פרשת ויקהל

קיום המצוות בנקיות כפיים

תמונה של הרה"ג חגי שושן

הרה"ג חגי שושן

ראש בית ההוראה "שערי הלכה ומשפט" יועץ הלכתי לראש"ל ונשיא מועצת הרבנות, רב קהילת משכן אברהם ביתר עילית.

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה’ לַעֲשֹׂת אֹתָם.

כתב רש”י: למחרת יום הכיפורים היה כשירד משה מן ההר. הקהיל את העם, להודיע להם על מלאכת המשכן בששת ימי המעשה, ועל שמירת השבת ביום השביעי.

ובשפתי חכמים הקשה שהרי לעיל בפרשת יתרו (יח, יג) כתיב: “ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם מן הבוקר עד הערב”, ופירש שם רש”י שזה היה ממחרת יום הכיפורים, ואם כן איך היה לו פנאי למשה להקהילם ולצוותם על מלאכת המשכן, והלא היה יושב ודן את העם כל היום כולו.

אכן עדיין צריך לדעת, מה קדם למה, אם מקודם הקהיל את העם ואחר כך דן אותם או להיפך.

בספר כלי יקר כתב שברור הוא שבתחילה משה דן את עם ישראל ואחר מכן הקהילם. והסיבה לכך היא, משום שמשה חשש פן יתנדב אחד מהם למשכן, “דבר שאינו שלו”, בחושבו כי הוא תופסו בדין, ודבר זה הרי לא יתכן לבנות הבית הגדול והקדוש הזה “משכן העדות” מן הגזל, על כן הכריז משה תחילה “מי בעל דברים יגש אליהם” והיינו למשפט, באופן “שגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום”, ונודע לכל אחד מה הוא רכושו על ידי שהיה דן ביניהם ומכריע לכל אחד מה שייך לו ומה לחבירו, ורק אז לאחר מכן היה מודיעם ענין הנדבה לאמר “קחו מאתכם תרומה לה'”.

נמצינו למדים ממשה רבינו אין הקב”ה חפץ בקיום חלק מהמצוות תוך כדי פגיעה בשאר מצוות שאדם מצווה.

ואמרו חז”ל במדרש (שמות רבה לה) על הפסוק: “ועשית את הקשרים למשכן עצי שטים עומדים”. למה עצי שטים? לימד הקב”ה דרך ארץ לדורות, שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן עושה פירות, אומר לו: ומה מלך מלכי המלכים שהכל שלו כשאמר לעשות משכן אמר: לא תביא אלא מאילן שאינו עושה פירות – אתם על אחת כמה וכמה”.

וכנגד אותם ה”מתחסדים” הטוענים כי לשם שמים – בעבור קיום מצוה, מותר לעשות הכל… היה אומר הרבי מקוצק: כתוב בתורה “וכל העם רואים את הקולות” (שמות כ, טו) מדוע נזקקו ישראל לראות את הקולות במו עיניהם, שלא יפרשו את ה”לא תגנוב” – “לו תגנוב” כאילו ש”לשם שמים” – הגניבה מותרת..

אפיקורס אחד שהתלוצץ ושאל את המלבי”ם, האם אין איזו דרך להתיר עישון בשבת על די שינוי, השיב לו המלבי”ם אכן יש דרך, תהפוך את הסיגריה עם האש לתוך הפה..

 

אהבתם את המאמר? שתפו

אודות המחבר:

הרה”ג חגי שושן שליט”א הוא ראש בית ההוראה  “שלמות המשפחה” למענה בכל תחומי ההלכה ובתחום המשפחה.
לפניות לבית ההוראה ניתן להתקשר למספר: 2873*
למענה מיידי בווצאפ, הצטרפו לקבוצות הוואטספ של בית ההוראה:
שאלות כלליות בהלכה: https://chat.whatsapp.com/GJoLn3haLK0ICPgcSfGkSy
שאלות בתחום המשפחה – לנשים בלבד: https://chat.whatsapp.com/FqRxwfTPWaWEkyUHdipvTg
שאלות בתחום המשפחה – לגברים בלבד: https://chat.whatsapp.com/EnK2KnJqyVRADvC7yLleZf

הצטרפו לערוץ הוואטספ שלנו ועקבו אחר תוכן הלכתי אקטואלי, זמני היום בהלכה מאמרים תורניים ועוד :https://whatsapp.com/channel/0029VaM1WiaGOj9uYkbYuH3g

מאמרים נוספים בתחום

המלך בשדה
דבר ידוע הוא שחכמי ישראל התחבטו ביחסם על שיר השירים מכיוון שבמבט שטחי התכנים בו יכולים

התמודדות נפשית עם אבל ואובדן ותהליך השיקום לאור הלכות האבלות ומנהגיה
האבלות ומשמעויותיה אינם מצויים בדרך כלל בתודעתו של האדם שכן לעיתים, האבלות "נופלת" על האדם "כרעם

חג סוכות
חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'.. וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.. במשנה מסכת ראש השנה נפסק

למאמרים נוספים של המחבר

תפקידה של טוענת הרבנית בבתי הדין הרבני
תפקידה של הטוענת הרבנית כידוע, בבתי הדין הרבניים, כמו בכל בית דין פרטי ומערכת משפטית, יש

פרשת ויצא
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל ... וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי וּמִדְרָשׁ אַגָדָה, כָּל

פרשת תולדות
וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר..... פרש"י: דבר אָחֶר, מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות... ויש

מה תרצו לחפש?