעגל החיים, ללא לוח זמנים קבוע מראש, המאופיין בפגיעה רגשית, משפחתית, חברתית וכלכלית ממדרגה ראשונה. למרות השכיחות הגבוהה של תופעת הגירושין בחברה בת ימינו, הגירושין מהווים גורמי סיכון להתפתחות והסתגלות הילדים בטווח המידי ולאורך כל מעגל החיים (לוי- שיף, 2018).
יחד עם זאת, גם ההלכה היהודית וגם לוב הדעות המקצועיות מכירות בכך שלעיתים גירושין הם צעד אחרון, מתבקש ובלתי נמנע . במצבים הללו, כאשר אין מוצא למעט גירושין, קיימת חשיבות רבה לנהל את תהליך באופן שבו הפגיעה בבני הזוג ובילדים תהיה קטנה ככל שניתן.
חוקרים מסכימים כי בין הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על הסתגלות הילדים לגירושין הם:
- רמת העימות המתמשך בין ההורים הבאה לידי ביטוי במשך העימות ובעוצמתו.
- יציבות והמשכיות הקשר של הילד עם שני הוריו.
אחת הגישות שהתפתחה בארץ ובעולם בשנים האחרונות לצמצום השלכות הגירושין על בני הזוג והילדים היא באמצעות הליך הנקרא גירושין בשיתוף פעולה. הכוונה היא להליך בו נעשה שיתוף פעולה של צוות רב מקצועי, המובל על ידי טוענים רבניים / עורכי דין מתחום המשפחה, יועצי גירושין/מומחים רגשיים, מומחה לטיפול בילדים ומומחה פיננסי. לעיתים ישנה גם דמות רבנית המלווה את התהליך. כל אלה מכוונים למטרה אחת – הגעה להסכם כולל שלוקח בחשבון את כל מכלול האתגרים אשר יקבל תוקף של פסק דין.
בראיון שקיימנו עם עוה”ד אביה שטיין-קורלנד, (חברת הוועד המנהל, ויו”ר (משותף) של “הארגון הישראלי לגירושין בשיתוף פעולה” ונמנית על מייסדי העמותה) עולה כי הליך “גירושין בשיתוף פעולה” הנו הליך גירושין חדשני יחסית, באמצעותו ניתן להגיע להסכם גירושין/ממון/פרידה/”שלום בית” ללא פנייה לבית המשפט. הליך “גירושין בשיתוף פעולה” מתבצע על ידי צוות רב מקצועי . עבודתו של הצוות מתבצעת בשיתוף פעולה מלא למען האינטרסים של כל בני המשפחה. גיוס אנשי המקצוע מהפרופסיות השונות נועד להעניק מענה לבני הזוג והילדים בכל המישורים: רגשי, משפטי וכלכלי כאחד, תוך שמירת האינטרסים של כל אחד מבני הזוג ושמירה על טובת הילדים וביטחונם. עוה”ד אביה שטיין-קורלנד מתארת את תחומי האחריות של הצוות הרב מקצועי המעורב בתהליך ומונה את יתרונותיו הרבים:
“גירושין בשיתוף פעולה” – איך זה עובד ?
רבנים – מלווים את התהליך ומסייעים בהכוונה והנחיית ההורים וכן הצוות המטפל, ליישום התהליך ברוח התורה וההלכה.
עורך דין/ טוען רבני – כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין/ טוען רבני מטעמו. שני עורכי הדין/ טוענים רבניים פועלים יחד תוך שיתוף פעולה ביניהם על מנת לסייע לבני הזוג להגיע להסכם. עורך הדין/ טוען רבני אחראי על קידום צרכיו ורצונות של הצד אותו הוא מייצג ופועל על פי נקודת מבטו, שאיפותיו וצרכיו. הצדדים ועורכי דינם/ טוענים רבניים חותמים על התחייבות שלא לפנות לבית המשפט ו/או לבית הדין הרבני, כל עוד ההליך מתנהל, תוך התחייבות של עורכי הדין שלא לייצג את הצדדים בהליכים משפטיים אם ההליך לא יסתיים בהסכם, כך שגם להם יש אינטרס משותף לסיים את ההליך ביעילות ובמהירות.
יועצי הגירושין/מומחים רגשיים – כל אחד מבני הזוג בוחר יועץ גירושין, מומחה מתחום הטיפול ובעל הכשרה ייחודית להליך. יועץ הגירושין מלווה את בן הזוג לאורך התהליך כולו במטרה לתת מענה לצרכים הרגשיים המתעוררים במהלכו. בנוסף, אמון יועץ הגירושין על בניית תכנית הורית להתמודדות של בן הזוג מול ילדיו. קיימת אפשרות ששני בני הזוג יטופלו על ידי יועץ גירושין אחד, ניטרלי, תוך חיסיון והפרדה מוחלטים בין הצדדים.
מומחה ילדים – כאשר לבני הזוג ישנם ילדים צעירים, ישתתף בתהליך מטפל מומחה לילדים, שתפקידו לבחון ולתת מענה לצרכי הילדים. בהתאם למסקנותיו ומתוך ראיית הקשר העתידי שימשיך להתקיים בין בני הזוג כהורים, ימליץ המומחה לצדדים כיצד לנהוג ביחס לילדים, לטובתם ולרווחתם.
מומחה פיננסי – תפקיד המומחה הפיננסי בצוות הוא לרכז, ללוות ולאסוף את מכלול הנתונים הפיננסיים, לתת חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית על מצבה הכלכלי של המשפחה ולהמליץ על אלטרנטיבות לחלוקת הרכוש, איזון המשאבים והזכויות הסוציאליות בהתאם לצרכים, לרצונות ולאפשרויות של בני הזוג.
עבודתו של הצוות הבין מקצועי, מתבצעת בשיתוף פעולה מלא. התהליך כולל מפגשים אישיים עם הרבנים, עורכי הדין/ טוענים רבניים, מפגשים משותפים של המומחים הניטרליים עם שני בני הזוג, ומפגשים של הצוות המקצועי כולו עם בני הזוג ובלעדיהם. הסכמות שיושגו בהליך יגובשו לידי הסכם שיוגש לאישורו של בית המשפט או בית הדין הרבני, אשר יעניקו להסכמות תוקף של פסק דין.
יתרונותיו של הליך “גירושין בשיתוף פעולה”
- אלטרנטיבה מהירה ובעלות מופחתת יותר מניהול תביעות בבית המשפט.
- מענה לכל צרכי המשפחה ( תורני, משפטי, רגשי ופיננסי) ע”י צוות מומחים המלווה את המשפחה.
- ליווי ותמיכה של צוות רב מקצועי- שיתוף פעולה בין בני הזוג ואנשי המקצוע משיג תוצאות טובות יותר בזמן קצר ומסייע לילדים להתמודד עם הגירושין.
- שיתוף הפעולה בין עורכי הדין/ טוענים רבניים ויתר חברי הצוות מהווה מודל לחיקוי שיתוף פעולה של בני הזוג ומונע הסלמה של המחלוקות.
- ההסכם “נתפר” לטובת בני הזוג הספציפיים בהתאמה לצורכיהם, תוך ראיה מערכתית של התא המשפחתי כולו.
- שליטה בידיים של בני הזוג – הצדדים לוקחים חלק פעיל בכל הנדרש לפתרון המשבר ושולטים בתוצאה.
מרכז גישור ב”שיח” (מבית “מטיבת”א”*), פועל ברוח התורה וההלכה, מסייע לזוגות הפונים בשעת משבר להגיע להבנות ולהסכמי לשלום בית. במקרי קצה, בהם קיימת הנחייה של בית הדין לגירושין, צוות המרכז מסייע לבני הזוג לנהל את התהליך במגמה ליישב את הסכסוך בדרכי התורה, תוך שמירה על כבוד המעורבים ועל טובת שני בני הזוג, הילדים והמשפחה כולה.
*מטיבת”א – מרכז טיפול ייעוץ במשפחה תורני ארצי. לפניות ניתן לפנות אל : 2837* .
———————————-
מקורות
לוי שיף, ר. (2018). השפעות קצרות וארוכות טווח על ילדים שחוו גירושין במשפחתם. פסיכואקטואליה, גיליון אפריל.
