שיטת הי”ש אומרת שאין אדם שאין בו טוב, אין אדם שאין יופי במעשיו.
גם הורה שעושה אין ספור טעויות, עדיין אפשר למצוא במעשיו את גרגירי הזהב.
גם בעל ששוגה במעשיו כלפי רעייתו, עדיין ניתן לראות בהנהגתו את היופי, אם רק רוצים בכך.
הסופרת מנוחה פוקס בשיטה שהיא פיתחה ומלווה אותה בשלושים השנים האחרונות.
לפני מספר שנים עלה הורה לשידור רדיו להתייעצות חינוכית. למרות שהסוגיה שהוא העלה העסיקה ומעסיקה הורים רבים, וחוזרת על עצמה באופנים שונים, בכל זאת מילותיו נחרטו בזיכרון היטב:
“הילד שלי בן 5 והוא ילד מאוד שובב. אפשר לומר שהוא אפילו ילד קשה ורע. הוא כל היום רב ומתחיל עם האחיות שלו. אפילו עם הגדולה ממנו. אני רואה את זה ואני לא יודע מה לעשות, אני חושב כל פעם למה הוא עושה את זה ואיך אני צריך להגיב, אבל בסוף אני עושה כל פעם אותו דבר. אני מתפרץ עליו, צועק עליו ומעניש אותו. זה לא עוזר בכלל והוא יוצא מהחדר, אפילו שאמרתי לו שלא יצא ועוד פעם מתנפל על אחיותיו. אני מרגיש שאני ממש אבא רע ושאני עושה רק שגיאות, אני כל היום ממורמר ולא יכול ללמוד ולעבוד כמו שצריך, אני מרגיש חסר אונים, שאני לא שווה כלום”.
התשובה לאותו האב התחילה בפניה נרגשת: “אבא יקר, אינך אבא רע. אתה אבא טוב! אתה בוודאי פוקח גבה ושואל את עצמך: “אבא טוב? והלא כל מה שאני עושה אינו כשורה, הילד שלי לא מחונך, הבית כל היום בוער באש והחיים בו מתישים אותי, את אשתי ואת הילדים, איך את יכולה לומר לי שאני אבא טוב?:
האב נאלם, אחר דקה ענה: “נכון, בדיוק כך”.
שיטת ה”יש” אומרת שיש טוב בכל אדם, צריך רק למצוא אותו. בכל שאלה, קושי והתמודדות, נבדוק היטב היכן טמון ה”יש” שבו, היכן נמצאים כוחותיו ואיפה ניתן למצוא בדבריו את חזקותיו.
“אתה אבא טוב, כי אתה אבא אכפתי. אתה אבא טוב כי אתה אבא חושב. ווי אתה לא נותן לדברים להמשיך כפי שהם אלא מצפה לעזרה.
במקום להתמקד בבעיה עצמה, להשתתף ולהראות הבנה בקושי, האבא קיבל כיוון שונה לגמרי. מישהו עורר אותו לחשוב אחרת ולהרגיש אחרת, ואת מקום ההאשמה עצמית תפס הרצון ללמוד, ליטול עצה ולשנות.
השיטה הי”ש אומרת כך:
מצא באדם את יופיו, והוא יהיה יפה!
מצא באדם את כשרונו, והוא ירגיש חכם!
מצא באדם את עתידו והוא ירגיש שיש לו למה לצפות!
מצא לאדם את פיסת אמונתו והוא יחוש שיש לו על מה להישען.
כאשר אנחנו דבקים ב”לא” ובשלילי, אנחנו גורמים לאדם להרגיש שלילי, לא שווה, עלוב ועצוב.
כך, גם אם ננסה לענות על שאלת האב ונעניק לו שיעור הגון בחינוך, הוא לא יפנים את התשובה. הוא ימצא את עצמו מהר מאוד חוזר שוב ושוב על הדפוס המוכר לו.
נוכל לאמץ את ההסתכלות החיובית גם בזוגיות:
שואלת אישה –
אני מעריכה את בעלי, הוא לומד תורה אמתי, יוצא מאוד מוקדם בבוקר לכולל וחוזר מאוחר מאוד בלילה. כולם יודעים שהוא תלמיד חכם גדול, אבל אני מרגישה שאני לא יכולה יותר. יש לנו חמישה ילדים שיהיו בריאים, וכל אחד מהם צריך תשומת לב, בגדים נקיים, אוכל ועזרה בשיעורים. אני אומרת לבעלי כל הזמן שוב ושוב, שאם לא יעזור לי לפחות שעתיים בכל יום אני אפול מהרגליים, אני אומרת לו שכל התורה שלו לא שווה אם הוא לא עושה מה שצריך לעשות. נכון, הוא לוקח את הילדים לגנים ולבית הספר, הוא הולך לחנות בכל בוקר, כי זה התפקיד שלו, הוא מתקן מה שצריך בבית, אבל אני מרגישה שהוא בעל לא אכפתי. אני מרגישה שאני שבורה. גם לא מסתדרת לבדי וגם יש לי כל היום מחשבות שאולי אני מעליבה תלמיד חכם. אבל דרך ארץ קדמה לתורה ואת זה הוא לא מבין. דרך ארץ זה לעזור לאישה, לא?
כשהאשה נשאלה: “מה את עושה עד כה? איך את מנסה להסביר לו את הדברים?”
“בדיוק כפי שאמרתי”, היא ענתה מיד, “אומרת ואומרת ואומרת מיליוני פעמים, אבל כמה שאני אומרת זה לא עוזר לי. הוא כאילו לא שומע ולא מבין ושום דבר לא השתנה כבר 13 שנה!”
13 שנים האשה הזו מנסה להביא לשינוי באותה הדרך שלא מובילה אותה לשום תוצאות. במקום להיכנס למה לא בסדר בהתנהגות שלה או שלו, התמקדנו בטוב שלה, שרק ע”י ראיית המעלות בה, היא תוכל לראות את מעלות בן זוגה, ומנקודה זו ניתן להתחיל לשוחח ולחולל שינוי. שלב אחרי שלב האשה הבינה שבתוך כל המרירות והתסכול נמצאת אישה נהדרת ומסורה, שיודעת להעריך את התורה של בעלה, רק שהתרעומת במשך השנים כיסו את הערכה שלה כלפיו.
היא מעולם לא חשבה שיש בה כל כך הרבה טוב. אילו הייתה חושבת כך, אולי הייתה אישה שמחה יותר, מקבלת יותר, גאה יותר במה שיש לה ובמה שהיא. במקום זאת היא צמחה להיות אישה נרגזת ומרירה, משוועת לעזרה אך בו בעת גם דוחה ומרחיקה אותה.
כשבחנו את מעלות בן הזוג מצאנו כי הוא בן תורה אמתי, מוערך, גם על ידך וגם על ידי סביבתו. הוא עורך את קניות, לוקח את הילדים למוסדות הלימוד בבוקר בשמחה ובהנאה, הוא מתחזק את הבית. הדרישה לעזרה נוספת לגטימית לחלוטין, שכן, כנראה שבית מצריך יותר ממה שהצריך עד כה, ומכאן הצורך שלה בעזרה, אך צורת הראיה השתנתה משמעותית. במקום לקטר, לרדוף ולהתלונן, היא למדה למצוא החזקות שלו ולהביא אותן בפניו. להראות לו הערכה למה שהוא כן עושה, וכך כל השיח והאווירה בבית משתנה. מובן שעם השינוי בהרגשה ובחשיבה, מגיע גם השינוי בפועל.
כשאנחנו נוגעים בטוב ומשתדלים למלא את החיים שלנו ב”יש” – החיובי, הנעים והיפה, הם הופכים להיות למשהו שנעים להיות בו ולא להפך, ומעט טוב מביא הרבה מאוד טוב בעקבותיו.
שיטת הי”ש, רשומה בגרשיים. שיטה זו יסודה בי”ש – ביראת שמיים. כאשר אנחנו יראים את השם, אנחנו יודעים בוודאות שיש מי שמנהל את העולם ומכתיב את המציאות. כשיש לנו יראת שמיים, קל לנו למצוא את ה”יש” שבנו ובסביבתנו. שיטת הי”ש – יראת שמיים, היא שיטה האומרת לעצמנו וגם לילדינו: גם אם עשינו ולא הצלחנו, אין זאת מכיוון שרעים אנחנו, או בגלל שחוטאים ופושעים אנו, בואו נרכין ראש לפני מי שברא אותנו, נודה לו על הרעה כמו על הטובה.
כדי להודות על הרעה כמו על הטובה, עלינו קודם כל להכיר בטובה.
בואו נחפש את הטוב בעצמנו, בזולתנו, בילדינו ובהורינו, נישען על ה”יש” – על מי שבראנו ועל מי שאנחנו, וכך נצליח להתגבר על רבות מדאגותינו. חיים ש”יש” בהם – יש בהם הכול!
