עקרונות הטיפול הנרטיבי מתמקדים בבנייה מחדש של סיפורי חיים, תוך התבוננות מזווית חיובית יותר והכרה בכוחות פנימיים. הטיפול כולל טכניקות כמו שיום והחצנת הבעיה (externalization), דה-קונסטרוקציה (deconstruction), וזיהוי 'מקרים מיוחדים' או 'תוצאות יוצאות דופן' (unique outcomes). האדם עסוק בפרשנות מתמדת של אירועי חייו, בונה לעצמו סיפור חיים שמתאר את עצמו ואת יחסיו עם הסביבה. אם בניית הסיפורים מתמקדת בנרטיבים שליליים, עלולים סיפורים אלו ליצור תחושות שליליות וסימפטומים. תפקיד המטפל הוא להרחיב את נקודת המבט ולבנות סיפור חיים אלטרנטיבי ומסתגל יותר, המקל על התחושות הקשות ומרחיב את מדדי ההתמודדות. חיבור הסיפור המחודש נקרא בנייה מחדש (reconstructing). טכניקות נוספות כוללות שיום והחצנת הבעיה, דה-קונסטרוקציה, וזיהוי מקרים יוצאי דופן בהם המטופל התגבר על הסימפטום. אמצעים לחיזוק הסיפור המחודש כוללים כתיבת מכתבים, תעודות הוקרה, עריכת טקסים, סרטים, ציורים, הקלטות, ויצירת אלבומים או סיפורים בתמונות.
