“מצלצלים ושואלים על חבר בשיעור, ואני לא יודע מה בדיוק לומר. כל דבר שאומר עלול להתפרש אחרת, ולצאת מכל יחס ופרופורציה… אני אומר אותו דבר שלא יהיו בעיות, כי אני באמת רוצה לפרגן לכל החברים וח”ו לא להזיק”… כך אמר בחור. כך יגידו גם חבריו.
כמדומה שמצב מתסכל זה משותף לכל המבררים/רות, העומדים חסרי-אונים מול המשיבים. אלו, מנסים להתפתל בין גדרי ההלכה לביטויים המקובלים והפרזות אותן מצפים לשמוע המבררים בכדי לא לפסול מיידית…
והאמת, מה תהא עליה?…
הורים רבים פונים לאבחון גרפולוגי להתייעצות לגבי שידוכים. “מצאנו את ה’חבורה’ שכתב לפני שבועיים בתוך הגמרא שלו” הם מנפנפים מדף מחברת הכתוב בצפיפות, ורוצים לדעת הכל, אבל ממש הכל.
מובן למדי, שכל צד מעונין לדעת מי הוא המדובר/ת המוצע/ת להם באמת. אכן, במרבית המקרים, ערפול המידע בבירורים הוא המניע לפניה לגרפולוג. לרוב, באים הפונים לברר את מה שלא הצליחו באופן המקובל, ואינם מסוגלים להכריע בלעדיו.
מצד אחד – אפשר להבין: מדובר בשאלה החשובה ביותר שעתידה להשפיע על כל תחומי החיים. כל אחד מכיר, מצטער ונבהל מסיפורים עצובים שקרו סביבו, חלקם מחמת הסתרת מידע ו”מקח טעות”.
ומצד שני – ראוי ונכון לברר מה מותר, מה אסור ועד כמה יש לאפשר לאבחון להשפיע על ההחלטה. נכון להיום, לא קיימת פסיקה אחת וחד משמעית. פוסקים שונים פסקו פסיקות שונות, לעיתים אף הפוכות, ולכן על כל אחד מוטל לברר אצל רבו כיצד עליו לנהוג.
לגרפולוגיה יש מספר גישות לבדיקת התאמה זוגית. אחת הגישות הנפוצות, היא גישתו של ישראל אודם. שיטה זו מציגה תשעה טיפוסים (“פוטנציות”) בעלי מאפיינים ידועים, הן מבחינה פסיכולוגית והן בסימנים הגרפיים שהם יוצרים. לכל אחד מבין תשעת הטיפוסים סוג הסתגלות בעל אופי אחר למציאות משתנה.
יכולת ההסתגלות היא מרכיב רב חשיבות בהצלחת הקשר. בעזרת זיהוי הטיפוס וצורת הסתגלותו, ניתן לבנות פרופיל יחסים המתייחס לסיכויים ולסיכונים שביחסים אלו, לנקודות הכוח, ולתחומים שידרשו השקעה של עבודה, ואולי התמודדות או ויתור, כך שהתוצאה הסופית של האבחון הגרפולוגי תהיה אפיון של מערכת יחסים בין אותם שני אנשים על פי תכונותיהם. שיטות אחרות ביעוץ הגרפולוגי בתחום הזוגי, נסמכות על הגישות הקלאסיות של תבניות יחסי זוגיות כמו הזדהות או השלכה וכו.
השאלה אם אפשר להתיר אבחון גרפולוגי לצורך בירורי שידוכים תלויה גם במידת האמינות שיש לייחס לתוצאות האבחון. בכל העולם משתמשים חברות, ארגונים ואנשים פרטיים בחוות דעת גרפולוגית. כמו כן חשוב להדגיש שחוות דעת גרפולוגית מתקבלת בבתי דין ובחלקה גם בבתי משפט בכל העולם. יחד עם זאת חשוב לציין כי האמינות שיש לייחס לאבחון הגרפולוגי אינה שווה בכל תחום. חלק מהתחומים נחקרו והוכחו כאמינים ביותר, ומקנים לגרפולוגיה יכולות דיוק מעולות, אבל ישנם גם חלקים פחות אמינים.
כתב היד נוצר במוח. הוא מתחיל את דרכו ממרכז הכתיבה שנמצא ליד האונה הרקתית השמאלית, ועובר דרך ארוכה עד הדף. חלקים רבים במוח, הפועלים בתיאום, אחראים על הפקת מעשה הכתיבה. התהליך התבהר היטב בבדיקות אם-אר-אי תפקודיות, בהן ניכר תהליך הכתיבה ולא רק מבנה המוח. הכתב, אם כן, הוא תוצר נוירולוגי של המוח.
כתב היד והציור, רוויים בסימנים גרפיים ברי משמעות. תת המודע משתמש בדרכים שונות על מנת לבטא את עצמו, כמו חלומות או פליטות פה, אבל הכלי המובן ביותר הוא הכלי הגרפי. זוהי “שפה” לא מילולית, שבה משתמשים כל בני האדם. כשלומדים להבין אותה, שומעים אמירות ישירות מפנימיות האדם. באבחון גרפולוגי למטרת שידוכים ייווצר כלי אבחוני שיאפשר לבני הזוג פיתוח מודעות לנקודות החוזק עליהן יוכלו להסתמך, כמו גם תחומים שיידרשו השקעה, סבלנות או מאמץ. כשבני הזוג מודעים לצרכיהם וליכולותיהם, הם מיטיבים לנווט את עצמם בדרך יעילה ומספקת.
נקודה נוספת עליה יש לעמוד לפני פסיקה בעניין השימוש בגרפולוגיה, נוגעת ליעוץ גרפולוגי שניתן מגרפולוג שלא מיטיב להכיר לעומקה את דרך התורה. כאן הסכנה רבה. הגרפולוגיה בדרך כלל מרשימה ומדהימה את המתייעץ, ומשום כך, קיימת נטייה לתת בגרפולוג אמון מוחלט ללא בקורת. המאובחן חש שהגרפולוג מיטיב לתאר את רגשותיו הכמוסים ואופיו, טוב ממנו עצמו, ולכן נוטה להאמין לאבחון ולהכוונה. אך יש לקחת בחשבון שפרשנות הגרפולוג, הכפופה לשיטות פסיכולוגיות שונות, תלויה גם בהשקפת עולמו, ובהטיות שהוא לא תמיד מודע אליהן.
נקודה נוספת שראוי לציין היא שלגרפולוגיה ישנם מספר תחומי התמחות. לא דומה גרפולוג שלמד ייעוץ זוגי או חינוכי, למומחה לזיהוי זיופים והשוואת מסמכים העובד במעבדה. יש לדעת מהו תחום ההתמחות המדויק של הגרפולוג, בכדי להשיג את המטרה בבירורים.
ניתן לסכם ולומר כי לגרפולוגיה יש די כלים טובים ומהימנים לציור פרופיל אישיות של כל אחד מבני הזוג ולצפות את מארג היחסים שסביר שיקימו ביניהם. כמובן שאין בכך כדי לתת לגרפולוג את הסמכות להחליט במקום הנועץ, אך ההסכמה לאבחון גרפולוגי בין מדוברים, פותחת דרך לשיחה כנה, על נושאים שבמילא עתידים להתגלות בהמשך. אבחון כזה, מאפשר בחירה מושכלת לכל אחד מהצדדים.
