מבוא
תופעה ידועה היא שטראומות ובמיוחד אלה שאינן מעובדות כראוי , משפיעות על איכות השינה מופיעות בעקשנות בצורה חזרתית בחלומות ובסיוטי לילה אצל אנשים פוסט טראומטים וחרדתיים .
מחקרים רבים מראים שהמוח משתמש בחלימה על מנת לעבד רגשות וזכרונות, המחקרים מצביעים על שלב ה REM בשינה כקשור לעיבוד רגשי משמעותי ולוויסות חוויות נפשיות (Walker & Van der Helm 2009), חלומות יכולים לשקף גם חוויות שלא עובדו כראוי וכמובן טראומות שלא אוחסנו כראוי.זהו הניסיון של הנפש לעבד את האירוע, לעיתים ללא הצלחה , דבר הגורם לחזרתיות של חלומות וסיוטים .
גם אנשים עם הפרעות של חרדה נוטים לחלום חלומות ביעותים על מושא החרדה שלהם.
השאלה היא – האם ניתן לטפל בתופעות אלה ולהקל עליהן , דווקא באמצעות התערבות בחלום באופן כלשהו ובהכוונתו
הקדמה
החלומות מהווים חלק חשוב מאוד מהשינה ובתוך כל מחזור שינה יש זמן שבו המוח חולם. זהו תהליך טבעי חשוב מאוד של עיבוד חוויות יום האתמול והכנסתן לקונטקסט הרצוי.
נושא החלימה וחשיבותו למהלך של שינה תקינה נמצא במחקרים רבים וענפים במגוון עצום של נושאים ואין זו מטרת המאמר.
גם בתנ ך מופיעים עניני חלומות לרוב , חלקם חלומות נבואיים כחלום יעקב, חלומות יוסף ,פרעה ועוד.
חז”ל התייחסו במקורות רבים בעניין החלומות וחשיבותם ואף ייחדו לכך פרק שלם במסכת ברכות(פרק תשיעי , הרואה) ובו סמלים שונים שהחלום מבטא כגון הרואה בחלומו … יצפה ל…(שם נו: -נז)
שתי המסקנות המרכזיות העולות מהגמרא (שם נה:-נז ) הן :
העיקרון הראשון– הרהור ועיסוק בעניין כלשהו במהלך היום מגביר מאוד את הסיכוי להופעתו בחלום
העיקרון השני -שפתרון החלום הולך אחר הפה כלומר שניתן לשנות משמעות של חלום ואף את ההשפעה שלו על העתיד באמצעות הפרשנות המילולית שניתנה לו (כמובן שהפתרון חייב להיות בהקשר של החלום.)
הדבר בולט במיוחד בסיפור הארוך בגמרא(שם) בו פתר פותר החלומות המפורסם דאז “בר הדיא ” את החלומות לטובה לאמורא אביי שנתן לו כסף עבור שירותו ,ואילו לרבא שלא נתן לו ,פתר לרעה .
אין בכוונתי להיכנס במאמר זה לצד המיסטי ולחקירה כיצד זה עובד , אלא לבדוק את האפשרות האם ניתן “לפתור” את הרקע הטראומטי שמייצר את החלום הסיוטי ,באמצעות שינוי פרטים בחלום , למשל באמצעות שתילת אלמנט של סוף טוב או שינוי כיוון החלום לסיום טוב של שליטה במצב.
במאמר זה ננסה לבדוק האם וכיצד שני העקרונות שהבאנו משמשים תחום מחקר צעיר אך מבטיח בנושא ריפוי דרך החלימה.
ננסה להרחיב את כוונת חז ל באומרם “שהכל הולך אחר הפתרון “– כסיוע לשיטת טיפול שיוכל להיטיב עם חולי פוסט טראומה ועם אנשים בעלי חרדות .
כפי שהבאנו לעיל ,מחקרים מראים שהמוח משתמש בחלימה בשעת השינה על מנת לעבד רגשות וזכרונות , לכן במקרים של טראומות שאינן מעובדות יחזרו החלומות הבצורת סיוטים וביעותי לילה.
השאלה שהחוקרים הציבו היא : האם החלימה היא תופעה פאסיבית המתרחשת במוח בעת השינה ואין אפשרות להתערב בה כלל או שיש מציאות בה ניתן לחלום אך בד בבד להיות אקטיביים בתוכו
תחום זה נמצא במחקרים הולכים ומתפתחים ומתחילים לתפוס תאוצה.
התחום הנחקר נקרא- חלימה צלולה.
חלימה צלולה-הגדרתה-זהו שלב ביניים שבו האדם חולם בשעת השינה אך הוא מודע לכך שהוא חולם.
זהו מצב תודעתי ייחודי שבו מתקיימים מאפיינים של ערות בתוך חלום (2009 Voss er aI)
על פי רוב , החולם נמצא במצב של שינה עמוקה ללא מודעות פעילה, אם הוא יתעורר מייד בסיום החלום או באמצעיתו הוא יזכור את פרטיו בחלק מן החלומות.
אם הוא יהרהר רבות בנושא מסוים בשעות היום -קיים סיכוי גדל והולך שאותו עניין יופיע לו בחלום בלילה .
אך ישנו מצב ביניים בו החולם חולם אך גם מודע לכך שהוא נמצא בתוך חלום . מצב הביניים הזה נקרא חלימה צלולה.
מצב זה נחקר לראשונה ע”י הפסיכיאטר ההולנדי פרדריק ואן אדן( בשנת 1913) שטבע לראשונה את המושג “חלימה צלולה”
הוא טען ותיאר במחקר שערך שיש חלומות בהן קיימת מודעות לכך שחולמים וקיימת תחושת בהירות תודעתית בזמן החלום
המחקר העמיק לאורך השנים ומשנת 2000 עד היום החלו החוקרים להשתמש במכשיר ה fMRI וכן ב EEG וזאת על מנת לבסס את הטענה בצורה מדעית.מחקרים נוירולוגיים באמצעות fMRI הראו כי בזמן החלימה קיימת פעילות באזורים רגשיים במוח לצד ירידה בבקרה הרציונאלית ( 2010. Nir &Tonyoni.)
ואכן החידוש שנמצא הוא שבחלומות מסוימים קיים מצב שבו תוך כדי פעילות REM המבטאת פעילות מוחית המוכרת בחלום רגיל מופיעה גם פעילות מוחית באזורים פרה – פרונטליים שהם אזורי המודעות המוחית.
כלומר יש כאן מצב היברידי בו החולם נמצא גם במצב שינה וגם במצב של מודעות מסויימת.
לאור זאת החלה הצטבר ספרות מחקרית סביב רעיון יוצא הדופן – ללמד אנשים לזהות שהם חולמים ולהשתמש ביכולת הזאת להפחית את המצוקה מסיוטים ואולי להקל במעט על תסמיני פוסט טראומה.
קיימות כבר שיטות טיפוליות המבוססות על שינוי תוכן החלום , כגון Imagry Rehearsal Therapy אשר הראו שיפור התמודדות עם סיוטים בקרב נפגעי טראומה (Krakow et al. 2001)
אחת החוקרות הוותיקות בתחום החלימה הצלולה היא פרופ’ בריג’יט הולצינגר מהאוניברסיטה הרפואית בוינה , היא אף מכשירה כיום מטפלים לעבוד עם חלומות צלולים במסגרת קורס Sleep Coaching
אחד מהמחקרים המתקדמים שלה היה במרכז לשיקום נפשי באוסטריה ופורסם ב 2020 שם היא בחנה במפורש האם אנשים עם פוסט טראומה וסיוטים יכולים להשתמש בחלימה צלולה ככלי טיפולי.
תוצאת המחקר הייתה מורכבת – לא נמצא שינוי משמעותי במספר הסיוטים או תסמיני פוסט טראומה באופן כללי , אך המחקר כן זיהה הפחתה משמעותית ברמות החרדה והדיכאון בקרב אלה שהצליחו לחלום חלימה צלולה., הדבר סייע להם להרגיש טוב יותר במהלך היום ,הם תיארו יותר תקווה , תחושת שליטה ובעיקר ציינו את ההרגשה שתחושת חוסר אונים שלהם פחתה.
בראיון שנעשה ע”י רקפת תבור ( מגזין אפוק 3.26) עם נילי ברגידה פסיכותרפיסטית ישראלית המשלבת חלימה צלולה בתוך עבודתה טענה נילי כי מחקרים מראים שכמחצית מהאוכלוסייה חוו לפחות חלום צלול אחד בחייהם וכ20% חווים חלום צלול פעם בחודש.
היא מסבירה שבחלום צלול, החולם מבין שהוא בתוך חלום, הגוף נמצא במיטה ומה שהוא רואה זו תפאורה של עולם החלום, הידיעה הזו מאפשרת לו לכוון את החלום , להתהלך בתוכו מתוך ידיעה שזה אינו המרחב של המציאות הערה.
לדבריה הצעד הראשון הוא לזכור את החלומות ולהפנות אליהם את תשומת הלב הנדרשת.
יש שיטות שונות שפותחו כיצד לסייע להגיע לחלימה צלולה למשל זו שפיתח ד”ר סטיבן לה ברג’ מאוניברסיטת סטנפורד בשנות השבעים לאחר שלוש שנים של התנסות עצמית .
הראשונה הייתה באמצעות סוגסטיה פנימית ” הלילה אזהה שאני חולם” ככל שעיסוק בנושא החלימה והסוגסטיה זוכה יותר לתשומת ליבו ,כך ההצלחה גדלה .
בשיטה זו לטענתו הוא חלם בין חלום אחד ל13 חלומות צלולים בחודש.
לשיטה השניה שקרא לה בשם MILD שהוא פיתח ,יש פרוטוקול מובנה – השיטה נשענת על היכולת לזכור לבצע פעולה מסוימת ברגע של הופעת טריגר.
הפרוטוקול שלו היה :להתעורר לפנות בוקר לאחר חלום , להישאר ער במשך 10-15 דקות ואז לחזור לישון תוך חזרה מכוונת על המשפט” בפעם הבאה שאני חולם- אזכור שאני חולם” . תוך כדי השינון הוא מדמיין מחדש את הסצנה ממנה התעורר אך הפעם עם רגע מודע של זיהוי ,זהו חלום.
רגע ההכנה נשתל בו מחדש כאילו הוא מתרגל את ההכרה העתידית. לטענתו , הפרוטוקול העלה את מספר החלומות הצלולים שלו לבין 18-25 חלומות צלולים בחודש.
נילי ברגידה תיארה את צורת ההתערבות שהיא עושה עם מטופליה וההכנה המקדימה , היא והמטופל מתכננים יחד מה הוא יבקש מהחלום , הם מנסחים זאת בצורה ברורה, בהמשך, המפגש הבא , המטופל מתאר את חלומותיו ומביא את החומרים מהחלום ואת מה שעלה מהמציאות הערה ומשם מתקדמים הלאה.
המטרה היא להיכנס למצב של חלימה צלולה ולהשפיע על החלום ולשנות את מהלכו- למשל – מי שסובל מסיוטים חוזרים יכול לבחור לשנות את העלילה באופן של סיום שאינו טראומטי, יש מי שבוחר להתכוונן לריפוי ומשחרר את כאב הגוף, יש מישהו שהציב לידו אדם או בעל חיים שלידו הוא מרגיש מוגן, ויש ששינו את התפאורה של מקום הסיוט או פרטים ממנו וזה כבר הועיל להם והיקל על תחושותיהם.
באותו מאמר מובא כי במארס 2025 נערך ניסוי מקיף אמריקאי צרפתי שביקש לבדוק את השיטה הזו באופן מבוקר. בניסוי השתתפו 99 אנשים הסובלים מפוסט טראומה , הם חולקו לשתי קבוצות האחת לא קיבלה התערבות והשניה עברה סדנת חלימה צלולה. – היכולת להבין במהלך חלום שמדובר בחלום , להישאר בתוכו ולהשפיע על המשכו.כל אחד בחר בעצמו במה הוא רוצה להתמקד ולרפא את עצמו. הניסוי נמשך שישה ימים ותוצאותיו הראו כי קבוצת הניסוי דיווחה על ירידה משמעותית בתסמיני פוסט טראומה ובמידת המצוקה מהסיוטים בהשוואה לקבוצת הביקורת.
השינוי נשמר גם לאחר חודש.
יש לציין כי המחקר בנושא זה עדיין בחיתוליו ויש לנהוג בזהירות מרובה בשילובו בתוך הטיפול במיוחד לאנשים הסובלים עם פוסט טראומה וראוי שיהיה לטיפול כזה ליווי מקצועי כדי למנוע סיכון לסיבוכים והיסחפות .
סיכום
במאמר זה סקרנו בקצרה רבה תחום טיפול מתפתח שעשוי לתת הקלה ואף מענה לסובלים מחרדות וסיוטי לילה חוזרים , תחום החלימה הצלולה המבוססת על הידיעה שיש חלומות שבהם משתתפת גם ההכרה המודעת.
כיום מתפתחות שיטות לאימון החולם להגעה וזיהוי המצב המיוחד הזה ואז להתערבות פעילה במהלך החלום על מנת להביא לסיום טוב יותר שלו בצורות שונות.
הבאנו שני עקרונות שחז”ל העלו במהלך סוגיות שונות העוסקות בחלומות המתאימים מאוד לשיטה המתוארת הראשון: העיסוק המרובה וההכנה לקראת החלימה תביא בסופו של דבר להגיע לחלימה הרצויה , והתכנון המקדים של “מה אני רוצה מהחלום” והעיסוק בו יביאו בסוף את התוצאה .
והשני בו הרחבנו את מאמר חז ל “שהכל הולך אחר הפתרון ” שעקרון זה מתאים גם לפתרון שהאדם פותר את החלום של עצמו בתוך כדי החלימה הצלולה.
עדיין יש לסייג שוב שתחום זה עדיין במחקר ויש צורך בהמשך בדיקה מדעית להערכת יעילותו ככלי טיפולי רחב ויש לנהוג בזהירות הנדרשת על מנת שלא לעורר התפרצויות של טראומות וכו’.
ביבליוגרפיה
_____________________________________________________________________
תלמוד בבלי, מסכת ברכות נה -נו ע”ב
תלמוד בבלי, מסכת ברכות נז ע״ב
רקפת תבור , מגזין אפוק 3.26
.Walker, M. P., & van der Helm, E. (2009). Overnight therapy. Psychological Bulletin
Nir, Y., & Tononi, G. (2010). Dreaming and the brain. Trends in Cognitive Sciences .
Voss, U. et al. (2009). Lucid dreaming. Sleep .
Krakow, B. et al. (2001). Imagery rehearsal therapy. JAMA.
