פרשת כי תישא

השבת מקור הברכה

תמונה של הרה"ג חגי שושן

הרה"ג חגי שושן

ראש בית ההוראה "שערי הלכה ומשפט" יועץ הלכתי לראש"ל ונשיא מועצת הרבנות, רב קהילת משכן אברהם ביתר עילית.

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת “לעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת” לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם… בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה’ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

שואל ה”אור החיים” מהו “לעשות” את השבת, וכי בני ישראל עושין את השבת, השבת מתקיימת מגזרתו של מלך?

ומיישב האור החיים כשבני ישראל מוסיפים מחול על הקדש, יוצא שהם “עושים את יום החול לשבת”, ומקדשים אותו בקדושת השבת.

ה”חפץ חיים” היה אומר כמה נואלו קטני אמנה המאחרים לקבל את השבת וממהרים לצאת, הרי כל ששת ימי המעשה יונקים מן הקללה של “בזיעת אפיך תאכל לחם” ורק השבת התברכה בברכת ה’, ואלו המאחרים לקבל את השבת, מאחרים לקבלת ברכתה וממהרים לצאת ממנה אל הקללה.

מוסיף האור החיים הקדוש כי עשיית השבת מתקיימת גם ע”י שלא רק האדם עצמו יקפיד לשמור את השבת לבל יהיה ממנו דבר חול אלא צריך לדאוג כי גם חברו ישמור את השבת, ולא יאמר אדם די לי במה שאני שומר את השבת מלחללו ואם יתחלל מהזולת מה בכך, אלא צריך שיהיה שומר אותו לבל יתחלל כלל, כמו ששומר גינתו ופרדסו שלא יינזקו בין על ידו בין מאנשים זרים.

בעירו של החפץ חיים היה סוחר אחד שהיה מאחר לסגור חנותו בערב שבת, ובמוצאי שבת היה ממהר לפתוח. הוכיחו החפץ חיים ואמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה,

היו היה גוי כפרי שלא ידע קרוא וכתוב, והיה מביא את סחורתו לשוק מדי שבוע, והיה מוכר אותה לסיטונאי.

בכדי לדעת כמה שקים הוא מוכר לסוחר, היה מוריד את כובעו, ועל כל שק שמוריד שם הסוחר הקונה מטבע, ואח”כ סופרים את המטבעות ויודעים את מספר השקים, כי בדרך אחרת יכול הקונה להערים עליו, אבל כשהקונה בעצמו שם מטבעות איך חשש שיגנוב אותם.

והנה הכפרי מוריד שק, והסוחר שם מטבע, עד שהכובע נתמלא במטבעות. הכפרי חיכה עד שהסוחר לא ראהו, ולקח חופן מטבעות ושם בכיסו והסוחר אף שהרגיש בו, עשה עצמו כלא ראהו, ואמר בלבו שיבוסם לו, הלא מעצמו הוא גונב, ואחרי שהוריק כל העגלה, ספר את המטבעות ושילם לו בהתאם.

הכפרי הלך שמח בהרגשה שרימה את הסוחר. בחזרתו לכפרו, סיפר לחביריו איך רימה את הסוחר, וגנב ממנו חופן מטבעות.

אך חביריו צעקו עליו טיפש.. הלא משלך גנבת, ועל כל מטבע שגנבת הפסדת שק.

אמר החפץ חיים לסוחר, הלא כל ששת הימים מתברכים מהשבת. ככתוב בזוהר (בשלח ד’ סג) “כל שיתא יומין מניה מתברכאן”, וכל שמאריכים את השבת הברכה שורה ביתר שאת לששת הימים, ואילו אם מקצרים את השבת גם הברכה מתקצרת. (מעובד ע”פ ספר תורת ישראל)

אהבתם את המאמר? שתפו

אודות המחבר:

הרה”ג חגי שושן שליט”א הוא ראש בית ההוראה  “שלמות המשפחה” למענה בכל תחומי ההלכה ובתחום המשפחה.
לפניות לבית ההוראה ניתן להתקשר למספר: 2873*
למענה מיידי בווצאפ, הצטרפו לקבוצות הוואטספ של בית ההוראה:
שאלות כלליות בהלכה: https://chat.whatsapp.com/GJoLn3haLK0ICPgcSfGkSy
שאלות בתחום המשפחה – לנשים בלבד: https://chat.whatsapp.com/FqRxwfTPWaWEkyUHdipvTg
שאלות בתחום המשפחה – לגברים בלבד: https://chat.whatsapp.com/EnK2KnJqyVRADvC7yLleZf

הצטרפו לערוץ הוואטספ שלנו ועקבו אחר תוכן הלכתי אקטואלי, זמני היום בהלכה מאמרים תורניים ועוד :https://whatsapp.com/channel/0029VaM1WiaGOj9uYkbYuH3g

מאמרים נוספים בתחום

המלך בשדה
דבר ידוע הוא שחכמי ישראל התחבטו ביחסם על שיר השירים מכיוון שבמבט שטחי התכנים בו יכולים

התמודדות נפשית עם אבל ואובדן ותהליך השיקום לאור הלכות האבלות ומנהגיה
האבלות ומשמעויותיה אינם מצויים בדרך כלל בתודעתו של האדם שכן לעיתים, האבלות "נופלת" על האדם "כרעם

חג סוכות
חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'.. וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.. במשנה מסכת ראש השנה נפסק

למאמרים נוספים של המחבר

תפקידה של טוענת הרבנית בבתי הדין הרבני
תפקידה של הטוענת הרבנית כידוע, בבתי הדין הרבניים, כמו בכל בית דין פרטי ומערכת משפטית, יש

פרשת ויצא
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל ... וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי וּמִדְרָשׁ אַגָדָה, כָּל

פרשת תולדות
וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר..... פרש"י: דבר אָחֶר, מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות... ויש

מה תרצו לחפש?