בדידות היא תופעה חברתית הקיימת בכל גיל, אך השלכותיה מתעצמות ככל שמתבגרים. ההשלכות הבריאותיות והנפשיות של הבדידות כרונית מגדילות את הסיכון לדיכאון, חרדה, ירידה קוגניטיבית ותמותה מוקדמת. מבחינה פיזיולוגית, עלייה בלחץ דם, בסיכון למחלות לב וכלי דם וירידה בתפקוד המערכת החיסונית. בקרב אוכלוסייה זו גם שיעור התאבדות גבוה פי 2 בקרב בני 75 ומעלה, בהשוואה לשאר האוכלוסייה.
מהי בדידות?
בדידות, היא פער סובייקטיבי בין הקשרים החברתיים הרצויים לאדם ובן אלו שבפועל עומדים לרשותו (Cacioppo & Patrick). היא עשויה להוביל להרגשת סבל ולפגיעה באיכות החיים של הפרט. האדם הבודד ירגיש ריקנות, נטישה ואומללות. הבדידות כתחושה סובייקטיבית שונה ממבודדות, שהוא מצב אובייקטיבי של העדר קשרים עם אחרים. יתכן שאדם שקשריו החברתיים דלילים לא יחוש בדידות ולהיפך, שאדם בעל רשת חברתית רחבה יחוש בדידות מעיקה. יש מקום להתייחס למבוגרים החיים בבידוד חברתי כקבוצת סיכון לבדידות סובייקטיבית.
למרות שבדידות קיימת בכל הגילאים, בגיל השלישי השילוב של בדידות עם תהליכים נוספים האופייניים לגיל יוצר או מאיץ מצבי סיכון פיזיים, בריאותיים ונפשיים הפוגעים משמעותית באיכות ובתוחלת החיים. שילוב זה גם מקטין את היכולת לגייס כוחות ומשאבים אחרים כדי להתמודד.
הנתונים על היקף תופעת הבדידות בקרב בני 65 ומעלה אינם אחידים ונעים בין 47% (מחקר SHARE ) , 36.5% (של למס’ 2010) לבין 28%- 24% (מחקר של זקני ירושלים) . כלומר, מדובר בתופעה בעלת ממדים לא קטנים אך תלוי כיצד מודדים אותה. נשים מדווחות על בדידות במידה ניכרת יותר מאשר גברים – 44.8% לעומת 26%. ( ג’וינט, דוח ועדה 2014)
ננסה לבחון את הסיבות המרכזיות לבדידות בקרב קשישים בהתמקד על גורמים חברתיים, פסיכולוגיים וסביבתיים ולהציג דרכי התמודדות עם התופעה.
הגורמים למצבי הבדידות:
התנאים המרכזיים היוצרים בסיס פורה להתפתחות תחושת הבדידות בגיל הזקנה:
- התאלמנות ואובדן יקירים: שלב זה של החיים מלווה לעיתים קרובות באובדן של קשרים חברתיים משמעותיים. זה יכול להיות אובדן בן או בת הזוג, חברים, או בני משפחה קרובים. אלו עלולים להוביל לתחושה של בדידות, במיוחד אם האדם שנפטר היה משמעותי עבור האדם המתמודד.
- פרישה מעבודה : חיי העבודה מזמנים מפגשים חברתיים וקשרים שונים במהלך חייו של האדם. לאחר יציאה לגמלאות מפגשים אלה מסתיימים, העשייה פוחתת והאדם מרגיש פחות פרודוקטיבי ומשמעותי, דבר העלול להעצים תחושות של בדידות.
- בעיות בריאותיות: אתגרים בריאותיים כגון בעיות שמיעה, ראייה או ניידות שכיחים יותר בגיל מבוגר והם עלולים להגביל את יכולתו של האדם לעסוק בפעילויות חברתיות. מחלות כרוניות או מוגבלויות עלולות למנוע מקשישים לצאת מהבית, להשתתף באירועים חברתיים או לשמור על קשרים קיימים (Cornwell& Waite, 2009). אלו יחריפו גם כן את תחושת הבדידות , במיוחד כאשר אין תמיכה סביבתית מספקת.
- שינויים במבנה המשפחה: יחד עם התבגרותו של הקשיש מגיעים גם ילדיו להתבגרות ולשלב בו הם יוצאים מהבית על מנת לבנות חיים ובתים משלהם. הם נישאים, עסוקים בבניית המשפחה ובהתפתחות אישית ומקצועית. בשלב זה פוחתת בדרך כלל תדירות הקשר עם הילדים והנכדים, בשל העומס הרב המוטל עליהם או המרחק הפיזי שלעיתים קיים ותחושת הבדידות גוברת.
- שינויים טכנולוגיים: אנשים מבוגרים מתקשים לעיתים עם אמצעים טכנולוגיים, שהפכו בימינו לכלי נפוץ ליצירת קשרים חברתיים. חוסר המיומנות בשימוש בטכנולוגיה עלול להקשות לשמור ולפתח קשרים חברתיים וכתוצאה מכך לגרום לחוויה של בדידות.
סימנים לזיהוי תופעה של בדידות בגיל השלישי:
- נסיגה חברתית – קשישים בודדים לרוב נמנעים מפעילויות חברתיות, אירועים קהילתיים ומפגשים חברתיים.
- שינויים בדפוסי תקשורת – ירידה בתדירות של שיחות טלפון, ביקורים או תקשורת באמצעים אחרים.
- הבעת רגשות על מצב בדידות – ביטוי מילולי של רגשות כמו עצב או ריקנות.
- הזנחת מראה אישי או היגיינה – חוסר עניין בטיפוח אישי או שמירה על מרחב מחייה נקי ומסודר עשויים להעיד על חוסר מוטיבציה הנובעת מתחושת בדידות.
- דפוסי שינה משתנים – שינויים בהרגלי שינה כמו נדודי שינה או שינה מוגזמת יכולים להעיד על מצוקה רגשית.
- אובדן עניין בתחביבים – נטישה של פעילות ותחביבים עשויה להצביע על ירידה ברווחה נפשית.
- ירידה בבריאות הגופנית – בדידות בקרב קשישים יכולה להתבטא בתסמינים גופניים כגון ירידה במשקל, ירידה בתאבון או רגישות מוגברת למחלות.
- אזכור תכוף של מערכות יחסים קודמות – אזכור של מערכות יחסים קודמות או זיכרונות מהעבר עשויים לאותת על כמיהה לחיבור חברתי.
דרכי התמודדות:
דרכים שיעזרו להתמודד עם תחושת הבדידות בקרב קשישים:
- שמירה על קשר עם בני משפחה: העלאת המודעות בקרב המשפחות לצורך של הקשיש בשמירה על קשר רציף עם בני משפחה, חברים ושכנים היא בעלת חשיבות עליונה בהתמודדות עם תחושת הבדידות. בין אם באמצעות פגישות ובין בשיחות טלפון, וידאו, ווטסאפ או אפילו מכתבים, כל קשר אנושי מסייע להפגת בדידות.
- הצטרפות למועדונים או לארגונים של בני הגיל השלישי:
הצטרפות למועדונים בהתאם לתחומי עניין מסייעת ביצירת קשרים חדשים, גורמת לתחושת שייכות ומשפרת את הרווחה הנפשית. כמעט בכל עיר או יישוב ישנם מועדונים ומתנ”סים לבני הגיל השלישי שבהם ניתן להצטרף למפגשים, פעילויות, טיולים והרצאות. כאשר יש לקשיש פעילות קבועה בחלק מימי השבוע, נוצר מבחינתו “עוגן” ותחושה שיש למה לחכות ולמה לקום בבוקר. בערים רבות ישנן גם מסגרות התנדבותיות בהן מתנדבים מגיעים לבית הקשיש, משוחחים אתו ומארחים לו חברה.
- שימוש בטכנולוגיה ליצירת קשרים חברתיים:
הטכנולוגיה מציעה לנו דרכים רבות להתמודדות עם בדידות בגיל השלישי. שיעורים וקורסים מקוונים יכולים לספק גירוי אינטלקטואלי ויצירת אינטראקציות חברתיות חדשות ולהפחית את תחושת הבדידות במיוחד עבור קשישים המוגבלים בניידותם.
- מציאת תחביבים ופעילויות חדשים:
רבים מבני הגיל השלישי מגלים כישרונות ותחומי עניין חדשים, שלא היה להם זמן ופנאי במהלך החיים. זה יכול להיות אומנות, ספורט, שירה ואפילו ריקוד. תחביב משמעותי יכול להביא לא רק להנאה וסיפוק, אלא גם למפגשים חברתיים והיכרויות חדשות.
- התנדבות בקהילה:
קשישים רבים מנצלים את הזמן הפנוי לסיוע ותרומה לקהילה. השתתפות בפעילות התנדבותית מספקת תחושת מטרה ושייכות, שהם מרכיבים חיוניים לבריאות נפשית ורגשית. על ידי ההתנדבות קשישים יכולים להתחבר לאחרים, לבנות מערכות יחסים חדשות ולהרגיש מוערכים בקהילה שלהם, דבר הגורם לעלייה בהערכה העצמית בביטחון העצמי ולתחושת המסוגלות. בכך גם הקהילה כולה נתרמת מסיוע של אנשים בעלי ידע וניסיון חיים.
- טיפול פסיכולוגי:
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (cbt) ותרפיות לסוגיהן יכולות לסייע בהתמודדות עם חרדה דיכאון, מחשבות שליליות ולשפר מיומנויות חברתיות. טיפול CBT לדוגמא, הוכח כיעיל בהפחתת תחושת הבדידות בקרב קשישים. גישה זו מתמקדת בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה שליליים, כמו תפיסות של דחייה חברתית או חוסר ערך עצמי ומסייעת לפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות יותר (Chiang et al . 2010) . מחשבות כמו “אף אחד לא רוצה להיות איתי” יכולות להתחלף בבמחשבה חיובית כגון “אני יכול ליזום קשרים חדשים”. גם טיפולים כגון מיינדפולנס, טיפול קבוצתי וכדומה יכולים לסייע בהתמודדות עם מחשבות שליליות ולשפר מיומנויות חברתיות.
- אימוץ חיית מחמד:
פתרון זה אמנם אינו מתאים לכל אחד ובכל מצב, אבל נמצא משמעותי מאוד בהפגת בדידות. אימוץ כלב נמצא גם משפר משמעותית את הבריאות הפיזית בשל הצורך להוציא אותו מספר פעמים ביום ולדאוג לכל צרכיו. קשר עם חיית מחמד יכול לסייע בהפגת תחושת הבדידות ולהעניק משמעות – שכן יש יצור חי שצריך לדאוג לו.
לסיכום-
בדידות בקרב קשישים היא תופעה מורכבת הנובעת משילוב של גורמים חברתיים, פיזיים, פסיכולוגיים וסביבתיים אשר משפיעים רבות על איכות חייו של הקשיש. התמודדות עם תופעה זו דורשת גישה רב ממדית היכולה לשלב בין היתר טיפולים פסיכולוגיים, פעילויות חברתיות ותמיכה טכנולוגית. בישראל, שבה התרבות המשפחתית והקהילתית היא מרכזית, חשוב מאוד לפתח מודעות וערנות בקרב כלל האוכלוסייה על מנת לדאוג לרווחתם של היקרים לנו.
—————————–
מקורות:
“ג’וינט ישראל- אשל” דוח הועדה לבחינת דרכי התמודדות עם בדידות בקרב אנשים זקנים 2014 (עמ’ 32-47 )
הכנסת “תוכניות ממשלתיות לתמיכה בקשישים בודדים” 2016 ע”מ 4-11
Cacioppo, J.T. ,Hughes,M.E.,Waite,L,J.,Hawkiey (2006)
Loneliness as a specific risk factor for depressive symptoms 140-151
Cornwell,E.Y.,&Waite,L.J. (2009) Social disconnectedness, perceived isolation, and health among older adults. Journal of Health and social behavior, 50(1), 31-48
