משפחות רבות חוות משברים במהלך החיים. חלקן מתפרקות, חלקן צומחות ומתחזקות. מה גורם למשפחות להתרסק? ומהיכן שואבים את כוחות הנפש כדי להמשיך? שאלות אלו עולות על בסיס יומי- במפגשים עם נשים ומשפחות במצבי משבר, בין אם מדובר באירוע חד פעמי או מתמשך.
במאמר זה נבחן את המורכבות של התמודדות משפחתית במקרים של אירוע טראומטי. המאמר מנסה להרחיב את עדשת ההתבוננות ולנסות להבין איך המערכת המשפחתית תורמת להתמודדות והחלמה מטראומה.
משפחה
בכל חברה ובכל תקופה מתקיימים שינויים המשפיעים על המשפחה. תפקיד המשפחה הוא לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר במישור הפיסי, הרגשי והחברתי-תרבותי (מזור, 1989). מסגרת המשפחה הייתה ועודנה, מסגרת החיים ובית הגידול הכמעט בלעדי של בני אדם צעירים ובוגרים כאחד המספקת קשר חברתי חזק ועוצמתי אשר בא לידי ביטוי לאורך מעגל החיים כולו (קויפמן, 2008).
משפחה בישראל
החברה הישראלית היא חברה משפחתית, בה המשפחה תופסת מקום מרכזי בחיי הפרט והכלל. (הקר, 2012). השיח הדמוגרפי בישראל מעודד ילודה והחברה הישראלית מעודדת משפחתיות. היקף הילודה בישראל מהגבוהים במערב, והרוב המכריע של הילדים נולדים להורים נשואים. (2012, Okun) מבחינה חברתית – התפיסה של החברה הישראלית – יהודית היא שיש חשיבות לשמירה על העם היהודי וטיפולי הפוריות בארץ במימון המדינה הם מהגבוהים בעולם.
חוסן אישי
האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי (APA) הגדיר חוסן נפשי כ”תהליך של הסתגלות חיובית לאירוע טראומטי, או אל מול גורמי סיכון רחבים יותר כגון קשיים במשפחה, מצבים בריאותיים מסכני חיים, משברי תעסוקה וקשיים פיננסיים”. (APA, 2014) חוסן הוא היכולת להתמודד באופן מוצלח עם מצבים מאתגרים וקשים ובתוכם גם אירועים טראומתיים. חוסן נפשי, ככל הנראה, מסייע בהפחתה של התפתחות הפרעת דחק חריפה והפרעת דחק פוסט טראומתית לאחר חשיפה לטראומה (קפלן, 2021). חוקרים שונים הציעו מודלים של חוסן בעקבות טראומה: טדסי וקלהון (1996) טבעו את המונח ‘צמיחה פוסט טראומטית’, מונח המצביע על יכולת של שינוי חיובי ביחס למצב שקדם לטראומה. להבנתם, צמיחה בעקבות התמודדות עם אובדן או טראומה יכולה לבוא לידי ביטוי ב-3 מימדים שונים: (1) שינוי בחוויות העצמי – גילוי כוחות המתעוררים דווקא מתוך ההתמודדות עם הקושי; (2) שינוי ביחסים בינאישיים – יצירת תחושת שייכות, העמקה של קשרים משמעותיים, קרבה מחודשת המאפשרת גם שיתוף של אחרים, רגישות ואמפתיה לאחר; (3) שינוי בהשקפת העולם – השגת פרספקטיבה חדשה, שינוי בסדרי עדיפויות, הערכה מחודשת של החיים לאור הטראומה, נוכחות בהווה ועוד. (Tedeschi,1996 Calhoun,).
חוסן משפחתי
משפחות, כמו אינדיבידואלים, יכולות להיחשב בעלות חוסן כאשר הן מתמודדות ביעילות עם אתגרים בחיים. בעשור האחרון הוטמע המושג “חוסן משפחתי” מתוך התבוננות על החוזקות של המשפחה ולא רק על הבעיות והחולשות. המושג של חוסן מתייחס לכוחות המיוחדים של כל משפחה. למעשה חוסן משפחתי בודק מה הסיבות לכך שחלק מהמשפחות נשארות בריאות ומתפקדות טוב נוכח סכנה ומצוקה ואחרות לא. (Patterson, 2002). על פי תיאוריית הדחק והתמודדות משפחתית של פטרסון (2002) , משפחות עוסקות בתהליכים אקטיביים כדי למצוא איזון בין אירועים של שינוי הגורמים לחץ נורמטיבי ולא-נורמטיבי, ובין מתחים משפחתיים מתמשכים ולא-פתורים המעוררים חרדה וטרדות יומיומיות. היכולות המשפחתיות כוללות משאבים מוחשיים – מה שיש למשפחה, ודרכי התמודדות – מה המשפחה עושה. הדגש במודל של פטרסון הוא על המשמעות שהמשפחה מעניקה לגורם הלחץ. פטרסון טוען כי משפחה תתמודד בצורה מיטבה כאשר יש מענה ותמיכה על ידי 3 רמות שונות של המערכת האקולוגית: כל אחד מבני המשפחה – האינדיבידואל, התא המשפחתי והקהילה. במשפחות שתופסות את מצב הלחץ כמצב קשה, רע ולא נעים תתפתח מצוקה משפחתית. לעומת זאת, משפחות שמגדירות מצבי לחץ כמצב מאתגר, ינסו לפתור את האתגר ממקום חיובי. מודל הסירקומפלקס של אולסון (1979) טוען כי ניתן למפות 3 מדדים מרכזיים אצל משפחות המתמודדות עם מצבי לחץ: לכידות המשפחה, גמישות של המשפחה ותקשורת. המושג “לכידות המשפחה” משקף עד כמה הפרט במשפחה קשור או נפרד מהמערכת המשפחתית. מושג זה נמדד על ידי קשרים רגשיים, גבולות, קואליציות, חברים ותחומי עניין. בקטגוריה זו המשפחה נמדדת בין שתי קצוות בין הניתוק לליכוד. ככל שהמשפחה נמצאת בקצוות, הדבר מעיד על בעייתיות במציאת איזון בין הביחד ללחוד. המושג “גמישות” משקף את הגמישות ואת היכולת של המשפחה לגלות יכולת התאמה והסתגלות למצבים חדשים. המושג תקשורת מודד את סגנון וצורת התקשורת של המערכת המשפחתית כגון השיח הרגשי, בהירות התקשורת, כבוד, הדדיות ועוד (olson et al, 1979) .
טראומה
על פי המהדורה הרביעית של ה- DSM – ספר האבחנות של הפרעות נפשיות, טראומה היא פגיעה בגוף או בנפש. טראומה נפשית הוא מושג המתאר הפרעה פסיכולוגית המאופיינת בתחושה של חוסר אונים, הפתעה והעדר יכולת תגובה. טראומה מוגדרת לא רק דרך מאפייני האירוע שהתרחש, אלא יש חשיבות מרכזית לאופן בו האדם תופס את החוויה. (לוין,1997).
טראומה משפחתית מתארת אירוע לחץ חריג ובלתי צפוי המפר את איזון המשפחה. אירוע לחץ הוא אירוע המעורר מתח ודורש התייחסות וטיפול. הוא ייווצר כאשר המשפחה או הפרט יחוו חוסר איזון בין הדרישות למשאבים Antonovsky,1987)). מקרה של אירוע טראומטי אצל אחד מבני המשפחה פוגע בכל המערכת המשפחתית וחושף את בני המשפחה למצב דחק שמפר את האיזון, מאיים על הלכידות והתפקוד הקיימים ומשבש את מעגל החיים הנורמטיבי של הפרט ושל היחידה המשפחתית (קויפמן, 2008). על פי בראון ואחרים (2007), במקרים של טראומה, המשפחה צריכה להסתגל לדרישות של המצב החדש. לכל מקרה יש דרישות שונות, ביחס לשלב ההתפתחותי בו המשפחה נמצאת. למשפחה נוצרות התמודדויות חדשות מהרמה הפרקטית – בניית רוטינות משפחתיות חדשות, עד לרמת הזהות המשפחתית. שאלות כגון: איזו מין משפחה אנחנו? איך ניתן להגדיר אותנו? עולות ומצריכות התארגנות מחדש. כשהטראומה נגרמת בעקבות מחלה עולים נושאים של גנטיקה, פוריות והמשכיות (Braun et al, 2007). עוד נראה שכאשר אחד מבני המשפחה חולה, קיימת נטייה אצל חלק מהמשפחות לחלק את המשאבים בצורה לא פרופורציונלית לעיתים על חשבון הצרכים של חברי המשפחה האחרים. כאשר המחלה מתמשכת ייתכן והצרכים ההתפתחותיים הנורמליים של המשפחה לא יקבלו מענה. (פטרסון, 2002).
המשפחה כמקור תמיכה
בתהליך ההתאוששות מטראומה משפחתית, כל אחד מבני המשפחה עובר שני שלבים המהווים את הבסיס להתאוששות מהאירוע הטראומטי. השלב הראשון הוא עיבוד משמעות האירוע. כל אחד מבני המשפחה עובר תהליך התאוששות עם עצמו, בו הוא מעבד את משמעות האירוע, תהליך זה עשוי להתפרש על ידי שאר חברי המשפחה כהתרחקות, ולהתפרש על ידם כאיום על התפקוד המשפחתי. לאחר העיבוד העצמי, השלב השני הוא להיות בפניות ובמסוגלות לעזור לאחרים ולתמוך בהם .(Braun et al, 2007) תאוריית ההתקשרות של בולבי (Bowlby, 1982), טוענת כי אנשים בעלי התקשרות בטוחה יכולים לקבל תמיכה מהדמות הבטוחה שלהם ולכן מסוגלים לחקור את העולם סביבם בביטחון. בהסתמך על הרעיון התיאורטי הזה, אסכולות שונות מציעות כי יחסי התקשרות מקלות על תהליך קבלת החלטות בזמן משבר. יחסי התקשרות בטוחים המטפחים קרבה ובטחון מאפשרים לאנשים לעסוק בהתנהגויות של הכלה, טיפול ויצירת קשר משמעותי. כדי להצליח במשימת הטיפול, בני המשפחה נאלצים לסגל לעצמם תכונות הקשורות לאמפתיה. אמפתיה פירושה להכיר ולראות את נקודת ראותו הסובייקטיבית והמורכבת של האחר ולבטא זאת באופן שהזולת ירגיש שהובן. היא מאפשרת התפתחות בונה של קשרים בין-אישיים במצבי חיים רגילים ובשעת דחק. לכאורה, זהו מושג מוכר, אך קוהוט (1978) נתן לו הדגשים מיוחדים. הוא תיאר אמפתיה כ”צורה היסודית להתקשרות אנושית” המשמש כמזון לשימור החיים האנושיים. “האמפתיה מצד הסביבה היא הדבק המלכד את העצמי.” (Kohut, 1978).
סיכום
ניתן לראות כי ישנו ספקטרום של תגובות למשבר, דבר המצביע על כך כי אנשים שונים זה מזה בדרכי התמודדותם עם מצבי לחץ וטראומה. עוד ניתן לראות כי הגורמים המנבאים שונות זו קשורים להיסטוריה אישית, למשתנים אישיותיים, לנסיבות האירוע מעורר הלחץ ולאירועים אחרים שהתרחשו בעקבותיו, כמו גם לזמינות התמיכה הנגישה מהסביבה המשפחתית והחברתית של האדם (ואן דר קוליק, 2021).
———————————————
ביבליוגרפיה
בירנבאום-כרמלי, דפנה (2009) “יותר זול מעולה חדש”. מטעם, כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית בעריכת יצחק לאור. גיליון 18.
הקר, ד’ (2012). מהי משפחה?. סוגיות משפחתיות בעיניים משפטיות. בן שמן. מודן ומשרד הבטחון. האוניברסיטה המשודרת.
ואן דר קולק, ב. (2021). נרשם בגוף: מוח, נפש וגוף בריפוי מטראומה. (א’ רילוב). הוצאת פרדס. (פורסם במקור בשנת 2015).
לוין, פ’ . (1997).להעיר את הנמר. מרפאים את הטראומה. ידיעות. תל אביב.
מזור, א. (1989). התפתחות המשפחה כמערכת חברתית במעגל החיים. בתוך ר’ ברגר (עורך), הנחיית קבוצות הורים: עמ’ 8-41. ביה”ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת ת”א.
מינושין, ס. (1984). משפחות ותרפיה משפחתית. תל אביב. רשפים.
סלונים נבו, ו (2023). טיפול משפחתי. גישה מבנית, בין-דורית, חווייתית ואסטרטגית. רסלינג
קויפמן, ת’ .(2008) .בצל המחלה – השפעת מחלת הנפש על האחים הבריאים .פסיכולוגיה עברית
קפלן, א. (2021). בניית חוסן מקדים להתמודדות עם מצבי לחץ ומתיחות ביטחונית. פסיכולוגיה עברית
American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders. DSM-4 .Washington, D.C. American Psychiatric Pres
American Psychological Association. (2014). The Road to Resilience. American Psychological Association. Retrieved December 30 from http://www.apa.org/helpcenter/road-resilience.aspx
Antonovsky, A. (1987). Unraveling the Mystery of Health. How People Manage Stress and Stay Well. Jossey-Bass, San Francisco.
Bowlby,J.(1988). A secure base: Clinical applications of attachment theory. London: Routledge.
Braun, M., Mikulincer, M., Rydall, A., Walsh, A., & Rodin, G. (2007). Hidden morbidity in cancer: spouse caregivers. Journal of Clinical Oncology, 25(30), 4829-4834.
Braun, M., Hales, S., Gilad, L., Mikulicer, M., Rydall, A., & Rodin, G. (2012). Caregiving styles and attachment orientations in couples facing advanced cancer. Psycho‐Oncology, 21(9), 935- 943.
Bronfenbrenner, U. (1979). The ecology of human development: Experiments by nature and design. Cambridge, MA: Harvard University Press.
Kohut, H. (1978). The psychoanalyst in the community of Scholars. In P. Orenstein (Ed.), The search for the self (pp. 687-724). New York: International Universities Press. (original work published 1973).
Meier, S., & Davis, S.R. (2010). Counselor, Know thyself. The Elements of counseling. Belmont: Brooks/Cole. Ch. 5
Okun, Barbara, S.( 2013). Fertility and marriage behavior in Israel: Diversity, change, and stability. Demographic Research. 28(17). 457-504.
Olson, D.H., Russell, C.S. & Sprenkle, D.H. (Eds.) (1979). Circumplex model: Systemic Assessment and Treatment of Families. New-York: Haworth Press
Patterson, J. M. (2002). Integrating family resilience and family stress theory. Journal of marriage and family, 64(2), 349-360.
Tedeschi, R. G., & Calhoun, L. G. (1996). The Posttraumatic Growth Inventory: Measuring the positive legacy of trauma. Journal of Traumatic Stress, 9(3), 455–472.
