אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה’ מִן הַבְּהֵמָה…..
יש להתבונן מה הטעם שאין מביאים קרבן מן הדגים? ביאור נפלא כתב בליקוטי ‘אנשי שם’: הנה ידוע שאלת הקדמונים במעלת הקורבנות, אם האדם חטא בהמה מה חטאה? ו
והביאור הוא: אומרים בתפילת מוסף של ראש השנה “אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם … כי זכר כל היצור לפניך בא”, מה ענין לפקוד את כל היצורים שהיו בעולם וכבר מתו? אלא “בראש השנה ספרי חיים ומתים פתוחים לפניו”, הקב”ה פותח את ספרי המתים ומעיין בדינם, איזה נשמות יזכו לחיי נצח ואינם צריכים לבוא להתגלגל בעולם הזה. ואיזה נשמות צריכות להתגלגל לעולם הזה בדומם צומח חי מדבר, כל אחד לפי דינו, עד שתתברר ותזדכך לזמן שקבע ה’.
וכאשר יתוקן לגמרי, אז יבוא הניצוץ ההוא לאיזה צדיק שאוכל בקדושה ובטהרה ומברך בכוונה על מאכלו, ועל ידי זה הוא מתקן את הנשמה המגולגלת בה. אך אם יבוא המאכל לאדם רשע ח”ו, אז לא די שאינו מתקנו אלא עוד מקלקלו שנופל מחדש לאיזה דבר להתגלגל שוב. ולכן אסור לשחוט בסכין פגומה, כדי שתצא נפש המגולגלת בבהמה ללא יסורים וצער, ואע”פ שהיא מצטערת בשחיטה זהו לטובתה, כמו הרופא המקיז דם לחולה אע”פ שמצערו כוונתו לטובת החולה שיתרפא.
ולכן אסור לאכול אבר מן החי, כי שמא מגולגל בבהמה נפש אדם ובחתיכת אבר ממנה תצטער הנפש מאד. ומובן לפי”ז הטעם שאיסור אבר מן החי לא ניתן לאדם הראשון כי ענין הגלגול התחיל מדור המבול שאמר ה’ “לא ידון רוחי באדם”.
ועל פי זה יובן, הטעם למה שאמרו חז”ל (פסחים מט.) “עם הארץ אסור לול לאכול בשר”, כיון שלא מברך על אכילתו. ולאו דווקא עם הארץ אלא אפילו תלמיד חכם והוא רשע אסור לו לאכול בשר, כי אין בו כח לברך ולתקן באכילתו. וכאשר אנשים אלו אוכלים בשר, השר הממונה על בעלי החיים תובע מהם דין עלבון דם הבעלי חיים, כי מאי חזית דדמך סומק טפי -מה אתה עדיף ממנה האם הדם שלך יותר אדום מהבהמה.
והנה הקב”ה מזמין לכל חוטא בהמה שמגולגל בה נפש שחטאה גם כן אותו חטא, וכאשר מקריבה האדם לקרבן וחוזר בתשובה, בזה יש תיקון לשניהם יחד. וזהו סוד הפסוק בתהלים (פ”לו ז – ח) “אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'”. שעל ידי הקרבת הבהמה והאדם מתוודה ומתעורר כי שעושים לבהמה היה צריך לעשות לו בכך נעשה תיקון גם עבור הבהמה שיש בה גלגול שצריך תיקון ולכן אין שאלה אם אדם חטא בהמה מה חטאה.
והנה רוב נפשות הרשעים מגולגלים הם בבהמה חיה ועופות, אולם נפשות הצדיקים שעשו לפעמים חטא קל אינם מגולגלים בבהמות וחיות אלא מגולגלים הם בדגים, וזאת הסיבה שדגים אינם צריכים שחיטה כפי שכתוב בזוהר הקדוש (פרשת שמיני) כיון שאינם צריכים תיקון כמו הבהמות והחיות, על כן אין להם צורך להצטער בצער סכין השחיטה ואינם צריכים יגיעה לתקנם.
לפי זה מובן היטב מדוע אין מביאים קרבן מדגים, שהרי אין צורך לתקן הנפש המגולגל בהם, ואם אדם חטא דג מה חטא. (מובא בהרבה ספרים בשם חומת אריאל בשם ליקוטי אנשי שם)
