ראשית הדרך של זוגות צעירים מלאים בהתרגשות, התרוממות הרוח, תחושת אחדות שלמות והבנה הדדית. כל אותן רגשות חיוניים וחשובים לבניית קשר איכותי ומספק. יחד עם זאת, מעניין לדעת שמה שיוביל את בני הזוג ויאחד אותם לאורך ימים ושנים הוא דווקא תחושת המחייבות שלהם זה כלפי זו ושניהם לקשר ולמערכת המשפחתית אותה הם בנו. על המחויבות שחייבת להיות אצל כולנו כבסיס איתן ליציבות וכמקור לצמיחה משותפת – במאמר הבא.
בספר שמות (יט יז) נאמר:”ויתייצבו בתחתית ההר”. במסכת שבת (פ”ח ע”א) כתוב: “אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב”ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם”. ישנו ערך עצום לכך שהתורה ניתנה באופן של כפיה, והמהר”ל מפראג זצ”ל אומר בספרו “נצח ישראל” דברים מופלאים בשם המדרש: שהקב”ה נתן את התורה בכפיה משום שכך הוא כביכול כובל את עצמו ולא יכול להשתחרר מההתחייבות שלו כלפי מקבליה. המהר”ל מביא בשם המדרש כי חלים כאן הדינים של אונס נערה שלא יוכל לשלחה כל ימיו ואומר שהקב”ה נתן את התורה בכפיה כדי שיחול עליו הדין של ישראל והקב”ה אחד, בלי אפשרות לנתק בין השניים.
אנו לומדים רבות ממעמד הר סיני לתחום הזוגיות שכן הקב”ה, כביכול, קשר עצמו עם ישראל כקשר הנישואין בין איש לאשתו. בעצם הכפייה הזו אנו רואים כמה חשובה ההתחייבות כדי להשיג ולכונן בנין עדי עד. ככל שרמת המחויבות תהיה גבוהה יותר לנישואין -כך ההשקעה, האכפתיות, הרגש והקרבה יהיו גבוהים יותר וילכו ויעמיקו כמעיין המתגבר. ככל שחולפות השנים ועוברים יחדיו את החיים על ההנאות, הקשיים וההתנסויות -הזוגיות מתפתחת וצומחת, מתחזקת ותומכת בכל אחד לחוד ובשניהם יחד.
מחויבות לקשר יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים המעידים על מחויבותם של כל אחד מבני הזוג לקשר, כאשר רמת המחויבות של כל אחד מבני הזוג לברית הנישואין משפיעה על אופי הקשר ביניהם. ביטויים אלו מתבטאים גם באופן הפיזי, כגון: התחלקות במטלות הבית והמשפחה, ההשקעה בניהול, בזמן, בביצוע, ביוזמה ובאנרגיה. כאשר רק אחד משקיע מתוך אילוץ נפגמת תחושת ההדדיות ואיתה הסיפוק.
מומחים מבחינים בין רמות שונות של מחויבות בחיי הנישואין:
מחויבות מתוך רצון-המבוססת על אהבה וקירבה, מחויבות מתוך צורך המבוססת על התחייבות מוסרית ואמונה במוסד הנישואין כמוסד קדוש, ומחויבות מתוך אילוצים המאלצת את בני הזוג או אחד מהם להישאר בקשר כדי למנוע השלכות של גירושין, בעיות כלכליות וכדומה. ההיבט הרגשי של מחויבות יכול להיות מובע באמצעות גילויי אמפטיה לבן \בת הזוג, שיתוף ברגשות, תקשורת מכבדת ומתחשבת, והשקעה מיוחדת בכבוד הזולת והתחשבות ביכולת ההכלה שלו.
ד”ר הנדריקס בספרו “לבסוף מוצאים אהבה” מנחה את מטופליו למחויבות עד כבסיס לקשר איתן, וכאמצעי להגיע למרב הצמיחה הנפשית והרוחנית של כל אחד מבני הזוג ושל שניהם גם יחד. כיום לצערנו, זוגות רבים אינם עושים די כדי להציל את חיי הנישואין שלהם ולמרבה האירוניה, רבים מהם רואים בגירושין הזדמנות לצמיחה אישית. לפי ההשקפה הזו, הנעשית יותר ויותר מקובלת, לא במסגרת הנישואים באה הצמיחה אלא אחרי התפרקות הנישואים. אך תחושת הצמיחה והשינוי היא אינה אלא אשליה, מאחר ורק מחויבות עמוקה ואמיתית לקשר תביא בעקבותיה שלמות אישית, זוגית ומשפחתית.
המחויבות הבסיסית ביותר הדרושה מכל בן זוג היא לקיחת אחריות על מעשיו. התחייבות זו כרוכה בהבנה של השפעת המעשים על ההווה והעתיד הנוגעים לבן הזוג ולמערכת המשפחתית והחברתית. לקיחת אחריות הכרחית ליצירת תחושת יציבות ואמון בסיסי. ד”ר רבקה נרדי כותבת בספרה “זוגיות בסערה”:”הניסיון האנושי, המחקרי והטיפולי מלמדים אותנו על חשיבותה של ההחלטה להשקיע בקשר למרות הקשיים והמלכודים. ההחלטה להיות מחויב לקשר לטווח ארוך ולאחריות על שיפור היחסים עשויה להניב פירות המתבטאים בכל רמות הקשר. עיקר העניין הוא לעבור מעמדה פאסיבית, מתוך תחושת מלכוד לעמדה אקטיבית המעצימה את חווית השליטה בחיים”.
מחויבות היא מלת המפתח להצלחה, לפריצת דרך, לשינוי, לצמיחה ולהשגת מטרות. מחויבות היא החלטה. מחויבות היא בחירה שאנו לוקחים על עצמנו כי הדבר אליו אנו מתחייבים חשוב לנו ואנו מוכנים לעבור כברת דרך ולעתים לשלם מחיר כדי להשיגו.
כשיש קשיים והדרך לא תמיד סוגה בשושנים יש פיתוי להרפות, להתנתק ולוותר. אך כל אותם רגעים בהם אנו מחליטים לוותר לעצמנו הם רגעי המבחן האמיתיים לשאלה עד כמה אנו מחויבים למטרה שלנו. כאותו אוחז בהגה בספינה בלב ים סוער אשר אם ירפה את אחיזתו הוא עלול לאבד שליטה .אם נרצה לדעת האם אנו מחויבים ועד כמה, נבחין בשפה בה אנו מדברים, הפעולות שלנו והחיים אותם אנו חיים – כל אלה הם ביטוי למחויבות שלנו. נבדוק, האם אנו ממשיכים למרות פחדים, הפרעות, אי נוחות, ומתייחסים לכל אלה כאל מהמורות בדרך ולא כאל מעצורים. כשיש פער בין האמירות שלנו לבין מה שקורה במציאות – זה המקום לבדוק למה אנו באמת מחויבים והאם באמת הדבר אליו הצהרנו שאנו מחויבים הוא אכן הדבר האמיתי: כשאדם אומר שהוא מחויב למשפחתו, אך מבלה שעות ארוכות במשרד ,עולה השאלה למה הוא מחויב?! היכן אנו משקיעים את מירב האנרגיה שלנו ולשם מה, מהם הדברים שבהם אנו מוותרים לעצמנו ומהם המקומות שם אנו מאד חזקים ולא מוותרים, מה הכי חשוב לנו ומה פחות? יש לנו אפשרות להמשיך בדרכנו ולהיות מחויבים לאותם דברים אך יש לנו אפשרות להסתכל במראה,לעצור ולהחליט לשנות את הבחירה ואז לשנות את הדרך בה אנו מתנהלים.
נסיים בציטוט מדברי שרסון לימן מחברת אמריקן אקספרס:”מחויבות הוא מה שהופך הבטחה למציאות, אלה המעשים שמדברים בקול רם יותר מהמילים, זה ליצור את הזמן כשאין זמן. מחויבות הוא החומר ממנו עשוי האופי והיא העצמה לשנות פני דברים” ואנו נוסיף – “אם לא עכשיו – אימתי?”
