וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ לְצִבְאֹתָם…
האריכה התורה כ”כ בעניין הדגלים, והזהירה באזהרות חמורות על שמירת חוקותיהם, וישראל היו נזהרים בזה מאוד. נוכל לראות זאת ממעשה דבן שלומית (ויקרא כד, י) שעמד וגדף על שלא הניחוהו ליטע אוהלו בתוך מחנה דן. ועוד מצינו (ערכין יא ב) שמשורר ששיער חייב מיתה, ולכאורה מה בכך? הלא שניהם מקדושה אחת הם, גם המשורר וגם השוער מבני לוי?
היישוב לכך כותב המשגיח של מיר ר’ ירוחם בפרשתנו בספרו דעת תורה, שהסבא מקלם זצ”ל היה אומר שסדר דומה לקשר שבשלשלת של מרגליות, שאף שהעיקר הלא הם המרגליות, והקשר שבשלשלת הלא הוא באמת רק דבר טפל, אבל אם יתירו את הקשר הנה יפלו כל המרגליות ארצה. כן הוא ענין של סדר, סדר הוא השומר כל טוב שבעולם, אף על פי שהוא לעצמו איננו אלא דבר טפל. אם האדם מסודר אז התורה והתפילה וכל המצות שלו שמורים הם ובטוחים בקיומם, ואם לאו ח”ו כל המרגליות יפלו ארצה.
מסופר על הגאון רבי יצחק מוולאז’ין זצ”ל, שהופיע פעם בראש משלחת של גדולי ישראל בארמונו של הצאר הרוסי. מיד בכניסתו, פנה אליו הצאר ואמר לו: “יש לי שאלה קשה לשאול אותך, ידוע לי שאתם היהודים בכל שבת ושבת מתפללים ומברכים את הצאר לשלומו ושינצח בכל מלחמותיו, אני גם בקשתי מאחד היהודים שיתרגם לי את נוסח הברכה הזו, אולם עתה אני יודע שכל הדברים הללו אינם אלא מן השפה ולחוץ, שכן כפי שידוע לי תפילה זו נאמרת על ידי אותם היהודים בכל מדינה ומדינה. אם כן, כיצד מתפרשת תפילה זו, הרי יש לי שנים ארוכות מלחמה עם קיסר גרמניה, ואם גם בגרמניה מתפללים היהודים לניצחון מלכם, ואתם כאן מתפללים לניצחון מלככם, אם כן כיצד מתיישבת סתירה זו?”.
הגר”י מוולוז’ין השיבו באופן מיידי: ‘הרי פיך אמר שתירגמו לך את התפילה, ויודע אתה היטב את נוסחה. כיון שכך בודאי שמת לב שהתפילה מתחילה במילים: “הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה, הוא יגדל וירומם וינשא וכו’, את הקיסר האהוב”… נשאלת השאלה, וכי אין שבח אחר של הקדוש ברוך הוא המתאים לקובעו בתפילה זו, אלא בזה שהקב”ה מכוון את האוניות בלב ים ומפלס להם דרך ונתיב?.
“ובכן, התשובה היא כיון שהאניות נוסעות בעזרת מפרשים שהרוח נושבת בהם, תאר לעצמך שעתה נמצאת אוניה במזרח וברצונה להפליג למערב, צריכה היא אם כן רוח מזרחית, באותה שעה ממש יוצאת אוניה מהמערב שפניה מועדות למזרח, היא צריכה כמובן רוח מערבית, כיצד בכל זאת מתנהלת תנועת האוניות על אף קושי זה?
אלא זהו כוחו של הקדוש ברוך הוא! אף כאן, יכול הקדוש ברוך הוא ל”סדר” שגם אתה תנצח, וגם אויבך קיסר גרמניה ינצח…”.
תשובה מחודדת זו כבשה את ליבו של הצאר, ומאז דברי הגר”י מוולאז’ין היו נשמעים אצלו בכבוד ובהערכה, על אף שהצאר היה ידוע כשונא ישראל.
מובא מאדמו”ר הצמח צדק ששמע בצעירותו מהאדמו”ר הזקן: “יותר ממה שהאדם צריך להתייגע להיות למדן, צריך להתייגע שהלימוד שלו יהיה מסודר. וזאת כי לימוד מסודר מביא הצלחה גדולה בלימוד”.
