לכבוד הגברת החשובה,
קבלתי בברכה שאלתך בזו הלשון: “האם מותר לדבר לשון הרע על הורים בטיפול למטרת ריפוי, תיקון ושיפור איכות החיים”?
ועל כך נענה בקצרה למרות הצורך והרצון להאריך, לבאר ולפרט.
ובכן מצד איסורי לשון הרע אין הבדל מהותי בין לשון הרע על ההורים לבין לשון הרע על שאר בני אדם, וכשכוונת המספר הינה לתועלת, הדבר מותר ובלבד שיעמוד בכל התנאים המובאים בספר “חפץ חיים” (הלכות לשון הרע, י-י”ד בהגה) שכתב: “אם כוונתו בסיפורו להפיג את דאגתו מליבו, הוי כמכוון לתועלת על להבא. ולפי זה מה שאמרו ז”ל ‘דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים’ קאי גם על עניין כזה”.
אכן, מדובר באתגר הלכתי ואנושי, להצליח לרכוש להורים כבוד לא רק בצורה התנהגותית, אלא גם מבחינת התפיסות והמחשבות עליהם, וכמו שכתב החיי אדם (כלל ס”ז ס”ג): “הכיבוד הוא במחשבה ובמעשה ובדיבור. במחשבה כדכתיב ‘נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה’ יכבד’, והיינו יכבד במחשבה וכו’ שמכבדם בליבו שהם חשובים בעיניו ובלבו דהיינו שידמה בעיניו שהם גדולים ונכבדי ארץ אף שבעיני שאר בני אדם אינם חשובים כלל וזה עיקר כיבוד, שאם לא כן הרי כתיב ‘בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו ריחק ממני’ כמו שכתבתי”. ולדבריו אלו יש מקורות נאמנים אצל רבותינו הקדמונים. (ראו ספר “חרדים” פ”א אות ל”ה).
לכן צריך להשתדל מאוד שבצד הטיפול בכעסים על ההורים, האוורור, המסגור והפרשנויות השונות, תוכל לבוא בזמן המתאים גם זווית ראייה אמפתית ומכילה להורים באשר הם שם, ופיתוח יכולות הסתכלות מורכבת שמאפשרת ככל הניתן לפתח תפיסה של ההורים באופן “שידמה בעיניו שהם גדולים ונכבדי ארץ”. כפי שכתב החיי אדם כמרכיב יסודי ובסיסי במצוות כיבוד הורים. אמנם לא ניתנה תורה למלאכי השרת ואין הקב”ה בא בטרוניא עם בריותיו, אך זהו הכיוון והיעד אליהם צריכים אנו לשאוף, ואין זה סותר את הטיפול במשקעים ובכעסים מול ההורים.
עצה טובה שעשוייה להיות מועילה לקיים מצווה זו באופן שתארנו בצורה אמיתית אפשר למצוא בדבריו של הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ”ל ראש ישיבת מיר המעטירה, בספרו “שיחות מוסר” (תשל”א, מאמר כ”ב): “וכן מקובלני שאין מצות כיבוד אב מתקיימת כהלכתה אלא אם כן מעריך הבן את אביו ומעריצו למאוד. וחייב הבן למצוא באביו תכונות מסוימות בהן הן הוא מצטיין יותר מכל אחד זולתו והריהו בהן גדול הדור”.
אך חשוב מאוד להדגיש ולציין שלעיתים חלק אינטגרלי ומהותי מהטיפול הוא לעסוק דווקא בפגיעה ע”י האב ולא בכבודו ובמוראו, כמו שעולה ממכתבו של הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט”א שנכתב כמענה לשאלתו של פסיכולוג, ובמקרים מהסוג הזה יש להתייעץ עם רב ופסיכולוג כמו בכל נושא מורכב הקשור לרפואה והלכה.
טיפול בפגיעה נפשית שנגרמה מהתעללות של הורים בילדים.
חלק נכבד של בעיות, קשיים ופתולוגיה נפשית של ילדים ומבוגרים נובע וקשור להתנהגות ההורים כלפי ילדיהם. בטיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה), המטפל מנסה לסייע על ידי הבנה וזיהוי של הרגשות והקונפליקטים המוסתרים ואת התגובות הקשות שנוצרו בשל כך, ולאפשר ביטוי של רגשות והתמודדות עימם. במקרים מסויימים התערבות טיפולית תביא למודעות וביטוי רגשות שליליים שעשויים לגרום למטופל שלא לכבד את הוריו כיאות ואף עבור על איסור ארור מקלה אביו ואמו, ועל כך כותב הרב במכתבו לפסיכולוג המתאר מקרה קשה מאוד של פגיעה של אב בבתו:”כי האיסור שאסרה תורה לבזות את האב ולזלזל בכבודו, איסור זה נאמר דווקא כשהמטרה בזלזול באב היא לשם השפלה, אבל לא כשהוא נעשה למטרת ריפוי ולתועלת של הבת שהיא בסופו של דבר גם תועלת לאב שתהיה לו בת בריאה כשרה לנישואין ולהמשך הדורות, ואין זה ‘קלון’ כי אם ‘הבראה’ והכשרה לנישואין.
ראיה לכך שמותר לבזות ולצער את האב לתועלת מחזקיה המלך שגירר את עצמות אביו על מטה של חבלים כמבואר במסכת פסחים דף נו ע”א, ופירש שם רש”י גירר עצמות אביו משום כפרה ולא קברו בכבוד בדרגש ומטה נאה, ומפני קידוש ה’ שיתגנה על רשעו ויווסרו הרשעים עכ”ל. ומסיימת שם הגמרא והודו לו חכמים שיפה עשה”.
ומסכם הרב כי הטיפול מותר ואין בו משום אי כיבוד הורים.
בברכה ותפילה לבריאות הגוף והנפש מתוך שלווה ושמחה.
