וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ… בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ ונָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ…. כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ…
הגאון רבי עקיבא איגר בספרו נחלת אבות מקשה, כיון שיוסף אומר לשר המשקים שפרעה ישיב אותו בחזרה על כנו, למה צריך להוסיף ולומר “ונָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ“…,
שנית היאך בטח יוסף על שר המשקים ומבקש שיכיר אותו, הרי כתוב בירמיה הנביא “ארור הגבר אשר יבטח באדם”?
אומרים חז”ל, בשעה ששמע שר המשקים את פתרון החלום נתן אנחה; אמר לו יוסף: “למה אתה נאנח?” , אמר לו שר המשקים: “אמנם אני חוזר לעבודה בעוד שלושה ימים. אבל מי מבטיח לי שלא אחזור לכאן עוד פעם בעוד שבוע?
בסך הכל באתי עם כוס מיץ אשכוליות – סחוט טרי ישר מהפרי, הגשתי למלך את הכוס ובאותו רגע החליט הזבוב לעשות מטס בתוך הכוס, וכי אני אחראי על הזבובים? אם מחר אני יוצא מהכלא וחוזר לעבודה, באותו יום יכול להיכנס זבוב נוסף לכוס. במצב הזה, אני אף פעם לא יודע מתי אכנס לכלא פעם נוספת!”
שאל אותו יוסף: תגיד, כמה שנים אתה כבר שר המשקים לפני הסיפור עם הזבוב? ענה לו שר המשקים כבר יותר מעשרים שנה. שאל יוסף הצדיק ונכנס לך פעם זבוב לכוס, ענה לו שר המשקים אף פעם. שאל יוסף אז מה קרה שדוקא עכשיו נכנס לך זבוב ענה לו שר המשקים, “לא יודע”.
אמר לו יוסף: “אני אגיד לך את התשובה – “כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה, הקב”ה רצה שניפגש כדי שתוציא אותי מפה, ולכן הוא שלח את הזבוב לעשות מטס אווירי בתוך הכוס של פרעה, אם תוציא אותי מפה תוכל להיות רגוע, אתה לא תחזור לכלא בגלל זבובים. אבל אם לא תזכור אותי יגיעו “גם תיקנים עם תֶקֶן”.
כך מבאר ר’ עקיבא איגר – כי כן דרך הטבע אם יושם אדם בבית האסורים בגלל שקנה כלי כסף גנוב, יעלה במחשבתו לאותו אדם תמיד, אם יעזרהו השי”ת ויוציאהו מבית האסורים, אזי גם אם יבואו בני אדם ויפתוהו לקנות כלי זהב גנוב בזול, לא יקנה עוד, כי בגלל זה בא לבית האסורים.
גם כאן תמיד היה לו במחשבתו של שר המשקים אם יעזרהו לו השי”ת לצאת מבית המשמר, בוודאי יהא תמיד עומד יותר ועומד על המשמר שלא יהא שום זבוב במשקה, כי מכוח זה בא לבית המשמר.
אבל יוסף אמר לו תדע כי האמת היא, והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו “כמשפט הראשון אשר היית משקהו”, כי אתה לא צריך להתאמץ יותר ממה שהיית בראשונה בתפקידך כשר המשקים, כי מה’ הייתה זאת שימצא זבוב במשקה שלך, בכדי שתכלא ותפגוש אותי ותזכור אותי “כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך” ולכך נזדמן לך מאת השי”ת שתיתפס ותיאסר בגלל הזבוב, “כי אם למען זכרתני אתך כאשר ייטב לך” ולא בגלל שלא היית בודק מספיק שאין זבובים בכוסו של פרעה אלא רק מאת ה’ היתה זאת.
וזו הייתה מלחמת החשמונאים ביוון מלחמה רוחנית כנגד המתייוונים היהודים שלא שלטו ביצרם ובחרו בתרבות יון הפסולה, וגם נלחמו מלחמה רוחנית פיזית כנגד שלטון יוון שביקש בכל נפשו ומאודו, בכוח הזרוע, בגזירות שונות ומשונות, לכפות את דתו שיטתו ותרבותו על עם ישראל, שח”ו אין לנו חלק באלוקי ישראל, ובדלית ברירה נאלצו לצאת כנגדו במלחמה פיזית. מה היא ״חכמת יון״. הכוחניות, הטבע, החיצוניות. ההתכחשות לאור הפנימי, שלא לראות את השורש האלוקי המחייה את העולם בכל רגע, ובעיקר הגילוי שגם הטבע תלוי במחולל הטבע: ״המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית״.
ועל כן, חז״ל בבואם להנציח את נס חנוכה, העלו על נס דווקא את נס פך השמן, שהוא מסמל את הניצחון במאבק כנגד המתייוונים ותרבות יון, הנס הרוחני. ניצחון הפלא האלוקי של השמן שדלק שמונה ימים והוכיח את האלוקות שמעל הטבע. ולא ראו ליתן דגש על עניין הגבורה, כי בכלל הניצחון הרוחני נמצא גם הניצחון הפיזי.
