אומר ה”כלי יקר” שהמלה “כה” חותמת את כל הברכות שיהיו כדוגמת ברכת אברהם שגם הוא התברך ב”כה” שנאמר: “כה יהיה זרעך” (בראשית טו’ ה) וגם בלעם רצה לבטל מישראל את ברכת “כה” שנאמר: “התייצב כה על עולתיך ואנכי אקרה כה” (במדבר כג’ טו) וביארו במדרש שבלעם אמר לבלק: אתה בקרבנותיך תבטל את ברכת “כה יהיה זרעך” ואני אבטל את ברכת “כה תברכו”.
ולפי זה ניתן להסביר את המדרש על הפסוק: “אוכל נכה בו” (במדבר כב’ ו) שכמו שמנכין מן הסאה חלק כ”ד, שזהו שיעור הפרשת חלה, כך בקש לנכות מישראל חלק כ”ד.
שישראל מנו בשעה זו ס’ רבוא (שש מאות אלף) ושיעור של 1/24 מהם יוצא כ”ה אלף. ונשאלת השאלה, “מה יתרון לו בכל עמלו”, מה יעזור לבלעם זה שיצליח לנכות כ”ה אלף מישראל? ומדוע מתו בעוון פעור דווקא כ”ד אלף?
אלא יש לומר שבלעם ביקש לבטל מישראל את ברכת “כה” וחשב שעל ידי זה שיפלו כ”ה אלף מישראל תבוטל ברכת “כה”, ובעצם ביטול הברכה הזו יוכל בלעם לקלל את ישראל, אלא שדבר זה לא עלה בידו, והוא הצליח להפיל כ”ד אלפים בלבד ולא הגיע לכ”ה אלפים כי עמדה להם ברכת “כה תברכו” שלא תחול עליהם הקללה של בלעם בשלמותה.
ובמדרש בראשית רבה פרשת לך לך (פרשה מג סימן ח), מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים, ר’ נחמיה אמר מיצחק שנאמר (בראשית כב) “ואני והנער נלכה עד כה”, לפיכך אמר המקום כה תברכו את בני ישראל.
בעל דעת סופר מפרש כוונת המדרש כי עיקר יסוד ובסיס של אמונה הוא לחנך הבנים ברוח ישראל סבא שילכו בדרך אבותיהם ואז יתברכו ממעון הברכות, וזה שכתוב מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים מ”ואני והנער נלכה עד כה”, היינו אם האב והבן הולכים בדרך אחד ביחד, ואין ביניהם חילוקי דעות, אז ורק אז ראויים שתחול עליהם ברכת ה”.
שח המגיד הירושלמי הגאון ר’ שלום שבדרון זצ”ל : מעשה היה ובעיצומה של חזרת הש”ץ בתפילה שהתקיימה במנין הקבוע בבית מרן הרב מבריסק זצ”ל, התברר לפתע כי אין בין המתפללים כהן שיכול לברך את העם. כיון שהגרי”ז הקפיד מאוד על שמיעת ברכת כהנים מידי יום, הורה הוא לחזן להמתין לפני תחילת ברכת “רצה” עד שיקראו לכהן מבית הכנסת הסמוך.
זמן רב חלף עד שנמצא כהן, ובינתיים נשמע רינון מקרב הקהל כי הענין כרוך ב”טירחא דציבורא”. לאחר התפילה אמר הגרי”ז, הנה אותם אנשים שחששו כאן ל”טירחא דציבורא”, אילו היו זקוקים הם לברכת צדיק לא היו מהססים ליסוע למרחקים ואף להמתין זמן רב עד שיגיע תורם, אולם כאשר הדבר נוגע לאלו שהתורה בעצמה מעידה עליהם “ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם” כאן פתאום הם חוששים ל”טירחא דציבורא”?
האדמו”ר ממודזיץ זי”ע דרש הפסוק “כה תברכו את בני ישראל” – בבואכם לברך כראוי את בני ישראל “כה תברכו”, כמות שהם תברכו אותם אל תחפשו את המצויינים והחשובים שבהם, אף לא הגדולים והצדיקים, אלא כל יהודי באשר הוא, ראוי להתברך!
