פירוק התא המשפחתי מהווה טלטלה משמעותית לילדים החווים משבר גירושין של ההורים. טלטלה זו משפיעה על כל תחומי חייו של הילד ומשליכה תפקודיו השונים. התפקוד ההורי מקבל משנה תוקף וחשיבות ומהווה עוגן ובסיס שיאפשר לצלוח את האתגר במינימום נזקים רגשיים. כיצד ניתן לקיים הורות תקינה גם לאחר פירוק הזוגיות? דר’ דניאל גוטליב, מחבר הספר “קולם של ילדים” במאמר חשוב.
ידוע הוא כי טובתם של הילדים לאחר הגירושין קשורה, בראש וראשונה, באופן שבו ההורים מסתדרים ביניהם – לא בסידור זה או אחר של חלוקת הזמן ולא בכותרת זו או אחרת של סוג המשמורת. נקודה קריטית זו נעלמת לעתים קרובות מעיניהם של הורים גרושים הסבורים כי בפתיחת מלחמה נגד ההורה השני או בהשבת מלחמה שערה ניתן למצות את טובת הילדים. הורים הפועלים כך ניזונים, לעתים, מעצות אחיתופל מאלו אשר חוטאים ומחטיאים. אף ילד להורים גרושים לא הגיע לטיפול פסיכולוגי בגלל חלוקה זו אחרת של ימים או שעות. כולם מגיעים בשל חוסר היכולת של ההורים להתגבר על הקשיים והכעסים האישיים שלהם כלפי ההורה השני. הורים אלו נתקלים במחסום המונע מהם לזכור כי גם אם פניהם אינם אחד אל השני כתמול שלשום, הרי שלא רק שלא חל כל שינוי באופן שבו הילדים רואים את שני הורים אלא שדווקא עכשיו לעת משבר, עיניהם של הילדים נשואות להורים – לשניהם – שבעתיים לעומת העבר.
הערך של הגעה לפתרונות מוסכמים הוא זה אשר עומד מאחורי חוק חדש יחסית – חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע”ה-2014. אכן בסעיפו הראשון מצוין כי: “מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד.” על פי הנחיות החוק, בטרם ניתן להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, על הצדדים לגשת לתהליך של גישור אשר נועד לסייע להם למצוא יחד פתרון לסכסוך ובכך לייתר התדיינות ארוכה ויקרה בבית המשפט.
תהליך גירושין מבשר משבר קיומי עבור כל אחד מבני המשפחה. משבר זה מלווה בתחושת אובדן קשה ולפעמים גם בסוג של פחד קיומי לגבי העתיד. לעתים תחושות התסכול והעצבות מוצאים לעצמם ביטוי באמצעות כעסים, האשמות ואף רצון לנקמנות.
מתוך המצוקה שלהם, הורים לפעמים מאבדים את היכולת למלא נאמנה את תפקידם כהורים – תפקיד ממנו אין הם יכולים להתגרש או להתנער. אחרי הגירושין, ילדים צריכים אותה הורות לה היו זקוקים לפני הגירושין ואף רגישה ומשופרת יותר בשל הקשיים המובנים בחיים בין שני הורים, שני בתים ושתי משפחות.
מקומם של חלק גדול מהסכסוכים בין הורים לאחר הגירושין הינו בחדר הטיפולים ולא באולם בית הדין או בית המשפט. יש גבול לרזולוציה לה בית המשפט או בית הדין יכולים לרדת בניסיון להשכין שלום בין ההורים ולהביאם לשיתוף פעולה. לא כל סכסוך נתון לפתרון משפטי. חלק גדול מהם מושתתים על מצע פסיכולוגי ועל כן על הפתרון להיות בהתאם.
במשך השנים האחרונות תהליך של תיאום הורי קנה לעצמו מקום מרכזי בהתמודדות של המערכת המשפטית עם הורים גרושים המתקשים להשתחרר מהוויכוחים ומהקטטות. האפשרות של בתי הדין ובתי המשפט למנות מתאם הורי אכן מאפשר העתקת זירת ההתמודדות של ההורים מאולם בית המשפט לחדר הקליניקה ונותנת הזדמנות להמר את התהליך האגרסיבי בתהליך שיתופי וטיפולי דוגמת הגישור המתחייב על ידי החוק החדש המוזכר לעיל.
המתאם ההורי הינו אדם מתחום בריאות הנפש הבקיא בתהליכי גירושין אשר נפגש עם שני ההורים לפי הצורך – בתחילת הדרך בתדירות גבוהה ובהמשך בתדירות נמוכה יותר – במטרה לסייע להם להגיע בכוחות עצמם לפתרונות על ידי הידברות, פשרה וויתור. ברוב המקרים, המתאם ההורי לא נפגש עם הילדים. התהליך שלו אינו טיפולי ותפקידו איננו לתת חוות דעת, כי אם לשמש בתפקיד גישורי בעיקר.
במצב האידיאלי, תיאום הורי הינו תהליך אשר מאפשר להורים להידבר אחד עם השני באמצעות גורם שלישי המשחק תפקיד של מפשר, מאפשר ומגשר. הוא שומע לכל אחד מהצדדים ומנסה להבין לא רק מה שכל אחד רוצה אלא – וחשוב יותר – מה כל אחד באמת צריך. פעמים רבות אנשים דורשים דברים כמו סידור זה או אחר של חלוקת זמן כאשר בפועל לא רק שאין להם את היכולת לעמוד בסידור הזה אלא שזה גם לא מה שהם באמת מחפשים או צריכים. המתאם ההורי עוזר להורים להגיע ביניהם להסכמות הקשורות לביצוע הסדרי השהות כולל כל הפרטים הטכניים הקשורים לזמני ומקומות המעברים של הילדים מהורה אחד לשני. הוא מסייע בקביעת וביישום ההסדרים, במיוחד בתקופות החגים בהם ההסדרים הרגילים מתחלפים בהסדרים מיוחדים. כמו כן, המתאם ההורי מסייע להורים לקבל החלטות לגבי הטיפול הרפואי, חינוכי ופסיכולוגי עבור הילדים.
במצב הפחות אידאלי, המתאם ההורי יכול גם להכריע בין העמדות המנוגדות של ההורים. הסמכות שלו בעניין זה נובעות או מכך ששני ההורים מראש הביעו את הסכמתם לכך, או מזה שבמינוי מבית המשפט או בית הדין, הוענקו למתאם ההורי סמכויות לפי סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. בהקשר זה, המתאם ההורי אמנם אינו רשאי לבצע שינויים משמעותיים בתנאי ההסכם, אולם הוא יכול לעשות שינויים קלים אשר אין בהם בכדי לשנות את תנאי ההסכם באופן מהותי וכן לעשות שינויים בכדי להביא לידי יישום רוח הסכם הגירושין.
עיקר מטרת פעולתו של המתאם ההורי היא טובת הילד – לא בהכרח כפי שההורים רואים אותה, אלא כפי שהמתאם ההורי רואה ומבין. לשם כך, על המתאם ההורי להיות בעל ידע בתחום של התפתחות הילד וזאת על מנת שיוכל לדעת, לדוגמא, מה המינון של שהייה עם לינה המתאים לילד בכל גיל ולדעת איך מצבו הנפשי או הרפואי של ילד יכול להשפיע על החלטה בעניין זה.
המתאם ההורי צריך גם להיות בקיא בשיטות גישור. שכן לעיתים הוא נדרש לסייע להורים ליצור סדרי עדיפויות ולאפשר לכל אחד לקבל החשוב ביותר עבורו תוך כדי ויתור על הפחות חשוב או עקרוני.
תהליך של תיאום הורי אמור לא רק להוריד את המתח בין ההורים ולאפשר להם למלא בצורה יעילה יותר את התפקיד ההורי שלהם, אלא גם לעזור להם להיות רגישים יותר האחד לצרכים של השני תוך מיגור רמת העוינות שביניהם. מצב כזה תורם, בסופו של דבר, לרווחת הילדים – המטרה אליה כולם מצהירים כי מחויבים אליה.
