סוגיית הניהול הכלכלי מעסיקה זוגות רבים, בין אם ממקום של שמחה וצמיחה ובין אם ממקום של דחק וצורך השעה. ניהול כלכלי מורכב מאין ספור תבניות שנרכשות במהלך החיים, אך הבסיס להן נרכש מהתנהלות התא המשפחתי בו גדלנו החל מגיל צעיר מאוד. אם אנחנו מרוצים מהתוצאות, זה הזמן למפות את הדרכים שהובילו אותנו לכאן ולהנציח אותן במורשת המשפחה. אך אם המצב מתסכל, ולא ממש מרוצים האופן בו מתנהל חשבון הבנק, כאן המקום לעצור, להסיק מסקנות, לתקן ולבנות תכנית עבודה חדשה. שיחה משפחתית ושיתוף הילדים תעמיד בפניהם לא מעט קושיות, אך גם תיתן מענה שיאפשר לתקן וליצור מציאות טובה יותר עבורנו ועבור הדורות הבאים.
הורים רבים מתלבטים האם ועד כמה לשתף את ילדיהם במצב הכלכלי. מצד אחד קיים בכל הורה הרצון לגונן על ילדו ולחסוך ממנו אי נעימויות, ומצד שני קיים הרצון לחנך, להסביר ולכוון את ילדינו לעצמאות והשתלבות בעולם הגדול. על מנת להבין מהי הדרך הנכונה, חשוב שנעשה הפרדה בין מצבי משבר לבין ההתנהלות השוטפת.
כנקודת התחלה, מומלץ לנהל עם כל ילד שיחה התואמת את הגיל שלו ורמתו הקוגניטיבית. במהלך השיחה ניתן לשאול מה זה כסף, למה צריך אותו, מהיכן הוא מגיע, איך משתמשים בו וכדומה. בשלב הבא נשאל את הילד כמה כסף הוא צריך ונתכנן עימו את התקציב עבורו בהתאם לצרכיו. זאת לאחר שהכנו כזוג תכנית כלכלית משפחתית המגדירה לכל אחד מבני הבית את תקציב ההוצאות שלו.
בניגוד לאינסטינקט ההגנה הטבעי שלנו, בעיות מתחילות דווקא כאשר אנו נמנעים מלשוחח עם ילדינו מהי התנהלות נכונה, ומפחיתים בערך השיתוף שלהם. הורים רבים טוענים כי לפי תפיסתם זהו עוול לערב את הילדים בהתנהלות הכלכלית, או לתת להם דמי כיס, כדי שלא יעסקו במקח וממכר בגיל צעיר. אך עובדה קיימת היא שאין אדם בדורנו שיכול להתעלם מקיומה של הכלכלה ואנו נדרשים לתפקד בתוך מכלול הנסיבות הקיימות. לכן הכנה נכונה של ההורים מגיל צעיר תעניק לילדים את הכלים להתמודדות יעילה בבגרותם.
אחד המניעים העיקריים של משפחות לתכנון ועמידה בתקציב משפחתי הוא ההתייעלות לטובת יעדים שיאפשרו לילדיהם רווחה, חינוך וצמיחה. כאן המקום לחבר את האוריינות הפיננסית של הילדים. זאת מאחר וגם אם ההורים יחסכו במשך השנים ויממנו לילדיהם לימודים וחתונות, רוב הסיכויים שאם לא יהיו להם הכישורים הנכונים לנהל את משאבי הכסף והזמן שלהם, הם לא יתקדמו לשום מקום ויישארו בינוניים ומטה. ההמלצה הגורפת היא לתת לילדים דוגמא אישית בניהול כלכלי מודע ואפקטיבי, תוך חשיפה מבוקרת ל”עולם של הגדולים”. חשיפה זו יכולה להתבצע בכך שלוקחים אותם מדי פעם לקניות (עם רשימה), נותנים להם להתנסות בהשוואת מחירים, תכנון וביצוע יעדים, התמקחות, בדיקת צרכים וכמובן צדקה ונתינה. כאשר נותנים לילדים דמי כיס מגיל צעיר – מהרגע שהילד מבין שמחצית השקל שווה פחות משקל למרות גודלו הקטן של המטבע, ובהדרגה מעבירים את ההוצאות שלו כגון נסיעות, בגדים, מתנות וכדומה לניהול עצמאי, אנו למעשה מעניקים לו את העתיד שלו במתנה.
גם בעת משבר שנותן את אותותיו בחשבון הבנק ראוי לשתף את הילדים. בין אם זה משבר כלכלי שנובע מהתנהלות לא נכונה ובין אם זה משבר הנובע מסיבות בלתי צפויות כגון מחלה ח”ו, גירושין, פיטורין וכדומה. הילדים (בכל גיל) רגישים מאוד ויבינו שמשהו קורה. חשוב לשתף אותם לפני שיסיקו מסקנות או ישמעו בעצמם. שיחה פתוחה, אם יש צורך בליווי איש מקצוע, תסייע להם להתחבר למציאות שנכפתה עליהם באופן שיוכלו להכיל אותה. הסתרת המציאות, על פי רוב, תתפוצץ בשלב זה או אחר ותגרום לנזקים עמוקים. כל משפחה תחשוב מה מתאים לילדיה לשמוע, אך בכל מקרה חייבת להיווצר עבורם האפשרות להבין מה קורה, לשאול שאלות ולקחת חלק בשינויים שעוברים על המשפחה. ברוב המקרים,כאשר ההורים מצליחים לנטרל את הפחד המגונן על הילדים ולקיים איתם שיחה כנה, תהיה הירתמות מלאה של הדור הצעיר לתיקון ובניה מחדש של המשפחה. במקרים בהם ההורים מנסים “לעטוף” את המציאות ו”לשמור” על נפשם של הילדים, העניין הלך לכיוון של מתח ושבר. לדוגמא: זוג שהיה במצב של משבר כלכלי, החליט להפסיק לממן לילדים הבוגרים את הטלפונים הסלולרים ואת התשלומים לקופת החולים. הילדים כבר היו בגילאים בוגרים – מעל 18, והמשיכו לגור בבית ההורים. ברגע שההורים הבינו שגם לתת לילדים מקום מגורים זו עזרה גדולה, ואין תועלת בלחיות במשיכת יתר על מנת לעזור לילדים מעבר ליכולות שלהם, הם כינסו שיחה משפחתית כנה. הילדים שהיו מעט מבוהלים לכתחילה מעוצמת ההודעה, נרגעו ונרתמו למשימה ומימנו לעצמם את ההוצאות שירדו מההורים, ואף הודו להורים על מה שנתנו להם כל השנים. כך הפכו ההורים את המובן מאליו לאחריות של הילדים תוך שהם מבטיחים שכל רצונם הוא שהמשפחה תישאר יציבה למרות השינויים הכלכליים. גם עם ילדים צעירים, הניסיון מוכיח שכאשר ילד יודע מה הולך לקרות בשנה הקרובה, הוא יעבור את תקופת המשבר תוך מזעור נזקים ולא מתוך תחושת פחד ואשמה. אם גם נצא מנקודת הנחה שממילא הילדים יודעים הכל, נוכל לחשוף אותם לאמת ממקום של בחירה ושיקוף נכון ובונה.
אז מה התפקידים שלנו כהורים פיננסים?
- לתת דוגמה אישית. כדברי הרמב”ם: “תלמיד חכם מכלכל דבריו במשפט, אוכל ושותה וזן את אנשי ביתו כפי ממונו והצלחתו…” (הלכות דעות פרק ה, הלכות י’ עד יב’). ניהול נכון של משאבי הזמן והכסף יוביל את כל המשפחה לחיות חיים של הגשמה, נתינה ושלום.
- לאתגר את הילדים ללמידה של כישורי חיים שיעמידו אותם ביתרון מול העולם בבגרותם. זאת במקום לעטוף, לגונן ולסרס את היכולות שלהם לעמוד איתנים מול אתגרי החיים. על כך אמר החכם באדם “אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות: אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל” (משלי כג).
- לתווך לילדים (בכל גיל) את המציאות מתוך ראייה רחבה וערכית ולסייע להם לקבל החלטות שיצרו איזון בין ההנאה העכשווית לרווח העתידי. כמו גם לשקף להם בכל דילמה את ההשלכות של הבחירה, לא מתוך שיפוט אלא מתוך הכוונה אמיתית.
- לזכור תמיד שהילדים לא מאמינים למה שאנחנו אומרים אלא למה שאנחנו עושים ולדרך בה אנו חיים את חיינו. הדרך הטובה ביותר לשנות את התוצאות שמשתקפות בחשבון הבנק שלנו ובהתנהגות הילדים שלנו בכל תחומי החיים עוברת דרך העשייה שלנו והעבודה על המידות ומיומנויות החיים.
הבחירה המודעת שלנו, כהורים, לתת לילדים שלנו בעקביות והתמדה את מה שהם צריכים ולא את מה שהם רוצים, תוביל לחינוך ערכי ויציב שיוכיח את עצמו לאורך ימים ושנים.
