בין עולמות

על פערים בזוגיות ותקשורת מקרבת

תמונה של רחלי וייס

רחלי וייס

עו"ס, יועצת זוגית, מפתחת ערכת "כרטישיח" לשיח זוגי חוויתי

איתן ותמר, נשואים מזה שנתיים, הגיעו לקליניקה עם מקרה טיפוסי. הם תיארו את השנה הראשונה כשנה מעצימה, מיוחדת, עם התמסרות מלאה לזוגיות. היה ויתור טבעי ביניהם, רצון עז להדדיות ושיתוף פעולה, הכל היה ביחד, שותפות מלאה, בחירות והחלטות משותפות ואפילו ויתורים על מפגשים ואירועים שונים על מנת לאפשר לעצמם הרבה זמן ביחד.

“קצת אחרי שנת הנישואין הראשונה, משהו באווירה השתנה. מאז אנחנו לא מפסיקים לריב ולהתעצבן, אין סוף מריבות ומתחים אפילו על דברים קטנים כמו – באיזה בנק לפתוח חשבון, כל שיחה מסתיימת בסערה, והאמת… שאפילו מחשבות על פרידה החלו להתגנב”. הם הגיעו למפגש בחשש, מחד הם לא רוצים להיפרד ומאידך הם בוודאי לא רוצים להמשיך בזוגיות רווית מתחים זו.

איתן ותמר ידעו שהם נמצאים בבעיה. מה שהם עדיין לא ידעו זה, שהבעיה שהם מתארים היא שלב טבעי בזוגיות…

כל קשר זוגי עובר תהליכי התפתחות. לפי הפסיכולוגים אליין באדר ופיטר פירסון, השלב הראשון הוא השלב הסימביוטי בו יש התרגשות והתלהבות בקשר. בני הזוג מצפים לקשר הדדי הדוק מתוך תחושה שאין שום דבר שיפריד ביניהם, והם חווים געגוע עז גם בפרידה לזמן קצר. לרוב, הנטייה היא לנסות להידמות זה לזו בדעות, ברצונות ובמחשבות, תוך טשטוש ה’עצמי’, ויתור ופשרה.

אט אט כל אחד מבני הזוג מתחיל לחוש שאין מספיק מקום לרצונות העצמיים, לדעות ולמחשבות האישיות שלו. זה הרגע המעיד על הגעתו של השלב השני בו מתחיל להתפתח האינדיבידואל. לפעמים אף נוצרת תחושת מחנק מהויתור הבלתי פוסק מהעצמי האישי. בני הזוג מתחילים להבחין בעובדה שישנם לא מעט הבדלים ביניהם, דעות מנוגדות ורצונות סותרים.

הגילוי הזה עשוי ליצור בהלה, כיוון שהאידיאל הסמוי ליצירת זוגיות סימביוטית והדדיות מושלמת  – נשבר. מתחילים להתברר הפערים, המחלוקות ואי ההסכמות, וכיוון שהם מעורבבים עם בלבול ובהלה – נוצרים ריבים ומתחים.

בנקודה זו איתן ותמר הגיעו לטיפול.

מדוע בכל קשר זוגי מתגלים פערים והבדלים בין בני הזוג, על אף שבחרו זה בזו? הרי לכאורה עצם הבחירה המשותפת להינשא, מעידה על חיבור והתאמה הדדית. לשאלה זו קיימות מספר תשובות אפשריות:

  • סיבה ראשונה היא שלפי גישות טיפול רבות, באופן לא מודע – האדם בוחר את בן זוגו דווקא כמי שמבטא את ההפך ממנו, באותם מקומות בהם הוא חש חסרון ומחפש השלמה שתאפשר ריפוי וצמיחה. בפועל, המפגש הבין אישי עם החסרונות של עצמו מזמין התמודדויות עם קונפליקטים באותם מקומות שקשה לו איתם, או זרים לו.
  • סיבה אפשרית נוספת היא שלתוך המרקם הזוגי כל אחד מבני הזוג מביא גם את מה שגדל איתו בבית משפחתו. כל אדם סופג במשך חייו ערכים, הרגלים, צורת התנהלות ודרכי התמודדות, כאשר התהליך המרכזי מתרחש בכור מחצבתו – המשפחה. אמנם יש לכל אחד את היכולת לסנן, לברור ולשנות את הטבעים שהשתרשו בו, אך לרוב תהליך זה לוקח זמן ודורש מודעות רבה. כל אחד מבני הזוג מביא למערכת הזוגית את המטען שהוא ספג, ומתוך כך עשויה להיות התנגשות בין שני אנשים המביאים לכאורה שני אופיים שונים של משפחות: מה שנראה לאחד כחשוב ביותר, עשוי להיראות לשני כזניח. מה שנראה לאחד כדבר טבעי ופשוט, עשוי להוות עבור השני כדבר קשה ליישום והשגה.

דוגמא לכך הם אברהם וגילה. עוד בשלב ההיכרות גילה התרגשה מאד לגלות שאברהם הוא בחור נוכח ואקטיבי, נחשב לאיש שיחה ונעים עם הבריות וניכר שחש בנוח כשהוא נמצא בחברה. לעומת זאת, אברהם התרשם דווקא מביישנותה ועדינותה של גילה, מהשקט והנחת שיש לה, היא לא צריכה הרבה אנשים סביבה והיא מסתדרת גם כשהיא לבד.

אם נבחן את הדברים לעומקם, נגלה כי לכל אחד מהם ישנה משאלה כמוסה ‘לשאוב’ מהשני את התכונה ההפוכה לו: גילה נפעמת מהביטחון העצמי שיש לאברהם ובתוכה תקווה ללמוד ממנו לפרוץ את החששות שיש לה בסביבת אנשים, ואילו אברהם מקבל השראה מגילה ללמוד להיות בשקט ולהפחית את הדומיננטיות, ועדיין לקבל את ההערכה הסביבתית לה הוא כל כך זקוק.

בפועל, כשבני הזוג מגיעים למפגש משפחתי בצד של אברהם, הוא חש מובך מכך שגילה סגורה ויושבת בצד. מבחינתו היא עלולה להיתפס בעיני משפחתו כבחורה שאינה אינטלקטואלית ואינה חברותית, וכיוון ששני הערכים הללו חשובים במשפחתו הוא חש אי נוחות. וההפך, כשהם מגיעים למפגש משפחתי בצד של גילה, היא נבוכה מכך שאברהם לא מפסיק לדבר ולא נותן מקום לאחרים להתבטא. מבחינתה הוא לא מתאים את עצמו לקצב המשפחתי הרגוע.

כך נוצר מתח גם כתוצאה מהטבע השונה של כל אחד מבני הזוג, וגם כתוצאה מהערכים ודפוסי ההתנהגות עליהם גדלו.

נוסף לכל אלו, כשזוג נישא זה לזו יש תחושת בטחון שלכאורה כל אחד מהם יודע מיהו האדם איתו הוא מתחתן, לפחות ברובד מסויים, אך ככל שהזמן עובר מתגלה כי רב הנסתר על הגלוי. פעמים רבות הנסתר יהיה נסתר גם לאדם עצמו, חבוי עמוק בתוך התת-מודע.

  • המבנה האישיותי, ה”עצמי” של כל אחד מבני הזוג: הקב”ה נטע בכל אחד ואחת תכונות, יכולות, רצונות, מחשבות וצרכים שונים, הבונים את העצמי השלם. “כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות” – אין שני אנשים דומים ולכל אחד יש את המכלול שיוצר את מי שהוא, את דרכי התפיסה שלו את העולם, את הדרך בה הוא חווה את מה שקורה סביבו.

 

  • הרקע ההיסטורי של כל אחד – מצב משפחתי, חוויות הצלחה אישיות, טראומות שהתרחשו במהלך החיים, פגיעות רגשיות ועוד – כל אלו משפיעים באופן ישיר על דרכי הפעולה שהאדם בוחר, ולחילופין יוצרים מנגנוני הגנה אותם הוא מאמץ ומשליך בפעולות ומחשבות שונות.

מסיכום התשובות נאה כי המרחב הזוגי מכיל הרבה מעבר לשני אנשים הקשורים זה לזו. הוא מכיל בתוכו רגשות, רצונות, צרכים, תכונות, הרגלים, ערכים, תת-מודע ועוד של שני אנשים שבסופו של דבר שונים בתכלית זה מזו.

בדרך כלל כשמתעורר פער או קונפליקט בין בני הזוג, יש נטייה לטפל בסימפטום שעלה ובדרכי הפעולה ולא לנסות לגעת בשורש. כלומר, במקרה הפחות טוב, בני הזוג יצרו שיחה קווית ומאשימה – “את/ה… בגללך… לא הבנת…”. במקרה היותר טוב הם ינסו לדבר על רגשות – “כש… אני מרגיש ש…”. אולם בצורה הזו עדיין לא יהיה ניסיון אמתי להגיע לשורשו של עניין.

צורת שיח שלישית, אותה למדו איתן ותמר ליישם במהלך המפגשים, היא לקיים שיחה כנה ומקיפה של בירור מעמיק, בה בן הזוג משתף בכנות מה הוא חושב, רוצה, מרגיש וזקוק סביב הנושא המדובר. במקביל, הצד השני, כלומר בן הזוג המאזין, משתדל ככל שניתן להקשיב כבפעם הראשונה כאילו הוא לא קשור לסיפור. רק כך הוא יוכל ללמוד את עולמו של השני, להכיל בכנות ולהקשיב ללא שיפוטיות, ללא הבעת דעה וללא ניסיון להטיח ולהזכיר נשכחות. כלומר, לא לנחש מדוע האחר פעל בצורה מסויימת, אלא לעורר שיח, ללמוד ולהכיר מחדש את אופיו המיוחד ואת צורת הסתכלותו על הנושא עליו נסוב הפער.

עלינו לזכור תמיד שכבתחילת הקשר, גם בשעת קושי ומשבר אנו אוהבים זה את זו וזו את זה, ואין לנו שום כוונה להזיק לשני, לריב, להעליב ולפגוע. הפגיעה ההדדית נוצרת במפגש בין הדפוסים הסותרים המבטאים את מכלול החלקים האישיותיים של כל אחד מאיתנו. רק כאשר נעניק כבוד אמיתי לעמדה ולרצונות האחד של השני, נעבור מסיטואציה של ריב משותף ללמידה משותפת.

ההבנה שכל אדם מכיל בתוכו עולם ומלואו, בקשר זוגי בפרט ובכל קשר בין אישי בכלל, והחתירה להכרות מעמיקה וכנה עם עולמות אחרים, יוצרות התחדשות מתמדת, פיתוח מודעות עצמית וסביבתית ומחוללות פלאים בכל מרקמי החיים.

בעזרת ה’, ככל שנאפשר לכל אחד מאיתנו להופיע עם מלוא עולמו האישי, נזכה לעולם מחובר ומתחדש, עשיר ומצמיח, ונגלה את הקסם בבחירה האלוקית לחיבור בין הנשמות.

 

מקור –  Bader, E. Pearson, P.T. (2001). Tell me no lies

 

אהבתם את המאמר? שתפו

מאמר זה קשור ללימוד :

לימודי ייעוץ זוגי בנישואין ומשפחה

מאמרים נוספים בתחום

קשר רגשי
בני זוג יכולים להיות חברים טובים וצוות למופת בניהול בית ומשפחה. הם גם יכולים לקיים ביניהם

משפחה במחקר
רגש האהבה חוצה גבולות, יבשות, תרבויות ועמים. עוצמתו משתנה בהתאם להקשר וליחס, ויכולים להיות לו אופנים

לתת ולקבל – על כוחה של הנתינה בקשר הזוגי
כל זוג שנישא שואף לבנות קשר הדדי ופורה המבוסס על נתינה. מלמד אותנו ספר החינוך: "אחרי

למאמרים נוספים של המחבר

ויתורים בזוגיות מתי זה עובר את גבול הטעם הטוב?
"כבר אין לי כוח אליו", היא שיתפה אותנו בתסכול, "אני כל הזמן מוצאת את עצמי מוותרת

מה תרצו לחפש?