כולנו נפגשנו בשלב כזה או אחר באינטרנט. במחקר שמומן ע”י חברת גוגל, ונעשה ע”י דר’ יובל גרשון נמצא כי השימוש באינטרנט מקובל מאוד: כ80 אחוז מהישראלים מגיל 12 מחוברים לאינטרנט באופן קבוע ורק 7% לא גלשו כלל. זאת לעומת המגזר החרדי שדיווח על למעלה מ 58% שלא גלשו כלל באינטרנט. רובנו הגדול, נתקלים באינטרנט בנסיבות כשרות ומועילות כגון שימוש באתרי בנק, ביטוח לאומי וכדומה. קשה לתאר את חיינו כיום ללא האינטרנט. גם אנשים שלא מחזיקים קו בביתם, למעשה משתמשים בו בדרכים שונות: מכשיר הכספומט, רשתות התקשורת הסלולאריות, ואפילו הקווים הכשרים. אבל כמו הרבה דברים טובים, יש גם חלקים שאינם טובים, ואפילו גרועים מאוד.
פרופ’ יאיר עמיחי בספרו “הטוב הרע והמכוער באינטרנט”, מחלק את השימוש באינטרנט לכמה קטגוריות: הטוב הרע והמכוער: הטוב הוא החלק הטוב והמועיל הקיים באינטרנט. המכוער הוא החלק ממנו ראוי וצריך להימנע לחלוטין. והרע הוא החלק אשר שימוש מוגבר בו הופך להיות רע. לדוגמא אדם שישתמש באינטרנט לצורך משחק תמים – שימוש שיכול להיחשב ל”טוב”. אולם כאשר זה יהיה עיסוקו במשך רוב שעות היום הוא ייכלל כבר בקטגורית “הרע”. הציבור החרדי, בהוראות רבותיו, נמנע משימוש באינטרנט באופן גורף, מלבד אלו שקיבלו היתר מיוחד, בעיקר לצרכי פרנסה, וגם אז רק ע”י חסימה מתאימה. משום כך, רוב בני הנוער החרדי כמעט ואינם נחשפים לאינטרנט. לעומת זאת אצל הנושרים המציאות היא אחרת לגמרי שכן אחד התחומים הבולטים ביותר אליו הם מתוודעים הוא השימוש באינטרנט.
הסיבות לכך שנוער נושר מוצא מפלט באינטרנט הן רבות. ניתן ללמוד אודותיהן מדבריו של נער חרדי כבן 18 המגדיר את עצמו כמכור כבד לאינטרנט ורשתות חברתיות. כשהבחור נשאל, במהלך פגישה טיפולית, מה גרם לו להיות מוכן להסתכן בכך שיתפסו אותו ויזרקו אותו מהישיבה ובלבד שתהיה לו דרך לגלוש באינטרנט, הוא השיב: “מאז ומתמיד ראיתי פרסומות לאינטרנט ולרשתות חברתיות. האמנתי לפרסומות, מעולם לא נחשפתי לזה. כל ההיכרות שלי נבעה מהאיסור למה לא לגלוש ולמה לא להיות שם. וכך במשך השנים בניתי לי תיאוריה שכל בעיותיי בחיים יפתרו כאשר תהיה לי גישה לאינטרנט ולכן כל פעם שהיה קשה לי חיפשתי אפשרות לגלוש באינטרנט”.
האינטרנט יוצר סביבה ייחודית במובנים רבים. ניתן ללמוד אודות ארבעה מרכיבים מרכזיים של סביבה זו על מנת להבין למה בני האדם בכלל ונוער נושר בפרט נמשכים כל כך לאינטרנט: היכולת לשמר את האנונימיות, חוסר חשיפה פיזית, השליטה בתקשורת והקלוּת במציאת אנשים דומים לי(McKenna, Green & Gleason, 2002).
אנונימיות: נוער נושר נמצא במצב של הסתרה. בשלב הראשון הם מסתירים מההורים את מצבם, היכן הם מסתובבים והיכן הם מבלים. הם נאלצים לחיות בזהות בדויה משום שהם אינם יכולים לשתף בדעותיהם האמתיות, ברגשותיהם וביחסם כלפי הדת וכלפי החברה. פתאום הם נחשפים לעולם בו הם יכולים לחשוף לחלוטין את כל מה שהם, ללא חשיפה מינימאלית של זהותם האמתית שכן בגלישה ברוב האתרים הגולש יכול להסתיר את זהותו. כך אותו נער אשר אינו יכול להתבטא בפומבי ובחברת אנשים שמכירים אותו על דעותיו, השקפותיו ומצוקותיו יכול להתבטא בצורה חופשית באינטרנט.
חוסר חשיפה פיזית: לגולש יש אפשרות לבחור אם ואיך להיחשף פיזית באינטרנט. גם ברשתות החברתיות לגולש יש שליטה משמעותית בעיצוב חשיפתו הפיזית. עובדה זו עשויה לסייע לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות שונות או בעלי דימוי גוף שלילי. באמצעות האינטרנט יכולים אנשים אלו לתקשר עם אנשים אחרים כאשר תכונותיהם הפיזיות אינן מהוות גורם רלבנטי בתקשורת (2002McKenna and Green).
בני נוער נושרים נמצאים פעמים רבות בקונפליקטים בקשר למראה החיצוני: כלפי חוץ הם נראים כחרדים ובתוכם פנימה הם במקום אחר לגמרי. לעיתים הלבוש המסורתי נשאר אבל בפנימיות ההרגשה היא חוסר שייכות או שנער חובש עדיין כיפה, בעיקר מפני הבושה, אך בהרגשתו הוא אינו שייך לציבור חובשי כיפות. החברה החרדית מזהה את השוני שלהם ושופטת אותם על השינויים בלבוש ומתייחסת אליהם כנערים סוג ב’. לעומת זאת החברה החילונית מתייחסת אליהם כחרדים, וכך עניין המראה החיצוני הופך להיות נושא מרכזי בחייהם. לעיתים קרובות הם חושבים שהיחס שהם מקבלים נובע רק מהמראה החיצוני שלהם. משפטים כמו “התייחסו אלי בצורה שלילית בגלל המראה החרדי” ומאידך “הם בזים לי כי אני שבבניק” נשמעים לעיתים תכופות מפיהם. באינטרנט יש להם את האפשרות להתגבר על הקונפליקט. הם לא חייבים להיחשף פיזית כלל או לחילופין לחשוף רק מה שהם רוצים.
שליטה: נושא נוסף שעולה בעבודה עם נוער חרדי נושר הוא הנושא של שליטה, או יותר נכון חוסר השליטה. הם מרגישים שאין להם שליטה בחייהם: הכתיבו להם מה לעשות ולאן ללכת, איך להתנהג ומה ללמוד. התחושה שלהם היא שהם לא החליטו כלום בחייהם. גם כאשר הם עוזבים את הדרך, יש מעשים שהם עדיין נמנעים מלעשותם בשל החברה בה הם גדלו ובשל הרצון שתמיד קיים לא לפגוע יותר ממה שהם כבר פוגעים. זאת למרות התחושה שלעיתים מתקבלת לפיה נראה כי אין להם שום רגש או מחשבה כלפי ההורים. מסיבות אלו יש להם צורך משמעותי להרגיש שליטה, שהם יכולים להחליט ולקחת אחריות על רצונותיהם. זהו צורך נוסף שהאינטרנט מספק. התקשורת האינטרנטית מתאפיינת בשליטה רבה של הגולש: הגולש בוחר כיצד להגיב, הוא כותב את הטקסט ויכול לשכתב אותו כאוות נפשו, הוא מחליט אילו תמונות להעלות, מתי להיחשף ולמי להגיב. אפשרות זו מספקת תחושה חזקה של שליטה גם אם בפועל הגולש אינו משתמש בה.
קבוצת שווים: באינטרנט, במרחב של מאות מיליוני גולשים, קל לגולש למצוא אנשים החולקים עמו את אותם תחומי עניין. לכל תחביב ותחום עניין אפשר למצוא שותפים במגוון הפורומים והרשתות החברתיות הקיימות ברשת (Lev-On & Hardin, 2007). קבוצת שייכות זו תהפוך למשמעותית מאוד לגולש, מכיוון שהיא מחזקת תחום עניין או כיוון חיים באמצעות דיאלוג עם אנשים דומים. סיבה זו היא אולי המשמעותית ביותר ועונה על השאלה למה נערים נושרים נמצאים שעות רבות באינטרנט ומחפשים דרכים לגלוש בכל מצב. הילד – המתבגר אמור לפתח ולגבש את זהותו הבוגרת (Erikson, 1959) בהתמודדות עם השאלות: “מי אני?” “מה אני?” ובעיקר “מי אני רוצה להיות?”. הדרך החשובה ביותר של מתבגר להשיב על שאלותיו הפנימיות היא להתנסות. הדרך להתנסות היא בקבוצת השווים באמצעותה הוא מקבל מענה מעשי לשאלותיו. לאור העובדה שהמשפחה מטבעה מגבילה ושמרנית, הופכת קבוצת השווים של המתבגר לשדה הפעולה העיקרי שבו הוא יכול לחוות חוויות חדשות. אצל מתבגרים “רגילים”, אלו שלא נשרו ונמצאים בתוך המסגרת, קבוצת השווים היא הקבוצה בה הם נמצאים. לנושרים, לעומת זאת, קשה יותר למצוא קבוצת שווים. למרות מספרם ההולך וגודל הם עדיין קבוצה פחות מגובשת וגדולה והאינטרנט מאפשר להם ליצור קבוצת שווים עצומה אשר גם מורדת במוסכמות החברה בה הם גדלו וכן מאפשרת להם התנסויות חדשות.
“חנוך לנער ע”פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה” (משלי כב ו). אילו נשכיל להבין את צרכיהם של הנערים, גם אלו אשר לא הלכו בדרך אותה טווינו עבורם ובה חלמנו שיצעדו, ונספק להם את צרכיהם המיוחדים אשר דורשים הרבה יותר השקעה וכוחות נפש, נוכל למנוע מהם לחפש צרכים אלו במקומות זרים. לחלופין, נוכל להעניק להם את הכלים המתאימים להתמודד עם הפיתויים והפרסומות של העולם האחר אליו הם נושאים את עיניהם ושם נראה להם שנמצא הפתרון לכל בעיותיהם.
Lev-On & Hardin, 2007
“הטוב הרע והמכוער באינטרנט” – פרופ’ יאיר עמיחי הוצאת מטר
McKenna, Green & Gleason, 2002.
Erikson, 1959
