מדינת ישראל במלחמת “חרבות ברזל” הפכה להיות מדינה עמוסת שכול ורוויית אובדן. לאחר השבעה באוקטובר יש שהשכול נמצא בכל פינה ומקהה את החושים של חלק ניכר מהחברה הישראלית.
הורים שכולים נפרדים ביגון רב מילדיהם שנלחמו ברצועת עזה או שנרצחו ביישובי העוטף. עם האפשרות לחזרה לרמת תפקוד תקינה בחיי היום יום, עולמם הפנימי של ההורים ובני המשפחה נשאר פגוע ופצוע ועם השנים הולך ומעמיק ונעשה מכאיב יותר ויותר (רובין, מלקינסון ויצטום, 2014).
יחד עם זאת, שכול ואובדן יכולים לשמש כמעבר לתחושת התמודדות מוצלחת, לצמיחה ולהתפתחות (2004 , Tedeschi & Calhoun ).
מאמר
לעתים תכופות, הורים שחוו שכול ואובדן חווים רצון להסתגר ולהתנתק מאחרים וכתוצאה מכך נוצר הרס של האינטימיות עם התא המשפחתי והסביבה החברתית ( קינן, 2012 ) . אך באבל יש גם צורך בחיבור אנושי וקרבה חברתית וקהילתית. תמצית האבל היא המאמץ “לחבר מחדש” את החיים וקהילת חברים תורמת לעמעום כאב הפרידה. לפיכך, לעתים הריפוי הטוב ביותר לאובדן הוא בניית קשרים חדשים ( 2004 Davenson, ). כדי להתמודד עם הכאב, האובדן והשכול נדרש חידוש הקשר בין ההורים השכולים לקהילתם. שיתוף אחרים בחוויית השכול הוא תנאי מוקדם להשבת ההרגשה שהחיים הם בעלי משמעות . בתהליך הזה, הורים שכולים זקוקים לעזרה מהקרובים להם וגם מהקהילה הרחבה. ההקשר הלאומי מעניק חשיבות גדולה במיוחד לתגובת החברה, שכן דווקא משום שהפגיעה נובעת מההשתייכות אל החברה, קשורים תהליכי ההחלמה של הנפגעים קשר הדוק להכרה החברתית בקורבן הכבד שהקריבו למען האחרים (קינן, 2012).
הורים שכולים בעלי רמה גבוהה של חשיפה עצמית, תמיכה חברתית ותחושת שייכות יהיו בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להתמודדות עם השכול. להורים אלו סיכוי ליצור ניצני צמיחה ושינוי חיובי לצד הכאב והאובדן. למעשה, כאשר אדם מצליח לבטא את תחושותיו הקשות: את הכעס, את האבל, את הפרידה ואת הקושי שחווה ויתרה מכך, כאשר הוא מצליח לשתף בכך אנשים, מתפתחת תנועה חיובית המלווה בהגברת תחושת התמיכה מהסביבה ומסייעת לעלייה בחוויית הצמיחה (Levi – Belz , 2015).
הספרות המקצועית מראה שיכולתם של הורים שכולים לספק סיוע ותמיכה להורים שכולים אחרים גבוהה מאוד. החוסן וחכמת הלב שקיימים בקרב הורים שכולים ויכולתם לסייע אלה לאלה מוכרים בספרות המקצועית עוד מלפני שני עשורים. התוכנית החלוצית של סילברמן (2004,Silverman), אשר כונתה “אלמנה לאלמנה”, הייתה בין הראשונות שהשתמשו בפוטנציאל של אנשים שעברו חוויית אובדן אישי לסייע לאחרים בנסיבות דומות. תוכנית זו הראתה כמה כוח וחוסן יכולה לתת אלמנה לאלמנה יותר מכל אדם אחר. תמיכה חברתית של משפחה שכולה למשפחה שכולה היא כוח רב עוצמה לחיזוק העצמי (רובין, מלקינסון ויצטום, 2016).
בישראל יש מודלים שלפיהם קבוצה טיפולית נפגשת בתחילת דרכה עם מנחה ולאחר זמן עוברת למפגשים ללא מנחה (גוהר, 2011). המפגש אשר נבנה בקבוצות טיפוליות אלו יכול ליצור רעות לחיים בין המשפחות השכולות. הרעות יכולה להוביל להתמודדות משותפת לאורך שנים.
מפגשים של קבוצות טיפוליות היא הבמה של משפחות שכולות להכיר זה את זה, לבנות קשרים, לשתף, לחזק ולהתחזק. הנרטיבים אשר עולים הופכים את המשפחות לשותפים משמעותיים. הפרידה, הגעגועים והאבל שזורים כחוט השני בנרטיבים של המשפחות והופכים למכנה משותף משמעותי.
המשורר אהוד מנור כתב בשירו “ומה בנוגע לרגש” את השורות הבאות המתכתבות עם הספרות המקצועית לגבי תמיכה הדדית של משפחות שכולות למשפחות שכולות :
” אך לִפְעָמִים, כשהַיֵאוּש מוחלט, אתה רואה עיניים ושומע אנחה
וּמֵבִין שהקוֹל וְהַמבּט שַׁיָּכים לְאותה משְׁפָּחָה,
ויֵש לְךָ פִּתְאום סִיכּוּי לְרֶגע מְנוּחה,
ויֵש לְךָ פִּתְאום סִיכּוּי לְצל שִׁכְחָה, אֲפילוּ לְשִׂמְחָה.
לסיכום נראה כי תכנית מוסדרת לקיום מפגשים של משפחות שכולות מסייעת ומחזקת את המשפחות לאורך השנים.
ביבליוגרפיה
גוהר, ל. (2011) (עורכת). תורת טיפול העובד הסוציאלי במשפחות שכולות.
דפוס מאירי, חולון.
קינן, ע . (2012 ), כאילו היא פצע נסתר : טראומת מלחמה בחברה הישראלית, הוצאת עם עובד.
רובין, ש’, מלקינסון, ר’, ויצטום, א’, (2016), הפנים הרבות של האובדן והשכול : תיאוריה וטיפול, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה פרדס הוצאה לאור בע”מ
רובין, ש’, מלקינסון, ר, ויצטום, א. (2014), התערבויות טיפוליות בשכול: מחלוקות
והסכמות. שיחות, כח (3) ,270-276.
שנון־קליין, ה’, קרייטלר, ש’, קרייטלר, מ’, (2013), טנטולוגיה : מדעי האובדן, השכול והאבל – נושאים נבחרים, פרדס הוצאה לאור בע”מ
Davenson, W . H . ( 2004 ) . Grief and Growth : A Manual for Educators and Counselors . Xlibris Corp .
Levi – Balz, Y. (2015). Stress related growth among suicide survivors : The role of interpersonal and cognitive factors. Archives of suicide research, 19 (3), 1 – 16.
Silverman, P.R. (2004). Widow to widows : How the bereaved help one another. New York : Brunner – Routledege.
