הערכה עצמית משפיעה במידה רבה על התפקוד שלנו בכל התחומים, קובעת את איכות חיינו ומהווה המרכיב החיוני ביותר בשביעות רצון מהחיים ובשלוות נפש. אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה נמרצים ומסופקים יותר ממערכות היחסים שלהם ומתחומי עיסוקם. לעומת זאת, הערכה עצמית נמוכה קשורה לבעיות רגשיות ולתפקוד לקוי. שני אנשים יכולים להיות בעלי אותו מעמד ואותם הישגים ובכל זאת הערכתם את עצמם תהיה שונה. מדוע?
מחקרים מוכיחים כי הערכה עצמית אינה תלויה במעמד חברתי, מקצוע, רמת משכל מראה חיצוני או כישורים מיוחדים. אמנם הישגים גורמים לתחושת סיפוק אך לא לתחושת ערך פנימי. כשהערך הבסיסי שלנו מבוסס על מרכיבים חיצוניים ההערכה העצמית תעלה ותרד בהתאם לאירועים.
הערכה עצמית כוללת שני מרכיבים עיקריים:
- האופן בו אנו בוחרים לראות את עצמנו ולחשוב על עצמנו, ובציפיות שיש לנו מעצמנו.
- ההערכה שלנו לגבי כיצד אחרים רואים אותנו.
מחקרים רבים עסקו בשאלה כיצד מתפתחת הערכה עצמית, והעלו תשובה חד משמעית: הערכה עצמית נרכשת באמצעות יחס הדמויות המשמעותיות בחייו של הילד והוא שישפיע עליו כבוגר. עוד נמצא כי המאפיינים המשותפים להורים שילדיהם בעלי הערכה עצמית גבוהה הם הורים בעלי התנהגות אוהבת, שמגלים עניין בחייו של הילד, מקדישים לו זמן ומעודדים אותו.
מהותה של הערכה עצמית
על מהותה של הערכה עצמית נוכל ללמוד מסיפור ידוע:
מרצה בכיר התחיל את הרצאתו בנושא הערכה עצמית בהחזיקו ביד שטר של 20$.
הוא שאל את הנוכחים הרבים באולם: “מי מעונין בשטר זה של 20″$?
ידיים החלו להתרומם.
“אני עומד לתת שטר זה לאחד מכם, אולם תחילה הרשו לי לעשות זאת”, והוא החל לקמט את השטר. אז הוא שאל: “מי עדיין רוצה את השטר”?
עדיין היו ידיים באוויר. “טוב”, הוא ענה, “מה אם אעשה זאת”, הוא זרק את השטר על הרצפה והחל למעוך אותו באמצעות נעלו. הוא הרים את השטר מהרצפה כשהוא מקומט, מעוך ומלוכלך ושאל שוב:
“עכשיו, מי עדיין רוצה את השטר?”
עדיין הידיים התרוממו לאוויר.
“חבריי, כולכם למדתם שעור בעל ערך רב מאד, לא חשוב מה עשיתי לכסף, אתם עדיין רציתם אותו מכיוון שערכו לא ירד. הוא עדיין היה שווה 20.$ כך גם הערכה עצמית, לא משנה מה יאמרו לך ולאילו הישגים הגעת, ערכו של אדם לא משתנה. הוא תלוי אך ורק במידה בה הוא רואה ומעריך את עצמו.
חשוב להבין שהערכה עצמית היא אינה תכונה שקיימת בנו או שחסרה לנו. מדובר ברצף המשתנה בהתאם למצבי החיים השונים. באירועים או בזמנים מסויימים אנו חווים יותר בטחון ובמקרים אחרים פחות, וכל אחד חווה תחושות שונות הייחודיות לו. אדם יכול להיות בעל בטחון עצמי גבוה בחברה בעוד שבקשר זוגי הוא חווה בטחון עצמי נמוך, וישנם אנשים חסרי ביטחון בחברה ובעלי תקשורת טובה ובטוחה עם יחידים.
אדם בעל הערכה עצמית לא חושב שהוא מושלם,להיפך, הוא מכיר במעלותיו אך גם מודע לחסרונותיו ומנווט את חייו בהתאם. כפי שמציין הרב שלמה וולבה, (בסיפרו “עלי שור”, חלק א’ עמוד קס”ט), בשם המשגיח המפורסם הגאון רבי ירוחם ממיר: “אוי לו לאדם שאינו מכיר את ליקויי נפשו, אבל אוי ואבוי לאדם שאינו מכיר את מעלותיו, כי הן אפילו את כלי עבודתו אינו מכיר”! וממשיך הרב וולבה “כל אדם חייב לדעת שיש לו חשיבות, לא חשיבות מדומה שהוא ‘מחשיב עצמו בעצמו’ כפי שהמסילת ישרים מגדיר את הגאווה (בפרק י”א) אלא חשיבות בעלת משמעות עמוקה”. רבי צדוק הכהן מלובלין כותב: (צדקת הצדיק עמוד קנ”ד) “כשם שהאדם צריך להאמין בקב”ה, כך הוא צריך להאמין בעצמו”.
כיצד נבסס הערכה עצמית?
למרות שהערכה עצמית נרכשת בגיל צעיר ע”י הדמויות המשמעותיות בחייו של הילד, כבוגרים, יש לנו את האפשרות והיכולת לחזק את הדימוי העצמי שלנו ע”י עבודה פנימית:
חשוב על עצמך בדרך חיובית – הערכה עצמית נמוכה באה לידי ביטוי במחשבות שליליות של האדם כלפי עצמו, ולכן עלינו ללמד לעצור את המחשבות השליליות והביקורת כלפי עצמנו, ובכל פעם שעולות לנו מחשבות כמו : “אני לא שווה”, “לעולם לא אצליח” – יש להפסיק אותן ולהחליף את המחשבה השלילית במחשבה חיובית. כמו כן, הערכה עצמית נבנית ע”י חשיבה ושימוש בהישגים חיוביים שהשגנו בחיינו וחשוב לתת להם ביטוי, חשיבות ומשמעות.
אל תשווה עצמך לאחרים– השוואות בדרך כלל מחבלות בהערכה העצמית. כולנו מצליחים וכולנו נכשלים, וכל אחד מאיתנו ייחודי. הערך את הייחודיות שבך, והשקע מאמץ בניסיון להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמך.
כבד את עצמך – ” חביב אדם שנברא בצלם” (אבות ג יד) כל אדם הוא יחיד ומיוחד. לא משנה איך אתה נראה, ואיפה אתה נמצא בחייך כרגע, יש בך ייחוד, אם לא תכבד את עצמך- גם אחרים לא יכבדו אותך.
עבוד על גיבוש תפיסה עצמית חיובית – גם כאשר עושים טעויות, עלינו ללמוד לעשות הבחנה בין הפעולה לאישיות. מותר לנו לטעות, ואם נלמד מהטעויות ולא נלקה את עצמנו עליהן, נוכל להיבנות ולצמוח מכך ובכך לחזק את הדימוי העצמי שלנו.
הקף עצמך באנשים חיוביים – אנשים חיוביים תורמים לנו אופטימיות ואמונה לגבי עצמנו, בעוד אנשים שליליים הם ביקורתיים וקשה לרצות אותם. לכן הם בדרך כלל גורמים לנו להטיל ספק בעצמנו.
אל תצפה מעצמך לשלמות – הציפייה לשלמות גוררת אחריה אכזבה מתמדת, תסכול ותחושת כישלון, ולכן השאיפה לשלמות במקרים רבים גורמת לנו פשוט – לא לעשות. שחרר את עצמך מהצורך להיות מושלם ולא לטעות וקבל בהבנה ובסלחנות את הכישלונות שלך.
מנה הצלחות ודברים חיוביים – הייה גאה בהישגים שלך כשאתה מבצע משהו טוב. אל תחכה שמישהו אחר יגיד לך כמה נפלא אתה, אמור לעצמך. הכן לעצמך רשימה של הצלחות והישגים שצברת, של תכונות חיוביות בעצמך ושל מחמאות שקיבלת מאחרים. עדכן את הרשימה כל הזמן, באופן יומיומי וקרא אותה לעיתים קרובות
התמודדות עם חוסר הערכה עצמית תלויה רק בנו. ולכל אחד מאיתנו הכוח לשנות.
—————————————————-
דילון ס. בנסון ק. “הערכה עצמית” הוצאת פוקוס שנה 2002
גלן ש. “סדנה להערכה עצמית” הוצאת פוקוס שנה 2004
עלי שור הרב שלמה וולבה
