וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר….
הגאון רבי שמעון שקופ בהקדמתו לספרו שערי ישר מקשה על מהלך זה של משה רבנו ששבר את הלוחות, שהרי ראשונה הוא ענין סתום, היתכן שמשה רבינו ע״ה היה חושב שבשביל שעשו ישראל את העגל, ישארו בלי תורה ח״ו, ואם כן היה ראוי לו להמתין ולא למד את עם ישראל תורה עד שיחזרו בתשובה, ושיתקנו מעשיהם.
אבל לכאורה לא היה צריך לשוברם לגמרי ואח״כ להתנפל לפני ה׳ לבקש לוחות שניות?
התשובה לכך, הנה חז״ל קבלו שסגולה מיוחדת הייתה בלוחות הראשונות, שהרי אמרו בגמרא מסכת עירובין (נ״ד.) מאי דכתיב חרות על הלוחות, אלמלא לא נשתברו הלוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל!
היינו שהייתה סגולה בהם שאם למד אדם פעם אחת, היה שמור בזיכרונו לעולם, וענין זה הרגיש משה רע״ה שעלול על ידי זה היות חילול הקודש נורא מאד, שאפשר שיזדמן שיהיה איש מושחת ומגואל במעשים רעים, בקי בכל חדרי התורה, ולמד משה רבינו ע״ה קל וחומר מקרבן פסח שאמרה תורה וכל בן נכר לא יאכל בו, כל שכן שמי שמתנהג כבן נכר שלא יהיה לו עסק בתורה.
ולכן מצא משה רע״ה שראוי שלוחות אלה ישתברו ולהשתדל לקבל לוחות אחרים, היינו שהלוחות הראשונים היו מעשה אלקים כמו גוף הכתב כמו שמפורש בתורה ובגמרא שאותיות “מם וסמך” בנס היו עומדים, והלוחות האחרונים היו מעשה ידי אדם כמו שאמר ה’ יתברך למשה רבנו פסול לך שני לוחות אבנים.
והלוחות הראשונות היו מדבר המעמיד וקיים לעולם שהרי הם היו תופשים את כל הכתב שלא יהיו אותיות פורחות באויר, וכיון שהיו מעשה ה׳ היו עומדים לעד וכל הלומד בהם היה נשאר בזיכרונו לעד.
אבל הלוחות השניות שהיו מעשה אדם אינם מתקיימים רק בתנאים וגדרים, ותחילת קבלת התורה ע״י מרע״ה היתה דמות ואות לכל בני ישראל מקבלי התורה שצריכים להיות כלי קבול כמו משה רע”ה, כמו שאמר הקב״ה למשה רע״ה פסול לך שני לוחות אבנים.
וזה הוא רמז לכל מקבלי התורה, שיכין כל איש ישראל לוחות לעצמו, לכתוב עליהם דבר ה׳, וכפי הכשרתו בהכנת הלוחות, כן תהיה קבלתו, מתחילה וכן גם אחר כך אם יתקלקלו אצלו הלוחות, אז לא תתקיים התורה, ועל ידי זה לא יהיה מצוי כל כך ענין פחד של משה רע”ה שלא יהיה מקולקל ויודעת את התורה, שלפי ערך מעלת האדם ביראת ה׳ ובמידות, שהוא לוח לבבו, לפי ערך זה יינתן לו מן השמים קנין התורה, ואם יפול אח״כ ממדרגתו, לפי ערך זה תשכח התורה ממנו, וכמו שאמרו חז״ל שכמה עניינים גורמים לשכחת התורה ר״ל, ועל דבר גדול זה אמרו חז״ל לפרש את הכתוב בסיומא של תורה, ולכל היד החזקה שעשה משה לעיני כל ישראל.
ועל פי זה יובן מה שדרשו חז״ל בגמרא נדרים (ל״ח.) על הכתוב פסל לך, לא העשיר משה אלא מפסולתן של לוחות, והוא ענין נפלא שלא מצא הקב״ה, סבה אחרת להעשיר את משה רק ע״י פסולת של הלוחות?
ועל פי האמור, יש לפרש ענין זה, שכיון שנהיה שינוי בלוחות השניות שרק מי שראוי לכך יכול לקבל את התורה, ניתן מקום למקבלי תורה לפחוד, לקבל עליהם עול תורה, שהרי על פי זה ראוי לכל באי שערי תורה להפריש את עצמם מכל עסקי העולם, וכדרשם בגמרא עירובין (נה.) על הכתוב לא מעבר לים הוא, שלא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרנים, משא״כ שאם היו הלוחות הראשונים קיימים, שאז היה די לקבוע שעה קלה לתורה, ולעסוק רוב העתים במסחר וקנין, ולענין זה הראה הקב״ה שיהיה משרע״ה לאות לכל מקבלי התורה שיזמין ה׳ להם פרנסתם בתוך עשית הלוחות איזה פסולת שעי״ז יתפרנסו.
