תמיכה רגשית בילדים עם בעיות קשב וריכוז (ADHD) היא קריטית להתפתחותם הרגשית, החברתית והאקדמית. ילדים עם ADHD חווים לעיתים קרובות תסכול, דימוי עצמי נמוך וקשיים ביצירת קשרים חברתיים, ולכן תמיכה רגשית נכונה יכולה לשפר משמעותית את איכות חייהם.
תמיכה רגשית בילדים עם ADHD צריכה להיות עקבית, חיובית ומותאמת אישית. שילוב של משוב חיובי, שגרה ברורה, תמיכה חברתית ושיתוף פעולה בין כל הגורמים המלווים את הילד יכול לעשות שינוי משמעותי.
מהו טיפול באמצעות מוזיקה בקצב גבוה (Drumming Therapy) ?
לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על טיפול באמצעות מוזיקה בקצב גבוה (Drumming Therapy). טיפול באמצעות תיפוף הוא דרך עוצמתית לעזור לילדים עם ADHD לשפר וויסות רגשי, שליטה בדחפים, קואורדינציה וריכוז. מכיוון שהתיפוף מערב תנועה, קצב ומעורבות חושית גבוהה, הוא מספק גירוי מתאים לילדים עם עודף אנרגיה וקושי בריכוז.
טיפול בתיפוף הוא גם מהנה, גם מאתגר וגם מסייע לילדים עם ADHD לפתח שליטה עצמית, ריכוז ויכולת ביטוי רגשי. הוא מציע חוויית למידה פעילה ומבוססת תנועה, שמתאימה במיוחד לילדים שמתקשים לשבת לאורך זמן ולווסת את עצמם באמצעים מילוליים.
לטיפול באמצעות מוזיקה בקצב גבוה מספר דרכים מגוונות :
חיקוי והקשבה – המטפל או מנחה הקבוצה מתופף דפוס קצב מסוים, והילדים צריכים לחקות אותו.
תיפוף אינטואיטיבי – הילדים מבטאים רגשות דרך המקצב, ומגלים דרכים לפרוק תסכול או לחץ.
משחקי תגובה מהירה – תרגילים שמשפרים את המיקוד, כמו תיפוף רק כששומעים מילת מפתח או שינוי פתאומי בקצב.
עבודה בקבוצה – הילדים צריכים לתאם את התיפוף שלהם עם אחרים, מה שמחזק את יכולות ההקשבה, שיתוף הפעולה והתקשורת.
שליטה ועצירה – תרגול של “עצור והמשך” כדי לשפר שליטה עצמית, למשל: תיפוף חזק ואז הפסקה מוחלטת למשך כמה שניות לפני שחוזרים.
יתרונות בטיפול באמצעות מוזיקה בקצב גבוה (Drumming Therapy)
המחקר על טיפול באמצעות תיפוף (Drumming Therapy) לילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) עדיין מוגבל, אך קיימים ממצאים המעידים על היתרונות של מוזיקה קצבית עבור אוכלוסייה זו. המחקר מצא כי השמעת מוזיקה ברקע סייעה לילדים עם ADHD להירגע ושיפרה את ביצועי הקריאה שלהם, בעוד שאצל ילדים ללא ההפרעה, המוזיקה דווקא פגעה בביצועים Madjar et al., 2019)).
בנוסף, מחקרים מצביעים על כך שפעילות גופנית אירובית יכולה לשפר את ההתנהגות, הריכוז ויכולות הלמידה של ילדים עם ADHD (Pontifex et al.,2013).
מכיוון שתיפוף משלב פעילות גופנית ומוזיקה קצבית, הוא עשוי לספק יתרונות דומים, כגון שיפור הריכוז, וויסות רגשי, וקואורדינציה.
בנוסף טיפול זה יכול להביא לשיפור וויסות רגשי: טיפול בתיפוף מאפשר לילדים עם ADHD לבטא את רגשותיהם בצורה ישירה ומעשית, תוך שימוש בקצב ובתנועה. זה יכול לעזור להם להתמודד עם תסכולים, חרדות ורגשות מעורבים, ובכך לשפר את הוויסות הרגשי. כמו כן הטיפול יכול לתרום לשיפור הקואורדינציה והמיקוד: במהלך תרגולים קבוצתיים ואישיים, ילדים נדרשים להקשיב למטפל ולמוסיקה, ולהגיב בצורה מדויקת. זה מסייע בשיפור יכולות המיקוד ותשומת הלב – תחומים שמהם לרוב סובלים ילדים עם ADHD.
תיפוף דורש שליטה על דפוסי קצב, שינוי פתאומי של תנועה ועצירות בזמן, מה שיכול לתרום לפיתוח שליטה עצמית, הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הרגשי. כאשר הטיפול נעשה בקבוצה, יש בכך גם אפשרות לשיפור מיומנויות חברתיות, כמו שיתוף פעולה, הקשבה, תיאום עם אחרים והבנה של תפקידים בקבוצה. ילדים עם ADHD לעיתים מתקשים במיומנויות חברתיות, וטיפול בתיפוף עשוי להוות הזדמנות מצוינת לתרגל את המיומנויות הללו. תיפוף הוא פעילות המעוררת את כל החושים. הילד שותף באופן פעיל בתהליך, מה שיכול לעזור לו לשמור על ריכוז ולהיות מעורב בצורה אקטיבית. הגירוי המוענק בזמן הטיפול מקדם את המוח לפתח תגובות פיזיולוגיות חיוביות Deraney, 2017) ).
חשוב לזכור
טיפול בתיפוף הוא פעילות שמצריכה אנרגיה רבה וקשב, ולכן יש לו השפעה משמעותית רק אם יש לילד את המוטיבציה להשתתף בו ולגייס את האנרגיה הנדרשת. יש לזכור שלא כל ילד יגיב בצורה זהה לטיפול, ולכן חשוב לבצע התאמה אישית של הטיפול. חוויית התיפוף יכולה להשתנות מילד לילד – חלקם עשויים למצוא אותו מעורר ומרגיע, בעוד אחרים עלולים להרגיש שהוא מלחיץ או מיותר. זאת ועוד, כמו כל טיפול, גם טיפול בתיפוף צריך להיעשות בהנחיה מקצועית של מטפל מוסמך, שמבין את הצרכים של הילד ויודע להתאים את סוגי התרגילים המתאימים לכל ילד.
לסיכום, טיפול בתיפוף יכול להוות גישה מצוינת לילדים עם ADHD או בעיות רגשיות אחרות. הוא מאפשר להם להתמודד עם אתגרים רגשיים, חברתיים וקשביים תוך שמירה על פעילות גופנית ושיתוף פעולה עם אחרים. עם זאת, חשוב שיתבצע בהתאמה אישית לכל ילד ובליווי מקצועי.
מקורות
ספקטור, ד. ושות’ (2024). תסמיני ADHD ונסיונות אובדניים בקרב ילדים: מחקר משותף של אוניברסיטת חיפה ומרכז שניידר. החינוך המיוחד, 12(4), 88-92. קישור.
Deraney, J., Davis, M., Evers, H. B., German, K., Hamill, J. C., Karas-Irwin, B. S., Mazzer, M. C., & Shaw, R. E. (2017). Drumming effect on anxiety. Applied Nursing Research, 36, 44-48. https://doi.org/10.1016/j.apnu.2017.05.001
Madjar, N., Gazoli, R., Manor, I., & Shoval, G. (2020). Contrasting effects of music on reading comprehension in preadolescents with and without ADHD. The Journal of Pediatrics, 223, 170-176. https://doi.org/10.1016/j.jpeds.2020.05.073
Pontifex, M. B., Saliba, B. J., Raine, L. B., Picchietti, D. L., & Hillman, C. H. (2013). Exercise improves behavioral, neurocognitive, and scholastic performance in children with attention-deficit/hyperactivity disorder. The Journal of Pediatrics, 162(3), 543-550. https://doi.org/10.1016/j.jpeds.2012.07.014
שיוך לנושא: חינוך והורות, כלים טיפוליים
שיוך לתכנית: הנחיית הורים, מדריכי נוער, CBT , ניתוח התנהגות
