הסתירה בין הפסוקים 'מצא אישה מצא טוב' (משלי יח, כב) ו'מוצא אני מר ממות את האשה' (קהלת ז, כו) מיושבת על ידי הבחנה בין מציאה הדדית למציאה חד-סטרית. כאשר המציאה היא הדדית, וכל אחד רואה במעלת השני, זהו המתכון לחיי נישואין מאושרים. לעומת זאת, אם המציאה היא חד-סטרית, והאשה אינה רואה בבעלה את מציאת חייה (או להיפך), הדבר מוביל להרס וחורבן. שלמה המלך ע”ה ראה באשה את מקור כל הטוב, כפי שמובא בגמרא ובמדרשים, אך גם הכיר במורכבות היחסים. אגדת בניית בית המקדש עם היונים ממחישה כיצד יסודות של אהבה והערכה הדדית חיוניים לבניין הבית, אפילו קדוש כבית המקדש. מנהג בני מערבא לשאול את החתן 'מצא או מוצא' לאחר הנישואין אינו שאלה של סקרנות, אלא הוראה לחתן להנהיג את ביתו בדרך של אחדות ואהבה הדדית להשראת השכינה.
