תפקידה של הטוענת הרבנית
כידוע, בבתי הדין הרבניים, כמו בכל בית דין פרטי ומערכת משפטית, יש תובע ונתבע וישנם פרטים רבים שמכריעים את הפסיקה. כל עובדה מציאותית או הלכתית עשויה לשנות את הפסיקה. פעמים רבות התובע או הנתבע משמיטים פרטים עובדתיים שנראה להם שאינם חשובים, ובמציאות פרטים אלו הם דווקא שיכולים לשנות את ההכרעה מן הקצה אל הקצה.
בנוסף לכך, פעמים רבות הדיין מפנה שאלה לאחד מהצדדים – לתובע או לנתבע, שממקום כסאו של הדיין, שואף לדעת מציאות הקשורה להלכה, והמשיב לא יודע כלל למה מתכוון הדיין, ולפעמים עונה על דברים שלא לכך התכוון הדיין ונמצא כלא מועיל ואף מזיק לצד אותו הוא מייצג.
משום כך כבר מזמן חז”ל, כמבואר בסוגיות בש”ס (בבא קמא) ובשולחן ערוך חושן משפט (סימן קכג והלאה), השתרש מנהג שאדם ממנה בהרשאה (ייפוי כוח) מי שמומחה ממנו לתבוע את חובו ולייצג בשמו שאר תביעות שבינו לבין חברו, ונאמרו בכך הלכות רבות כמבואר שם.
כידוע לכל, מציאות החיים היא שיישנם תביעות רבות בבתי הדין הרבני בהליכים שבין בני זוג. הן תביעות לשלום בית, שבית הדין יעמיד את בן/בת הזוג לעמוד בהתחייבותו שהתחייב בהקמת הבית היהודי, וכן להפך תביעות לגירושין. תביעות אלו כוללות מזונות אשה, מזונות ילדים, הסדרי שהות ועוד. גם תביעות בירור מעמדו האישי של איש או אשה מבחינת יהדותו, וכשרותו (יוחסין) לבוא בקהל ישראל נידונות בבתי הדין.
בתביעות אלו חשוב מאוד שלכל אדם, איש/אשה יהיה מייצג בבית הדין שיביע נכונה את דרישת המבקש/ת בבית הדין. הבעה זו צריכה להיות לאחר יידע רחב, הן הלכתית בדיני אישות – אבן העזר, דיני ממונות – חושן משפט ומשפטי המדינה – דינים חוקתיים ותקנות הדיון הבנויים ביסודם על דינים בבית הדין שנפסקו בשולחן ערוך חושן משפט בתחלתו (סימן יב והלאה).
מדוע חשוב שדווקא אישה תיתן סיוע לאישה במצבים כאלה?
רבני ישראל ראו את הצורך לאפשר להכשיר נשים שילמדו את הסוגיות הקשורות למערכת בתי הדין כמייצגות בבתי הדין הרבני, בגלל העובדה שבדרך כלל מי שמייצג את הצדדים בבתי הדין הרבני אלו עורכי דינים שאינם מחוג שומרי תורה ומצוות. בכדי למנוע את המציאות של יצירת קשר בין אשה למייצג איש זר במשך תקופה ארוכה בייצוג בבית הדין – הוקם הרעיון שאשה תייצג אשה וכל הדברים שקשורים בינו לבינה לא יהיו בנוכחות גבר זר אלא בנוכחות אשה אל רעותה ובכך יתאפשר לשמור על קדושה וצניעות של בנות ישראל. בפרט שיש פרטים הקשורים לבין איש לאשה שנשים כשרות מתביישות לספר למייצג שהינו איש זר וכפי שצריך להיות באמת, ומאידך פרטים אלו לפעמים משנים את הכרעת הדין או עשיית שלום בין הצדדים. אין כן בטוענת רבנית שהאשה המיוצגת דרכה אינה מתביישת לספר לה, והטוענת יודעת להציג בחכמה בפני הדיינים בבית הדין את אותן עובדות ובכך היא מצליחה להשפיע ישירות על ההליך כולו בבית הדין לטובה.
לימוד ההלכות המשפטיות בשולחן ערוך אבן העזר וחושן משפט, ותקנות הדיון של בתי הדין הרבני מקנות ידע רב לטוענת הרבנית ומקנות לה כלים רבים כיצד להתמודד ולעזור למי שהיא מייצגת. כמובן כל זה במסגרת ההלכה לטעון טענות אמיתיות וכנות – ולא להיות כעורכי הדיינים כמבואר במשנה באבות – “אל תעש עצמך כעורכי הדיינים”, וכפי שהאריך בכך בתשובה חבר בית הדין הגדול בדימוס הרב יצחק אלמליח בספרו אמרי משפט (חלק א סימן כב).
מה ההתייחסות של בית הדין לטוענות הרבנות?
נראה כי הכל תלוי ברמה ובחשיבות של הטוענת הרבנית. ככל והטוענת הרבנית פועלת בנאמנות, בכבוד ובצניעות, למדה היטב את תפקידה וצברה ידע רב, וקבלה כלים נכונים בתפקיד זה, דבריה נשמעים היטב בבית הדין על ידי הדיינים ומקבלים התייחסות רבה לדבריה הן בהחלטות בית הדין והן בפסיקות בתי הדין.
זכינו שבמרכז י.נ.ר יצא שמם בתחום לימודי טוענות רבניות, הן בהבאת מרצים מן השורה ולמעלה הן מרצים מבתי הדין הרבני, מרצים שמתעסקים בתחום זה שנים רבות, תלמידי חכמים ויר”ש שיש להם ידע רב בכל מה שקשור לתחום ההילכתי והחוקי, וברוך השם שתלמידות רבות יצאו מבית מדרש זה לאחר בחינת כשרותם ללימודים אלו.
לאחר לימודים והשתלמויות במשך מספר שנים ומעבר הבחינות של בתי הדין בהצלחה, זכו לקבל תעודת הסמכה על ידי הנהלת בתי הדין הרבני ומשמשות בקודש בתפקיד זה – נשים יראות ה’ אשר כל כוונתם להרבות שם שמים.
