מבוא
חיי נישואין ומשפחה, כמו גם תחומי ארגון אחרים בעבודה, בעסקים, בקהילה ובחברה, מבוססים על מערכות יחסים בין בני אדם. הדינמיקה של מערכות יחסים קובעת אם הקשר הוא הרמוני או דיסהרמוני. הרמוניה מתקיימת כאשר דיסהרמוניה אינה נחוות כקונפליקט הבא לכלותה.
בגישור אנו רואים את הקונפליקט כתיקון וכבסיס לשינוי בבחינת: “מעז יצא מתוק”. אולם, כפי שאומר הפתגם הידוע – הגיבן אינו רואה את דבשתו, ולפי התיאוריה של חלונות גוהארי קיימים ארבעה מצבים במערכת יחסים בהם היחיד עשוי למצוא את עצמו. מצבים אלו מתוארים בתוך 4 חלונות המסבירים את נקודות הראות המגדירות את מצב האדם.
חלונות ג’והארי
הפסיכולוגים ג’ו לופט והארי אינגראם {1970} בנו מודל גרפי של התנהגות בין אישית, לפיו האדם יכול לקבל ולתת מידע על עצמו ועל האחרים. המודל היה פופולארי בשנות ה- 70 וגם כיום הוא יכול לסייע לכל מי שעוסק בגישור, בטיפול זוגי או בטיעון רבני.
תמונה של חלונות גוהרי
המודל הוא כלי המסייע להבין אנשים יותר טוב ברובד הבין אישי והתקשורתי והוא אחת הטכניקות לפיתוח מודעות אישית בקבוצה.
המודל הוא בעל ארבע חלונות המבחין בארבעה תחומי מידע: הגלוי לכול, החבוי (ידוע רק לאדם עצמו), העיוורון (ידוע לאחר), והלא מודע.
כל אדם, על פי המודל, יכול לשאול את עצמו: מה ידוע לי על עצמי שגם הרואים אותי יודעים על קיומו? מה ידוע רק לי שהאחרים אינם יודעים אודותיי ,שהוא הסוד הכמוס שלי בלבד? מה לא ידוע לי על עצמי שהאחרים רואים ואני לא מסוגל לראות? ומהו הלא מודע שלי?
כאשר האדם מודע לעצמו, על הגלוי והנסתר, קל לו יותר לקבוע את תדמיתו הן כלפי עצמו והן כלפי האחרים.
מהי המשמעות לפרט או למטפל?
חלונות גו’הרי מחזקים את שידוע לנו במורשת היהודית ואשר בא לביטוי במשנה (מסכת אבות, פרק א’ משנה ו’) לפיה נאמר: “יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם. יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות” .
הרמב”ם, שהתייחס לאמירה כתב בפירושו למשנה כי הסיבה היא “שהלימוד מעצמו טוב הוא, אבל לימודו מזולתו יתקיים בידו יותר והוא יותר מבואר. אף אם היה (האדם שנקבע להיות רב) כמוהו בחכמה, או למטה ממנו”.
ניתן ללמוד מהמשנה גם על הצורך של היחיד לקבל חוות דעת או ייעוץ מאדם אחר, וכך לראות את עצמו כפי שאחרים רואים אותו. הייעוץ יכול להינתן על ידי איש מקצוע כגון יועץ, מטפל, איש חינוך, משפטן אדם בעל סמכות תורנית או כל אדם אחר בעל ניסיון חיים ותבונה.
הגישור
. הגישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך בדרך של משא ומתן, בין היתר, על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו. עקרונות הגישור הם ראייה עתידנית, התייחסות לתקשורת ולרגשות – דיאלוג ולא מונולוג, הסכמה ולא ויתור. חשיבות מערכת היחסים. כבוד, סבלנות, סובלנות, שיתוף פעולה והדדיות.
המגשר יוצר אווירה ומומנטום הסוללים את דרך הגישור לקראת הסדר וסיום הסכסוך. כדי לבצע את עבודתו, המגשר נזקק לכלים מקצועיים, ביניהם השימוש בחלונות ג’והרי, וגם,לתכונות אופי ולאישיות שיסייעו לו בעבודתו המקצועית.
אלה התכונות העיקריות הנדרשות ממגשר מקצועי, כפי שהותוו על ידי פרופ’ זאק מאוניברסיטת הארוורד, מתוך הרצאתו ביולי 1999 לשופטי בית הדין הארצי לעבודה בנוה אילן בירושלים:
זרז – מטרת נוכחות המגשר היא לשנות את האינטראקציה הנוהגת בין הצדדים בסכסוך.
מקשיב – המגשר מקשיב לגרסאות הצדדים מתוך כבוד לעמדתם ותוך הפגנת אמפתיה ועניין בנושא. במהלך ההקשבה לגרסאות הצדדים המגשר חותר להבנת הבעיות האמיתיות בבסיס הסכסוך; מגלה אינטרסים משותפים לצדדים ומזהה תחומים בהם הצדדים עשויים להגמיש את עמדותיהם.
מחנך – המגשר מספק לצדדים הסבר ביחס למהות ההליך וכללי ההתנהגות במהלך פגישת גישור
מתורגמן – המגשר יוצר אווירה נינוחה, עוזר לצדדים להקשיב זה לזה ומעביר מידע בצורה אמינה. כל זאת תוך עידוד הצדדים להתקדם בהליך.
בעל משאבים – המגשר הוא אדם בעל ניסיון בתחומים נוספים שמעלה רעיונות יצירתיים לפתרון הסכסוך.
‘סוכן של מציאות’ – המגשר מאבחן את העיקר מן הטפל, מוביל את הצדדים להתייצב מול המציאות (המשפטית) תוך העלאת חלופות אפשריות במידה והצדדים נתקלים בקשיים המעכבים את התקדמות הליך הגישור.
בנוסף, על המגשר להיות אחראי וולונטרי, גמיש ויצירתי, נייטרלי ואובייקטיבי וכמובן, עליו לשמור על סודיות וחיסיון.
סוגיות בגישור
חשוב מאד שמגשר יהיה אדם מקצועי המסוגל להשתמש בכלי הגישור ובשיטת הגישור בתבונה, כדי לסייע ביישוב סכסוכים המגיעים אליו, הן באופן פרטי והן באמצעות בית המשפט או גופים קהילתיים ובכלל זה, המשטרה הקהילתית ומחלקות הרווחה בעיריות, יישובים ומועצות מקומיות.
גישור הוא אינו רק מקצוע אלא פילוסופיית חיים. היטיב להסביר זאת נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ’ אהרון ברק, בתשובה לשאלות שנשאל ע”י עו”ד ומגשר רונן סטי, לגיליון מס’ 1 של “נקודת גישור” ( 2001 ) שהיה נספח לביטאון לשכת עורכי הדין.
להלן 3 שאלות רלבנטיות לענייננו והתשובות עליהן:
- ישנה טענה שבתי המשפט מעודדים פתרון סכסוכים אלטרנטיבי, על מנת להפחית את עומס התיקים ולא מצורך חברתי.
תמיכתי בגישור מבוססת בעיקרה על הצורך החברתי. אני רואה בגישור מכשיר לשינוי תרבות הכרעת הסכסוכים בישראל. תחת לוחמניות תבוא הבנה, סובלנות וניסיון להבין זה את זה, ולמצוא פתרון שיעלה עם עיקרי האינטרסים של כל צד. על כן יש לעודד גישור בלי כל קשר לסכסוכים התלויים בבתי המשפט. יש לעודד גישור בבתי הספר, בקהילה ובמוסדות השונים. העזרה של הגישור להקלת העומס בבתי המשפט היא תוצאה משנית.
- טענה נוספת היא שעידוד הגישור, לא יכול שלא לבוא על חשבון אכיפת חוק ועשיית צדק.
אין ספק שהגישור כורך עמו בעיות. הגישור אינו תחליף לשיפוט. אסור שהגישור ייפגע בשיפוט. עם זאת, אם היו לנו מספיק שופטים ולא היינו זקוקים – מנקודת בית המשפט – לגישור כאמצעי להקלה בעומס, עדיין הייתי סבור כי יש לעודד את הגישור. עם זאת לא כל מקרה מתאים לגישור.
- האם חשוב שהליך הגישור יתנהל על-ידי עורכי דין?
אין זה חיוני להליך הגישור כי מנהלו יהא עורך דין. החיפוש אחר האינטרסים של הצדדים – להבדיל מזכויותיהם – מוביל למסקנה שאין זה הכרחי כי המגשר יהיה דין. יחד עם זאת, מגשר טוב עשוי להיות יותר טוב אם הוא גם עורך דין. הליך הגישור זקוק לעיתים קרובות, בגיבוש תודעותיו, לשיתופו של עורך הדין.
מכאן התפתחה שיטה של עבודה בזוגות, שני מגשרים הבאים מתחומי עניין שונים למשל: מגשר שהוא גם יועץ נישואין, עם עורך דין שהוא גם מגשר, או מגשר כללי ביחד עם מגשר שהוא מהנדס בניין בסכסוכים שנושאם הוא ליקויי בנייה, או מגשר שהוא טוען רבני ביחד עם מגשר שהוא פסיכולוג וכדומה.
סיכום
ההבדל העיקרי שבין משפט וגישור הוא, שבעוד המשפט הוא שיח של זכויות הרי הגישור הוא שיח של אינטרסים.
——————————–
מקורות:
- ג’ו לופט והארי אינגראם {1970 ) – תיאוריית חלונות גוהרי.
- דר’ דוד סילורה- גישור –בין תיאוריה ליישום ( 2011 )
- נקודת גישור – המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין, גיליון 1 – ספטמבר 2001
- חוק בתי המשפט ( נוסח משולב ) התשמ”ד – 1984 –סעיף 70ג’
