המשמעות העמוקה של התעלות האדם בהקרבת הקורבן

הקרבת הקורבנות, כפי שנדון בספר ויקרא, נועדה לא רק למעשה חיצוני אלא בעיקר כדי להעלות את האדם, לשמור אותו מעוונות ולספוג בו יראה וטהרה, ובכך לגלות את רצונו הפנימי לעשות את רצון ה'. הנביאים ישעיהו וירמיהו הדגישו כי תכלית הקורבנות אינה רק ריבוי זבחים, אלא הכוונה הפנימית והרצון האמיתי של המקריב, כפי שמפרש המגיד מדובנא במשל הסוחר. גם הדגשת 'לפני ה'' בפסוק 'יקריב אותו לרצונו לפני ה'' מלמדת על כך שרצונו הפנימי של האדם לעשות רצון ה' גלוי וידוע לפני הקב"ה, גם כאשר נדרשת כפייה חיצונית, כפי שדרשו חז"ל והרמב"ם.