מהי טראומה?
מהי גילוי עריות?
התפתחות הפגיעה?
שיטות לטיפולים וחוסן
אחריות חברתית וצדק
מהי טראומה?
לפי פסיכולוגים ופסיכיאטרים תגובה נפשית,רגשית וגופנית לאירוע המאיים על שלמותו של אדם ואשר חורג מיכולת ההתמודדות שלו.(תאונת דרכים, אלימות,מלחמה,פיגוע…)
כאשר מדובר בפגיעה מינית בתוך המשפחה,גילוי עריות,מדובר באחד הטראומות העמוקות והמורכבות ביותר.
במצב זה ,האדם שאמור להגן על הילד ולספק לו ביטחון ואהבה הופך למקור של פחד וכאב.הפגיעה אינה מתמצה במעשה עצמו,אלא כוללת גם את השתיקה,הסוד והבדידות העמוקה שנלווים אליה.היא מערערת את יסודות הקשר הראשוני שעליו נבנית תחושת הביטחון בעולם.(עבודה על תיאוריית ההתקשרות לפי הפסיכולוג פסיכיאטר John Bowlby 1907-1990
מה קורה במוח בזמן טראומה?
מחקרים בתחום הניורו-ביולוגיה מראים כי טראומה משפיעה באופן ישיר על התפקוד המוח.
בזמן האיום ,האמיגדליה, האחרית על זיהוי סכנה,נעשית פעילה במיוחד ומגיבה גם למצבים שאינם מסוכנים בפועל.
במקביל פעילות הקורטקס הקדם-מצחי,אחרית על החשיבה רציונלית וויסות רגשי,נחלשת,וההיפוקמפוס, הקשור לעיבוד זיכונות,עלול להיפגע.
כתוצאה מכך,הטראומה אינה נשמרת כזיכרון רגיל אלא כחוויה גופנית ורגשית חיה.
המשמעות היא שאדם אינו רק זוכר את הטראומה,אלא ממשיך לחוות אותה דרך הגוף.תחושות פיזיות,ריחות,קולות או מצבים בין-אישיים יכולים לעורר מחדש את החוויה,גם שנים לאחר האירוע.
מערכת העצבים נשארת במצב של דריכות,ולעיתים האדם חי בתחושת איום מתמשכת, גם כאשר אין סכנה ממשית.
התפתחות הפגיעה בתוך המשפחה-גילוי עריות
במקרים של גילוי עריות,הפוגע הוא לרוב דמות קרובה או סמכותית(אבא,אח.דוד,סבא אבא חורג… גם אמא…),ולעתים קרובות הילד תלוי בו רגשית ופיזית.יש אחוז גבוה בפגיעות מיניות במשפחה(60% מתוך 85% מפגיעות מינית) על פי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעים בפגיעות מיניות.
מצב זה יוצר בלבול עמוק בין אהבה לפגיעה, ומקשה על הילד להבין את המתרחש. תחושות של אשמה ובושה מתפתחות, ולעיתים הילד חושש שאם יספר המשפחה תתפרק או שלא יאמינו לו.
מעבר לכך נוצרת פגיעה עמוקה בתחושת הגבולות האישיים. הילד לומד כי גופו אינו שייך לו באופן מלא, וכי הקשר עם האחר כרוך לעיתים בכאב או באיום.תפיסה זו עלולה ללוות אותו גם בבגרותו ולהשפיע על מערכת יחסים עתידות.(קשיים בלימודים, בעבודה, בזוגיות…)
אסטרטגיות הישרדות
כדי להתמודד עם מצב בלתי נסבל, הילד מפתח מנגנוני הישרדות נפשיים המאפשרים לו להמשיך לתפקד בתוך מציאות מאיימת.
לעיתים מדובר בדיסוציאציה, שבה מתרחש ניתוק רגשי מהחוויה, כאילו הגוף נוכח אך הנפש מתרחקת. במקרים אחרים מופיעה הכחשה או טשטוש של המציאות, המגנים על הילד מפני עוצמת הכאב.
ישנם מצבים שבהם הילד מפתח דפוס של ריצוי כלפי הפוגע, מתוך ניסיון להפחית סכנה ולשמור על מידה כלשהי של שליטה.מנגנונים אלו אינם ביטוי לחולשה, אלא להפך הם עדות ליכולת הישרדותית גבוהה. עם זאת, כאשר הם ממשיכים לפעול גם לאחר סיום הפגיע ,הם עלולים להפוך למקור קושי.
השלכות ארוכות טווח-טראומה מורכבת
כאשר הפגיעה נמשכת לאורך זמן, ובמקרה של גילוי עריות זה ממשיך שנים,היא עלולה להוביל להתפתחות של פוסט טראומה מורכבת.במצב זה,הקושי אינו מתבטא רק בזירכונות מהעבר,אלא חודר אל תוך מבנה האישיות והזהות.האדם עשוי לוות קושי בוויסת רגשי,תנודות חריפות במצב הרוח,תחושת ערך עצמי נמוכה ובושה עמוקה.
לעיתים מתפתחת תחושת ריקנות פנימית או ניתוק מהעצמי,וכן קושי ביצירת קשרים קרובים מתוך פחד מפגיעה נוספת.הקשר עם האחר נתפס כמסוכן או בלתי יציב,והאימון הבסיסי בעולם נפגע.
התמכרויות והתנהגויות סיכון
כדי להתמודד עם הכאב הפנימי והעוררות הגבוהה של מערכת העצבים,האדם עשוי לפנות לדרכי הרגעה שונות. התנהגויות כמו אכילה רגשית(אנורקסיה,בולימיה,אכילה כפייתית),שימוש בחמרים(שמים,אלכוהול..),או הימנעות מקשרים יכולות לשמש כאמצעי לוויסות.
במקרים אחרים מופיעות התנהגויות מסוכנות כמו מיניות יתר …,אשר משקפות ניסיון לא מודע לשלוט בכאב או לברוח ממנו.
חשוב להבין כי מדובר בניסיונות הסתגלות,גם אם הם אינם מועילים בטווח הארוך.ההבנה הזו מאפשרת גישה טיפולית שאינה שיפוטית אלא מכילה וכוונה לשינוי.
שיטות לטיפול
הטיפול כולל עבודה עם הגוף, הנפש והזיכרון
שיטות טיפול נפוצות:
E.M.D.R
C.B.T
Somatic Experiencing
T.R.E ( Tension and Trauma Releasing Exercices)
קבוצות תמיכה…
מטרת הטיפול:
לעבד זיכרונות,להרגיע את מערכת העצבים,לשקם תחושות שליטה וביטחון.
גם יש אפשרות להשתמש בתרופות לפי הצורך.(נגד דיכאון או הפרעות כגון סכיזופרניה,סכיזואפקטיבי…)
התהליך יכול להיות ארוך.
העברה בין-דורית
כאשר טראומה אינה מקבלת עיבוד ומענה,היא עלולה לעבור מדור לדור.ההעברה אינה מתרחשת רק דרך סיפור מפורש, אלא גם דרך דפוסים רגשים,התנהגותיים ויחסיים.שתיקה ,קושי באמון או תגובות רגשיות קיצוניות יכולים להיטמע במערכת המשפחתית ולהשפיע על הדור הבא.מחקרים בתחום הביולוגיה והניורו-מדעים מראים כי טראומה משנה את המערכת העצבית ומערכת התרעה במוח,ורגשויות אלו יכולות לעבור גנטית או אפיגנטית(שנויים בביטוי הגנים).לכן,תהליך ההחלמה אינו נוגע רק לאדם עצמו,אלא נושא משמעות רחבה של עצירת מעגל הפגיעה.
מהי צמיחה(חוסן)?
צמיחה אינה מחיקה של טראומה,אלא חיכולת לחיות מבלי שהיא תגדיר את כל הזהות.בתהליך הדרגתי, האדם לומד להחזיר לעצמו תחושת ביטחון,לבנות מחדש קשר עם גופו ועם רגשותיו,ולזהות את כוחותיו הפנימיים.חוסן היא לא רק תכונה מולדת.
לעיתים דווקא מתוך התמודדות עם השבר, מתפתחת רגישות עמוקה יותר,הבנה של האחר ויכולת ליצור משמעות חדשה לחיים.הצמיחה אינה מבטלת את הכאב,אך מאפשרת קיום רחב יותר שאינו מצטמצם אליו.
מודל של פרופסור מודי להב גש”ר מאח”ד מציע הבנה של דרכי התמודדות של האדם עם מצבי לחץ,משבר ומגדיש כי לכל אדם יש משאבים פנימיםים שונים. חלקם נשענים על אמונות וערכים,אחרים על קשרים חברתיים,על החשיבה,על דימיון או על פעילות גופנית..
ג=גוף -ישנם אנשים שמקור ההתמודדות היא פיסיולוגי.הדרכים שלהם עם לחץ הן הרפייה,תירגול גופני,פעילות פיסית(מדיטציה,מינדלפולנס,יוגה…)
ש=שכל -עוד משתמשים בחשיבה קוגנטיבית(פתרון בעיות,בניית תוכנית,למידה מנסיון…)
ר=רגש – אלו השתמשו שביטויי רגשות כמו בכי וצחוק,כעס או יתבטאו דרך ציור,קריאה או כתיבה.
מ”א=מערכת אמונות –אנשים ישתמשו באמונה לא רק דתית אלא גם עמדות פוליטיות,תחושות של יעוד ושליחות כדי למצוא הגשמה עצמית וביטוי חזק של העצמי.אלא הסתמכו על תקווה,אופטימיות,רוחניות…
ח=חברה-מדובר באנשים שמקור התמיכה קשור להשתייכות למשפחה ולקבוצה,אירגון…
ד=דמיון-אנשים אלו משתמשים לדמיון להקל על מציאות קשה:פעילות יצירתית או רק צפייה בטלוויזיה,חלומות ומחשבות נעימות.השתמשו בדמיון מודרך,הומור…
הכרה במשאבים אלו מאפשרת לאדם להתחבר מחדש לכוחותיו,לפתח דרכי התמודדות מותאמות ובריאות יותר.
אחריות חברתית וצדק
נושא גילוי עריות עדיין נחשב לנושא רגיש ולעיתים גם טאבו.אמנם היום מדברים על זה יותר מבעבר ויש יותר מודעות,אבל עדיין לא תמיד קל לנפגעים לדבר.יש בושה, פחד שלא ימינו להם כמו שראינו ,גם לפעמים לחץ משפחתי לשתוק במיוחד בסביבות יותר מסורתיות.
מבחינה חוקית ,בישראל החוק ברור :גילוי עריות נחשב לעבירה חמורה מאוד ויש עונשים במיוחד שמדובר בקטינים.המדינה מכירה בחומרת המעשה ומטפלת בו מבחינה משפטית.
בנוסף, החברה והמדינה מנסות להתמודד עם הבעיה:יש שרותים חברתיים,עמותות וקווי סיעו שעוזרים לנפגעים,נותנים תמיכה ומלווים אותם.אבל למרות זה,לא תמיד קל לפנות אליהם,ויש עדיין מקרים שנשארים בתוך המשפחה ולא מדווחים. לאור זה גם מורות במוסדות החינוך,מטפלים ומטפלות צריכים לזהות סימנים בדיבור או התנהגות של ילדים/מטופלים כדי להתערב ולהכיר בפגיעה,להגן ולעצור המעגל.
אפשר ורצוי להעזר מממד חברתי ולא רק אישי.
סיכום
לא ניתן לשנות את מה שקרה ,תמיד יהי”כתם”,אך ניתן לשנות את הדרך שבה ממשיכים לחיות.גם כאשר מדובר בטראומה עמוקה כמו גילוי עריות,קיימת אפשרות להחלמה,לצמיחה.בתוך השבר, קיימת גם אפשרות לבנייה מחדש,לגילוי כוחות פנימיים וליצירת חיים אחרים.
יש אור ויש תקווה,ואחריות לכך היא משותפת,אישית,מקצעית וחברתית כדי לזהות,להגן ולאפשר תהליך של החלמה וצמיחה.
———————————————–
ביבליוגרפיה
הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות,צביה זליגמן וזהבה סלומון :הקיבוץ המאוחד,2004
Boris Cyrulnik’un merveilleux malheur’Odile Jacob Paris,1999
Judith Herman’ Trauma and Recovery,Basic Books New York, 1992
Bessel van der Kolk , The Body Keeps the Score, Viking Press New York ,2014
