הקדמה
אחד המאפיינים המשמעותיים בתיקי הגירושין בתקופה האחרונה הוא העליה בביקוש למתן מענה לקשיים רגשיים ופסיכולוגיים של הצדדים לגישור. גישור משפחה תמיד היה מלווה במטענים רגשיים, אולם נדמה שבשנתיים האחרונות צורך זה גבר משמעותית.
המלחמה האחרונה יצרה מציאות רגשית וחברתית אשר לא נראתה כמותה זה עשורים. משפחות נחשפו לאירועי טראומה ישירה ועקיפה, הכוללים אובדן, פינוי, חוסר ודאות קיצוני וחשיפה מתמשכת לאירועי לחימה. המחקר הישראלי העדכני [1] מצביע על עלייה דרמטית של 47% ברמות האלימות הרגשית-נפשית במשפחה, עלייה מתמשכת באלימות זוגית וכלכלית, וכן ירידה ביכולת ההורים לפנות לעזרה מקצועית. מציאות זו משפיעה על כל מנגנוני קבלת ההחלטות במשפחה ומעמידה מגשרים בפני אתגרים מקצועיים חדשים.
מציאות זו מעלה צורך ממשי במודל גישור המשלב עיבוד רגשי לצד תהליך ניהולי מוסדר ולכך נועד הגישור הטיפולי.
הגדרת המודל ויסודות תאורטיים
גישור טיפולי מוגדר כפרקטיקה גישורית המתייחסת לרבדים הרגשיים כמרכיב בלתי נפרד מפתרון הסכסוך. המודל כולל התערבויות קצרות וממוקדות-רגש, אשר מטרתן לאפשר לצדדים לעבד תחושות של פחד, אובדן, תחושת בגידה, חרדה הורית או אבל – רגשות אשר ללא התייחסות חוסמים את יכולת המשא ומתן.
חשוב להדגיש שהגישור הטיפולי אינו טיפול נפשי ואינו מחליף טיפול פסיכולוגי. המגשר הטיפולי אינו פסיכולוג, אלא מגשר מקצועי שמזהה את התפקיד של הרגש בקונפליקט ומנהל אותו באופן מבוקר ומוגבל זמן. המודל נבדל מגישור טיפולי [2] במובן זה שהוא אינו מתמקד בשיקום, אלא בעיבוד רגשי בתוך תהליך הגישור עצמו. בכך, הגישור הטיפולי יוצר יסוד יציב המאפשר להגיע להסכמות מתוך רוגע יחסי ולא מתוך בהלה, הצפה או תגובת-חירום.
בסיס תאורטי ומחקרי
הספרות המחקרית הבינלאומית מספקת מספר אבני יסוד התומכות בגישור טיפולי:
מחקרם של אמרי ועמיתיו [3] הדגים כי גישור מפחית עימותים משפטיים עתידיים ב-40% לעומת הליכים משפטיים רגילים, במיוחד כאשר ניתנת תשומת לב לרבדים רגשיים של הצדדים. החוקרים מצאו כי עיבוד רגשי של אובדן ופרידה במהלך הגישור מקטין את הסיכון להסלמה עתידית.
וולטרס [4] הציג מודל אינטגרטיבי המשלב שיקוף רגשי, עיבוד פרידה והפחתת מתח בין הצדדים. לפי וולטרס, הכרה ברגש כחלק לגיטימי מהמשא ומתן מאפשרת פריצת דרך במקרים שנראו חסומים.
אמרי וויר [5] מצאו כי גישור הכולל תמיכה רגשית להורים משפר את רווחת הילדים, מפחית מתחים לאחר גירושין, ומחזק את תחושת המסוגלות ההורית.
פולברג וגולן [6] טוענים כי גישור משפחתי אינו יכול להתקיים ללא הבנת דינמיקה רגשית ומשפחתית, ומתארים את הגישור המשפחתי כדינמי הכולל דפוסי רגש, תקשורת וקונפליקט מובנה.
גישור טיפולי ככורח המציאות
המציאות בישראל מאופיינת מאופיינת במתח ביטחוני מתמשך, בתנודות חברתיות ובטראומה קולקטיבית. דוח המוסד לביטוח הלאומי [1] הציג נתונים מדאיגים המצביעים על השלכות ישירות של המלחמה על המשפחה:
- עלייה של 47% באלימות רגשית-נפשית
- עלייה של 35% במקרי אלימות זוגית וכלכלית
- 62% מההורים מדווחים על ירידה במסוגלותם הרגשית
- משפחות מתמודדות עם מצבי חירום חוזרים ונשנים
המסקנה: בישראל 2023-2025 אי אפשר לנהל גישור משפחתי ללא התייחסות לרגש. הגישור הטיפולי ממלא צורך זה, ומהווה תשתית חיונית המאפשרת לעבד פחד, כעס, חרדה ואובדן כתנאי מקדים ליכולת משא ומתן.
מרכיבי המודל
מרכיבי הליבה של הגישור הטיפולי כוללים:
עיבוד רגשי קצר: זיהוי ופריקה מבוקרת של רגשות קשים המשבשים את תהליך המשא ומתן. תהליך זה כולל 3-5 מפגשים ראשוניים המוקדשים לשיקוף רגשי, זיהוי דפוסי תגובה ויצירת מרחב בטוח.
שיקום המסוגלות ההורית: בירור צרכי הילדים ואיזון בין אחריות הורית לבין רגשות קשים. המגשר מסייע להורים להחזיר את תחושת השליטה והיכולת לקבל החלטות מתוך הבנה.
בניית שפה תקשורתית חדשה: מעבר מהאשמה להבנה; מתגובת-חירום לדיאלוג מבוסס. המגשר מלמד דפוסי תקשורת חלופיים המאפשרים ביטוי צרכים מבלי להסלים.
שמירה על גבולות: ניהול רגשי ממוקד ומוגבל זמן לצורך ריכוך הקונפליקט והתקדמות במשא ומתן.
יצירת מרחב בטוח: מסגרת יציבה, ברורה ומכילה המאפשרת התקדמות. המגשר מהווה “בסיס בטוח” זמני המאפשר לצדדים לחוות רגשות קשים מבלי להציף את התהליך.
הכשרה מקצועית
הכשרת מגשרים טיפולים בישראל דורשת מספר מיומנויות מרכזיות:
- ידע בסיסי בפסיכולוגיה של טראומה, לרבות תגובות פוסט-טראומטיות ותגובות דחק חריפות
- הבנה בתהליכי אבל, פרידה ומשברי זהות, במיוחד בהקשר של פירוד משפחתי
- יכולת לזהות מנגנוני הגנה ותגובות חירום רגשיות, ולהבחין בין תגובות רגילות למצבים הדורשים הפניה לטיפול
- שליטה בטכניקות שיקוף רגשי ובניית אמפטיה, תוך שמירה על ניטרליות המגשר
- יכולת לשמור על גבולות הגישור ללא “גלישה” לטיפול פסיכולוגי, ולהפנות לטיפול כשנדרש
לסיכום
גישור טיפולי הוא כלי מרכזי לעיבוד רגשי ולניהול קונפליקט במצבי משבר. המודל מציע שפה חדשה לעיבוד רגשי, לתקשורת ולפתרון קונפליקטים – ותורם ליציבות המשפחתית במציאות המורכבת בישראל.
—————————————————–
ביבליוגרפיה
[1] רסנובסקי, נ., בן-רבי, ד., ואכדות, ל. (2024). מלחמה בבית: אלימות במשפחה במהלך מלחמת חרבות ברזל. ירושלים: המוסד לביטוח הלאומי.
[2] Rogers, D., & Ramsbey, A. (2013). Therapeutic jurisprudence and family law: The transformative potential of problem-solving justice. Family Court Review, 51(3), 389-402.
[3] Emery, R. E., Sbarra, D., & Grover, T. (2005). Divorce mediation: Research and reflections. Family Court Review, 43(1), 22-37.
[4] Walters, M. G. (2002). Therapeutic mediation: A model for conflict resolution and emotional healing. Conflict Resolution Quarterly, 20(1), 67-95.
[5] Emery, R. E., & Wyer, M. (1987). Child custody mediation and litigation: An experimental evaluation of the experience of parents. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 55(2), 179-186.
[6] Folberg, J., & Golann, D. (1997). Mediation: A Comprehensive Guide to Resolving Conflict without Litigation. San Francisco: Jossey-Bass.
