»

»

יתרונות הגישור ככלי ליישוב סכסוכים

תמונה של עשור מאיר שמעון

עשור מאיר שמעון

יו"ר מרכז י.נ.ר טוען רבני, מגשר ומשפטן, יועץ נישואין ומשפחה

חילוקי דעות המובילים לסכסוכים הם סיטואציות נורמליות כחלק ממהלך החיים שלנו. הם יכולים להתרחש בכל זמן נתון, בכל מקום, ועם כל אחד. קיימות מספר אפשרויות לפתרון סכסוכים כאשר אחת הדרכים הטובות ביותר היא באמצעות הליך הגישור. בעשור האחרון, הליך זה תפס תאוצה וזוכה לגיבוי ולפופולאריות רחבה בקרב מערכות משפטיות בארץ ובעולם.

הגישור מתאים למקרי סכסוך בהם הצדדים מעוניינים ליישבו באמצעות הליך ידידותי, בהדברות, וביצירת פתרונות מתאימים לטובת שני הצדדים. מגשרים מקצועיים יודעים להשתמש ביכולות שכלי הגישור מקנים להם ולהתאימם לסכסוכים שונים באופיים כגון סכסוכי עבודה, שכנים, עסקים, תאונות ותקלות וכן סכסוכים אישיים במשפחה או בין בני זוג.

בהליך הגישור המגשר מתמודד עם אלמנטים משפטיים ופסיכולוגיים, מגוון רחב של סוגי אנשים, תפיסות עולם שונות ואינטרסים גלויים ומוסתרים. לכן חשוב לבחור מגשר מוכשר ומוסמך, בעל ניסיון, ובעל השכלה משפטית או פסיכולוגיית. כמו כן חשיבות רבה יש לתכונות אנושית של סבלנות, אמפתיה ויכולת ניהול משא ומתן. יותר מכל, המגשר צריך להיות אדם בעל ערכים אידיאלים שרואה את טובת הצדדים, ירא שמים ובעל השקפה תורנית.

תחומי גישור מקובלים:

גישור משפחתי בן דורי-  גישור בין משפחות, בתוך משפחות, בין בני זוג, אחים וקרובי משפחה, למטרות ישוב סכסוך ויצירת הסדר מקובל על הצדדים.

גישור לגירושין- כאשר הצדדים הגיעו להחלטה סופית כי ברצונם להיפרד זה מזו בהסכמה ומבקשים לעשות זאת בדרכי נועם, על מנת למזער  נזקים כלכליים ונפשיים שלהם ושל ילדיהם. גישור זה מתבצע כאשר הצדדים מבקשים לסיים מסכת נישואין מצערת, בהליך קצר, אישי וענייני ומביעים נכונות לנהל משא ומתן באמצעות מגשר מקצועי, עד לבניית הסכם מובנה המקובל על שני הצדדים לטובת המשפחה כולה.

גישור עסקי – בין שותפים, חברות, בין לקוחות לספקים, או כל סכסוך אחר בין צדדים.

לסיכום ניתן לומר כי הליך של גישור מתאים למגוון רחב של סכסוכים, אך לא לכל אדם. מרבית מהגישורים מסתיימים בהצלחה, אם לא כפתרון סופי לבעיה אז לפחות כאבן דרך בהתקדמות לפתרון הסכסוך ולהבנת כל צד את הצד שמולו. לפעמים עצם ההבנה מסייעת להקטנת מימדי הסכסוך.

 

אהבתם את המאמר? שתפו

אודות המחבר:

בוגר ישיבת “תפרח”,

ובעל השכלה תורנית גבוהה – 15 שנות לימודי כולל

בעל “כושר” לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל

טוען רבני מוסמך (בית הדין הגדול, ירושלים) חבר לשכת הטוענים הרבניים

בעל תאר ראשון במשפטים – LLb ותאר שני M.A במשפטים, אוני’ בר אילן

הסמכה לגישור כללי ומשפחתי, התמחות בתחום הבוררות הכללית.

יועץ נישואין ומשפחה מוסמך

מחבר ספר “להיות מטפל”

יו”ר מרכז י.נ.ר

חבר ועדה רוחנית וועדת אתיקה, מרכז י.נ.ר.

לימודי גישור כללי ומשפחתי

טוענות רבניות

מאמר זה קשור ללימוד :

מאמרים נוספים בתחום

עושים הסדר בהסגר
בימים אלה מעמיקה בכולנו ההכרה כי  מגפת הקורונה כאן ולא עומדת לחלוף בקרוב. הן קובעי המדיניות

סמכות שיפוט בתביעה כרוכה
בסעיף הראשון לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין, תשי"ג-1953), נקבע שבית הדין הרבני הוא בעל

חלוקת רכוש בשונה מהרישום
שאלה העולה מדי פעם בפעם בבתי הדין נוגעת לחלוקת רכוש שונה מהרישום בטאבו. בקשות מעין אלו

למאמרים נוספים של המחבר

עושים הסדר בהסגר
בימים אלה מעמיקה בכולנו ההכרה כי  מגפת הקורונה כאן ולא עומדת לחלוף בקרוב. הן קובעי המדיניות

מה תרצו לחפש?