חיי המשפחה שלנו מלאים בסטרס, ובהשפעתו אנחנו פחות משקיעים אחד בשני, חשים בדידות, לא ישנים טוב ולעיתים אף חולים במחלות רבות ומגוונות. רועי צור על המקור למחלה הכי שכיחה במערב ותובנות שיעזרו לשחרר מעט את הלחץ
החיים שלנו הם כר פורה להופעה של סטרס: לחץ בעבודה, דרישה להספקים בכל תחומי החיים, גידול הילדים ועוד. מחקרים מעידים כי סטרס היא המחלה מספר אחת בעולם המערבי, והיא פוגעת באיכות החיים ובמשפחה שלנו.
בהשפעת הסטרס אנחנו מרוכזים פחות, אוכלים יותר, עייפים, אימפולסיביים וחסרי סבלנות. זה נכון לומר כי מידה מסוימת של סטרס היא חשובה, אולם במינונים גבוהים מידי, הסטרס מחבל בהיגיון הבריא שלנו, בתקשורת הבינאישית ובקבלת ההחלטות שלנו. הוא גורם לפגיעה ברווחה הנפשית ובאיכות מערכות היחסים שלנו, ובל נישכח כי סטרס תורם להתפתחותן של מחלות רבות כגון סכרת, סרטן, פיברומיאלגיה, לחץ דם, התקפי לב, והרשימה עוד ארוכה.
כולנו מחפשים יותר שקט ושלווה בחיים, אולם רובנו מאמינים באופן שגוי כי הם יבואו מנסיעה לחופשה באי בודד, או כשיהיה לנו בית גדול ויפה, או כשנגיע למעמד מסוים בעבודה או למקום מסוים במעמד החברתי, או כשנהיה עם האדם המושלם שיבין אותנו במדויק. אולם למרות ההבטחה שגורמים אלה יעשו אותנו רגועים, הם נכשלים, כי הם משפיעים עלינו לזמן קצר בלבד. הסיבה לכך היא שכל אלו הם מקורות חיצוניים, ומקור הסטרס שלנו טמון באינטראקציה בין העולם הפנימי שלנו למציאות החיצונית. כשאנו אומרים לעצמנו “הזוגיות שלי מלחיצה”, “הרווקות שלי מלחיצה”, “המשפחה שלי מלחיצה”, אנחנו בעצם מאשימים את המציאות. אולם סטרס נגרם מהתגובה שלנו למצבים החיצוניים האלה, מהאופן שבו אנו חווים, תופסים, מפרשים ומגיבים אליהם. כאן כבר יש לנו הרבה יותר מקום לעבודה פנימית ולשינוי בהרגלי החיים.
ננסה לבחון דרכים ורעיונות שיוכלו לעזור לכולנו להיות קצת יותר רגועים:
איזון
נסו לשאוף לאיזון בין חיים חומריים לרוחניים, בין קריירה להשקעה בזוגיות ובמשפחה, בין עיסוק בדברים הקטנים בחיים לדברים המשמעותיים באמת. נסו להגדיר הצלחה לא רק באמצעות תדמית נוצצת המורכבת מיופי, פופולאריות או כסף, אלא באמצעות רווחה נפשית, שלווה ורוגע. רסנו את התחרותיות ואת הרדיפה אחר בן זוג המושלם שיגרום לכם להראות שווים יותר. תחרותיות הפכה לטבע שני שלנו אולם היא מעודדת השוואות, חוסר בטחון והתמקדות בתוצאה הסופית במקום בהנאה מהדרך.
כשאתם תחרותיים מאד אתם פועלים יותר בכדי להשיג את האחרים, ופחות מתוך הקשבה למטרות האישיות שלכם. אנשים הסובלים מסטרס מתקשים לעיתים קרובות להיות אסרטיביים ופשוט לסרב למשהו שהם לא באמת רוצים לעשות, אולי כי הם רגילים לרצות אחרים. הם נוטים לפרפקציוניזם ומשתדלים להצטיין בהכל, אולם פרפקציוניזם הוא ביטוי של חרדה, מנגנון הגנה המנסה להשיג שליטה בעולם כאוטי, לא מושלם ובלתי צפוי. המחיר עליו כבד – הוא מייצר סטרס וגורם לנו לדחוף את עצמנו כל הזמן עד הקצה.
שליטה
משברים ואירועים לחוצים מערערים את תחושת השליטה שלנו. מאידך, אנשים הסובלים יותר מסטרס הם בעלי צורך עז יותר לשלוט במתרחש מסביבם כאמצעי להרגעה. ישנם שני סוגים של שליטה: הראשון ברור וטבעי יותר, זו היא השליטה באירועים שקורים מסביבנו בניסיון להשפיע על חיינו. הסוג השני של שליטה הוא דווקא שליטה פנימית ולא חיצונית, שליטה במה שמתרחש בתוכנו. דברים מתרחשים מסביבנו בלי הפסקה, אנו מתבוננים בהם ובוחנים מה אנו מרגישים כלפיהם. אולם ניתן לומר כי אנו לא מגיבים למה שקורה אלא להשפעה שאנו חושבים שתהיה למה שקורה. זהו הבדל גדול מאד – האחד עוסק בעובדות והשני בפרשנות, ובפרשנות יש הרבה מקום לעבודה פנימית.
אין לנו באמת שליטה על מה שקורה, אלא בעיקר על האופן שבו אנו מגיבים למה שקורה. אנחנו גם לא באמת יודעים האם משהו שקורה לנו הוא דבר רע או טוב בסופו של דבר. אם כך, קבלה של כל מה שקורה, קרה ויקרה היא אחת הטכניקות לשמור על שלווה פנימית.
גמישות
בזוגיות ובכלל, אנו מחזיקים באמונות ובעקרונות כאילו זה הדבר הכי יקר לנו. אנשים שקשה להם להתגמש, לשנות תפיסות ותוכניות, להתבונן על תפיסת העולם שלהם בעין רעננה, ולהתמודד עם שינויים, יחוו הרבה יותר סטרס מאנשים שמסוגלים להשתנות עם החיים ובהתאם למה שהם מביאים. מספרים על עץ הברוש וקנה הסוף שחיו זה לצד זה. הברוש לגלג על קנה הסוף לעיתים קרובות ואמר “תראה אותך, כל רוח קטנה מכופפת אותך. אני, לעומת זאת, חזק ובלתי שביר”. לימים הגיעה סופה חזקה ושברה את הברוש. קנה הסוף לעומת זאת התכופף, היטלטל ברוח ולבסוף חזר למקומו. רובנו חושבים שכמו בטבע, החזק שורד, אך בחיי בני האדם בעצם הגמיש שורד. נוקשות מייצרת סטרס. לכן, אם אתם מרבים להשתמש עם בן זוגכם ובכלל בטרמינולוגיה של “צריך”, “חייב”, “מוכרח”, ובראיה דיכוטומית של שחור או לבן, כדאי שתחשבו מסלול מחדש.
הרפיה
לרוב בני האדם קשה להרפות ממחשבות ומרגשות כגון טינה וכעס. אנחנו יודעים בוודאות שסליחה משרתת את הסולח לא פחות מאשר את הנסלח. על מנת להפחית סטרס, סלחו, גלו חמלה ואמפטיה לסביבה, והמשיכו הלאה בחייכם.
פרופורציות
גם רגעים קשים אותם אנו חווים, ייראו אחרת בעוד שנה, חודש, ואפילו ב 24 שעות הקרובות. ננסה למצוא את מה שמכניס לנו פרופורציות לחיים ומזכיר לנו מה חשוב באמת – הילדים שלנו, המשפחה שלנו, ואפילו אירועים מצערים שמזכירים לנו שהחיים שלנו קצרים.
הומור
אנשים שלא יכולים לצחוק על עצמם, בדרך כלל גם לא יכולים להתייחס לאחרים בצורה קלילה. הצחוק חושף את מה שאמיתי ואנושי ואת מה שמזויף, הוא שובר את האגו ואת החשיבות העצמית שלנו, מפעיל את מערכת ההרגעה של הגוף ומשחרר הורמונים שעוזרים לו להתגבר על מתח. לכן אם אתם מסוגלים להסתכל על כל סיטואציה גם באופן משעשע, כבר הפחתתם את הסטרס שלכם באופן משמעותי. מחקרים מראים שזוגות שמשתמשים בהומור גם במהלך שיחות מלחיצות וריבים, דיווחו על נישואים מספקים יותר ולאורך זמן.
שיתוף ברגשות
הבעת רגשות מגינה על הגוף ומאפשרת לשבור את מעגל הבדידות והסטרס. גברים ונשים מתמודדים באופן שונה עם סטרס: נשים נוטות לשתף ולחפש נחמה אצל חברות, בעוד גברים יטו להשתמש באלכוהול והסחות דעת וימעיטו בשיתוף ברגשות. נתון זה עשוי להסביר את הסטטיסטיקה העולמית שמראה כי היחס בין מספר הנשים לגברים שמתאבדים הוא 1:4, כלומר על כל אישה שמתאבדת, מתאבדים ארבעה גברים (!). שתפו ברגשותיכם חברים, בני זוג ובמידת הצורך מטפל או יועץ. הסגירות לא נעימה ואף מסוכנת.
אמונה ובטחון
מעל הכל, כאנשים מאמינים אנחנו מבינים שאמונה היא התמסרות. אדם שהוא בעל אמונה, מתמסר למי שאמר והיה העולם כמו תינוק בזרועות אמו ומרפה מכל מה שאין ביכולתו לשנות או לשלוט. התרבות החומרית מכוונת אותנו להספיק לעשות דברים, ולהעמיד את האינדיבידואליזם מעל הכל. מלמדים אותנו להפוך לאנשים החיים באופן עצמאי ונפרד מאחרים, אולם היהדות מורה לנו משהו הפוך לגמרי, שכולנו מחוברים ותלויים זה בזה ואנחנו קשורים למשהו גדול וחשוב יותר מהאגו הצר שלנו. התפילה היומיומית מאפשרת לרעיון הזה לחלחל לתוכנו.
