בקול רועד מעט חשש ואפילו בושה פנתה אלי שרה (שם בדוי), הריונית לאחר דיכאון אחרי לידה, בבקשה לליווי בתהליך ההיריון הלידה וכמובן שאחריה.
נפגשנו, פיזית ובעיקר בעיניים וראיתי כאב, ראיתי פחד והמון חשש. לקח לה זמן להיפתח, מספר פגישות שהתארכו וסיפור אחד כואב. אישה צעירה ויפה, עיניים גדולות וכחולות שמספרות כאב והמילים התחברו למשפטים והתמונה לאט לאט התבהרה למה התכוונה כשאמרה לי “יש לי מה לספר לך והפעם אני רוצה אחרת”.
שרה, אמא לשני ילדים קטנים חוותה דיכאון אחרי לידה לאחר הלידה השנייה. זה לא היה דיכאון קל ולא בייבי בלוז זה היה דיכאון שגרם לה לצלילה לתהומות עמוקים, הפרעות שינה, מצבי רוח קוטביים והגיע עד לשימוש בכדורים חזקים ואשפוז.
מה זה דיכאון אחרי לידה:
לידה היא אירוע הנתפס כאירוע משמח, הולדת תינוק חדש והצטרפותו מלווה לרב ברגשות חיוביים אך יחד עם זאת, התארגנות המארג המשפחתי להצטרפות ילד למשפחה מלווה בהרגשה של חוסר וודאות, שינויים פסיכולוגיים, נפשיים וסביבתיים שיכולים להשפיע על מצבה הנפשי של היולדת בכל תחומי החיים. (ד”ר רוני שוחט פשדצקי)
במידה והשפעה זו אינה חולפת כעבור מספר ימים ועד שבוע-שבועיים לאחר הלידה (יש פעמים שהסימנים יגיעו רק לאחר מספר שבועות לאחר הלידה) יתכן והיולדת סובלת מדיכאון אחרי לידה ולא דכדוך שעובר (בייבי בלוז).
דיכאון אחרי לידה מוגדר כמחלה בדרגות שונות: מדרגה קלה עד בינונית שניתן לטפל גם ללא טיפול תרופתי אלא רק ע”י תמיכה וטיפול רגשי / פסיכולוגי ואילו דיכאון ברמה גבוהה מצריך טיפול תרופתי משולב עם רגשי. ישנם מצבים קיצוניים של אובדן שיפוט ופגיעה בתפיסת המציאות מיד לאחר הלידה שיכולים להביא לפגיעה אישית ובסובבים את היולדת המצריכים התערבות פסיכיאטרית מיידית. את האבחונים הללו עושים רק אנשי מקצוע.
הסטטיסטיקה מראה ש-10% עד 15% מהנשים שלא סבלו בעבר מדיכאון אחרי לידה או הפרעה נפשית יכולות לחוות דיכאון לאחר לידה. ואילו נשים שסבלו בעבר מדיכאון אחרי לידה או הפרעה נפשית יכולות להגיע אף ל-50%. (ד”ר מרינה בר שי)
הסימנים לדיכאון אחרי לידה:
- מצב רוח ירוד.
- עייפות וחוסר אנרגיה.
- הפרעות שינה ולא בעקבות זמני השינה של התינוק.
- הפרעות אכילה.
- תחושת אשמה או חוסר ערך.
- קשיים בריכוז, בלבול וקושי בקבלת החלטות.
- תפיסת מציאות מעוותת ושגויה.
- חוסר עניין בפעילויות שבעבר היו מהנות (ספורט. יציאה עם חברות ועוד).
- חוסר עניין בתינוק וקושי להתחבר אליו או לחלופין התעסקות יתר בתינוק שמפריעה למנוחתו.
- במקרים קיצוניים יתכנו גם: הזיות, חשדנות, פחדים ומחשבות אובדניות.
מי נמצא בסיכון / סיכוי להופעת דיכאון אחרי לידה?
הדיכאון יכול להופיע אצל כל אישה ללא קשר לגיל, מוצא, מצב סוציואקונומי, דת או השכלה. האם האישה מניקה או לא, אמא לתינוק בריא או חולה, לידה ראשונה או חוזרת, הריון תקין או בסיכון.
אין גורם אחד מוחלט להתפרצות הדיכאון אלא היום מתייחסים למספר של שינויים ביולוגיים, סביבתיים, פסיכולוגיים ועוד המפרים את האיזון ההורמונלי והגופני של האישה וגורמים להתפרצות הדיכאון.
שינויים המשפיעים על המצב הנפשי לאחר הלידה:
- שינויים הורמונליים:
להורמוני הנשים יש תפקיד חשוב בוויסות מנגנונים במערכת העצבים השולטים במצב הרוח. במהלך ההיריון עולים הורמוני אסטרוגן ופרוגסטרון לרמות גבוהות מאוד ומיד לאחר הלידה יש צניחה חדה לרמות נמוכות מאוד ומתאזנות רק לאחר כמה שבועות. מצב כזה גורם לחוסר איזון וערעור של המערכת ההורמונלית של היולדת וכך גם לסימפטומים נפשיים. מידת התגובה לשינויים קיצוניים אלה משתנה מאישה לאישה כאשר חלקן לא יגיבו כלל אחרות יגיבו בדכדוך קל וחלק קטן יפתחו דיכאון קשה. - שינויים פסיכולוגיים:
הלידה היא התחלה חדשה של היולדת במסע שלה כאמא. בקשר שלה עם התינוק והתהליך הזה מעורר אצלה במודע או שלא חוויות ילדות מוקדמות, מערכות יחסים עם דמויות בחייה בכלל ועם הוריה ואמה בפרט. התהליך מציף טראומות ומשברים בעבר, משאלות או פנטזיות שלא מומשו, קונפליקטים שעלו וצפו בהיריון ובלידה הקשורים לאימהות ולקשרים הרגשיים.
כמו כן הניגוד בין הפנטזיה למציאות, החלום איך יהיה אחרי הלידה לעומת הקושי, חוסר השינה וההתמודדות היומיומית ואף ההיסטוריה האישית הפסיכולוגית של היולדת משפיעים על המצב הנפשי שלה ועל ההיקשרות עם התינוק ואם הללו לא קבלו מענה הם יכולים לגרום להתפתחות של דיכאון קשה. - שינויים סביבתיים:
לידה מציפה שאלות קיומיות והתמודדויות רבות שיכולות ליצור עומס נפשי על היולדת. כמו למשל: התמודדות עם מצב כלכלי, פרנסה, מגורים, זמן פנוי, מקורות תמיכה וכו’. ללא תמיכה או כוחות פנימיים של היולדת, יכולים להתפתח תסמיני חרדה דיכאון ואף דיכאון קשה.
מחקרים רבים מצאו מספר גורמים שיכולים להוות טריגר להתפרצות דיכאון אחרי לידה:
גורמים הקשורים להריון וללידה:
- הריון בגיל צעיר (בגיל העשרה – 30% סיכון לדיכאון).
- הריון לא מתוכנן.
- הריונות מרובים ותכופים.
- בעיות רפואיות במהלך ההיריון.
- היריון בסיכון גבוה.
- סיפור לידה שאינו תואם לציפייה מהלידה.
- לידה קשה במיוחד.
- לידת תינוק פגוע (או לידת מת).
גורמים אישיים ופסיכולוגיים:
- היסטוריה של דיכאון אחרי לידה בהריונות קודמים.
- היסטוריה של דיכאון או חרדה שאינם קשורים להיריון.
- סממני דיכאון במהלך ההיריון.
- תגובות נפשיות לגלולות.
- יחסי אם-בת מעורערים.
- פגיעה מינית בילדות.
- עישון / שימוש בסמים.
גורמים סביבתיים וחברתיים:
- יחסים מעורערים עם בן הזוג.
- אלימות פיזית, מילולית או מינית.
- היעדר מערכת תמיכה.
- קשיים כלכליים.
- הרגלי תזונה ושינה לקויים.
- היסטוריה של דיכאון אחרי לידה במשפחה.
גורמים רפואיים:
- בעיות רפואיות.
- היסטוריה של דיכאון אחרי לידה במשפחה.
בשנים האחרונות, בעקבות מגיפת הקורונה, הבידודים, השבעה באוקטובר והמלחמות התווספו
גורמים עכשוויים ומצבי חירום:
- טראומות אישיות ומשניות בעקבות מצב המלחמה.
- חשיפה לרשתות חברתיות בזמן משבר.
- מוות או מחלה של אדם קרוב.
- תקופות לחץ ממושכות.
- גיוס בן זוג או אנשים קרובים.
- חיים בבידוד – במגיפת הקורונה או במלחמה.
- חיים תחת אזעקות ואיום מתמשך.
דרכי ההתמודדות והטיפול בדיכאון אחרי לידה:
* עזרה עצמית והרגלי חיים: הרגלי שינה, מנוחה, זמן עצמי ליולדת בלי קשר לתינוק, הרגלי תזונה בריאה, חזרה מתונה לפעילות גופנית בהתאם למצב הגופני של היולדת, גיוס עזרה בניהול הבית תרגול נשימה, מיינדפולנס ועוד.
* תמיכה זוגית משפחתית וחברתית: שילוב בן הזוג ובני המשפחה בפעילות בבית, תמיכה והקשבה מצידם, סיוע המאפשר מנוחה פיזית ונפשית ליולדת. גיוס מערך חברות וקבוצות תמיכה איתם ניתן לחלוק רגשות, תחושות ועוד שגורמים ליולדת להרגשת נורמליות.
* טיפול פסיכולוגי: טיפול בינאישי – מטפל ויולדת, בחינת מצבים מסוימים וההתמודדות איתם, פירוק חוויות העבר עם המבט קדימה. טיפול cbt, פסיכותרפיה ועוד. טיפול משולב של האם והתינוק כדי ליצור חיבור נכון וטוב בין האם לתינוק. טיפול משולב של האם, התינוק ובן הזוג על מנת שיהיה חלק מההתמודדות, יבין שזה נורמלי וזמני בהתאם להתמודדות וכמובן יסייע.
* טיפול תרופתי: במקרים קשים כאשר הטיפול והתמיכה הנפשית והפסיכולוגית אינם מספקים והסימפטומים יכולים לפגוע ביולדת או בתינוק יש לשקול בעצתם של גורמי מקצוע שילוב של תרופות נוגדות דיכאון וחרדה שיסייעו ליולדת. במקרים קיצוניים מאוד בהם יש חשש לפגיעה עצמית אף יאשפזו את היולדת עד לאיזון נפשי.
לסיכום:
כל אישה נמצאת בסיכוי להתפרצות דיכאון אחרי לידה וכל אישה יכולה להתמודד עם המצב בטרם יחריף ויגיע למצב של דכאון קשה. מודעות לגורמים, למצבי סיכוי וסיכון, שיח פתוח, ויצירת רשת תמיכה יפחיתו את הסיכוי לכך באופן משמעותי.
שרה פנתה אלי שנתיים וחצי לאחר הלידה האחרונה שלה, כשהיא באמצע הריון שלישי ועם פחד גדול מה יהיה הפעם. היא ביקשה ממני ליווי ותמיכה במהלך ההיריון, בלידה עצמה ואחריה. כמובן שהייתי בשבילה עם כל הכלים הנדרשים. ליוויתי אותה במהלך ההיריון, העצמנו את הכוחות הנפשיים האישיים שלה, הענקנו תמונת מצב חיובית לדרך ההתמודדות שלה במצבים שונים, עבדנו על תרחישים שונים וכיצד תתמודד איתם בבוא העת, יצרנו שיח פתוח עם בעלה, ההורים והחברים הקרובים ויצרנו עבורה רשת תמיכה ליום שאחרי הלידה והתקופה שתגיע לאחריה ועוד.
כמו כן במהלך הלידה דאגתי לעדכן את הצוותים המתחלפים במהלך הלידה ברגישות כלפי היולדת, תשומת לב בבחירת המילים כשהם פונים אליה, בביצוע בדיקות ועוד.
לאחר הלידה המשכתי ללוות את שרה יום יום, שעה שעה עד שהרגישה שהיא עברה את המשוכה הגדולה ממנה חששה ויצאה ממנה הרבה יותר עוצמתית וחזקה.
“זכות גדולה להיות שליחה של הקב”ה ולהיות שם בהקשבה, בשיחה ובתמיכה וליצור חוויה חדשה וטובה”
—————————————————-
מקורות:
- המדריך הישראלי להריון ולידה מהדורה חדשה / ד”ר בר עמוס ד”ר ורוזין טלי 2018
- דיכאון אחרי לידה והפרעות במצב הרוח בתקופת ההיריון ולאחר הלידה / ד”ר ליאת הולר, פסיכיאטרית מומחית, פסיכותרפיסטית ומדריכת הנקה 27.4.2005
- תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר: על דיכאון אחרי לידה / ד”ר רוני שוחט-פשדצקי. 22.06.2019
- דיכאון לאחר הלידה: איתור מוקדם בשירותי בריאות ראשוניים בישראל / שרהלי גלסר 16.5.2012
- אני אמורה להיות מאושרת / יערה אטיאס, פסיכולוגית מתמחה בפסיכולוגיה שיקומית 23.4.2015
- דיכאון אחרי לידה: תסמינים ודרכי טיפול / ד”ר תמר שביט פסח, ד”ר יהונתן דבש 23.05.2015
- כיצד ניתן לזהות דכאון אחרי לידה? / ד”ר דנה רביב ליברמן, מטפלת קוגניטיבית התנהגותית (LICBT) בנשים סביב הריון ואחרי לידה
- המדריך לאיתור, אבחון וטיפול בדיכאון אחרי לידה / ד”ר מיקי בלוך מנהל המרכז בריאות הנפש של האישה ביה”ח איכילוב. וד”ר מרינה בר-שי פסיכיאטרית מגדרית.
