מאמר זה יעסוק בשני מרכיבים חשובים בחיי כל משפחה בה האם עובדת מחוץ לבית: עבודה ומשפחה. שני התחומים דורשים השקעה של זמן, מאמץ ושעות מרובות. כיצד נשים משלבות את חייהן בין העבודה מחוץ לבית להשקעה בבית ובבני המשפחה? האם החברה מקבלת את הנשים המשלבות משפחה ועבודה? והאם נשים חרדיות יוצאות לעבוד לשם פיתוח עיסוק משלהן או רק על מנת לאפשר לבעליהן להמשיך ללמוד תורה?
לפני כארבעים שנה רוב הנשים תיפקדו כעקרות בית כשתפקידן היה בעיקר לדאוג לניהול משק הבית וגידול הילדים, בעוד שתפקידו של הגבר היה לצאת לעבוד ולפרנס את המשפחה. מבנה המשפחה היה אוטוקרטי ומאד ברור. עם הזמן נשים דרשו שיווין בהשתלבותן בשוק העבודה וחלוקת התפקידים אינה ברורה כבעבר.
כיום נשים מהוות פלח גדול בשוק העבודה ובשנים האחרונות הוכפל שיעור הנשים שהן גם אמהות לילדים עד גיל שנה שיצאו לעבוד. שינויים אלו יצרו הגדרה חדשה לזהותה של האישה שכן עדיין מצופה מנשים עובדות למלא את תפקידן כעקרות בית במשרה מלאה, למרות העבודה מחוץ לבית. שהדרישה לשוויון בשוק העבודה יצרה למעשה מצב מאוד לא שוויוני לאשה בו היא נדרשת גם לעבוד שעות רבות מחוץ לבית וגם לנהל את משק הבית ולהיות אחראית לגידול הילדים. המטלות המרובות גורמות לא אחת לעומס רגשי, נפשי ופיזי כבד.
בנוסף לכך, השינוי החברתי יצר קונפליקט משמעותי אותו חוות נשים רבות: מצד אחד, הנורמה של היציאה לעבודה ופיתוח העיסוק המקצועי נחשבת לחיובית, מתגמלת ומוערכת בחברה. מנגד, הנורמה החברתית השנייה קובעת שאמא טובה היא אמא שנשארת בבית, מגדלת את ילדיה ומטפלת במשק הבית. אישה שיוצאת לעבוד מוצאת את עצמה מתחבטת בין שתי נורמות מנוגדות ובקונפליקט תמידי. אישה שתבחר לפתח עיסוק מקצועי תספוג לעיתים ביקורת חברתית, ומנגד, אישה שתוותר תספוג ביקורת לחוסר בשאיפותיה והצלחתה האישית. כך שכל בחירה ברוב המקרים תגרור עימה התלבטויות רבות ובעיקר רגשות אשם. בשנים האחרונות מדינת ישראל, כמו שאר מדינות העולם המערבי, מנסה לקדם מדיניות של שילוב עבודה ומשפחה תוך מתן אפשרויות סוציאליות לעובדים בעלי משפחות.
בנוסף לכך, משאבים מרובים מוקצים לשילוב נשים חרדיות במעגל העבודה שלאור השינויים החברתיים המתחוללים מזה למעלה מעשור בחברה החרדית, עלו שיעורי תעסוקתן במידה ניכרת. האתגר של יצירת איזון בין חיי המשפחה לעבודה הופך להיות משמעותי עוד יותר בקרב נשים חרדיות ומתעצם נוכח הקושי להשתלב בתעסוקה בשוק שמאפייניו לא תואמים את ערכי חינוכה של האישה ואורח חייה. כמו כן, האינטנסיביות הנדרשת מאישה המנהלת ברוב המקרים משפחה גדולה ומספר גדול יותר מהממוצע של ילדים מגדילים את הקונפליקט בין הצורך לפרנס את הבית לעול המונח על כתפיה.
מחקרים שבחנו את השפעת עבודת האישה על המשפחה הראו שמשפחות בהן האישה עובדת נהנות מרמת חיים גבוהה יותר והן הגברים והן הנשים במשפחות אלה נהנו מרווח פסיכולוגי וחברתי. מסקנת מחקרים אלו מלמדת כי ישנה חשיבות רבה לשני התפקידים ושילוב משפחה ועבודה מביא לשביעות רצון גבוהה יותר. על אף הציפייה הגבוהה, מצבי הדחק, המאמץ, העייפות והקונפליקט הנובעים משני התפקידים, השילוב ביניהם יוצר השלכות חיוביות, כמו התרחבות והטמעה של מקורות כוח, רכישת משמעות חדשה, יצירת זהות, התגברות שביעות הרצון וריבוי הצלחות. על פי גישת ההרחבה הרואה בריבוי תפקידים פוטנציאל לעושר רוחני ונפשי, נשים שיבחרו לעסוק בשני התפקידים מרוויחות יותר משהיו מרוויחות מהתמקדות בתחום אחד שכן התפקידים יעשירו וירחיבו אלה את אלה. יתרה מכך, התועלת בריבוי תפקידים רבה מהמחיר הכרוך בהם, כך שהסיפוק וההנאה רבים יותר מהמתח והמאמץ הכרוכים בהשגתם. כישורים ומשאבים הנרכשים בתפקיד אחד עשויים להיות שימושיים ומועילים במילוי המשימות הכרוכות בתפקידים אחרים. בסביבה חברתית תרבותית מגוונת ומשתנה, במקום לצמצם תפקיד אחד, עשוי השילוב בין השניים ליצור אסטרטגיה של התמודדות ואיזון. ייחוס חשיבות גדולה לשני התחומים מהווה מנגנון התמודדות מסתגל לנסיבות משתנות ברמה הכלכלית-תעסוקתית וברמה האידיאולוגית-תרבותית.
לעומת זאת ניתן למצוא גם מחקרים שטוענים כי הרווח הכלכלי ביציאת האישה לעבודה הוא זניח, מאחר והאישה עובדת פחות שעות מהגבר ובהתאם לכך גם התגמול שהיא מקבלת. בנוסף, מחקרים אלה טוענים כי יציאת האישה לעבודה מחוץ לבית יוצרת הפסד פסיכולוגי הן לאישה והן למשפחה כולה.
הסתירה בין המחקרים מחדדת את ההבנה שבני אדם הם שונים ומה שנכון למשפחה אחת לא יהיה נכון למשפחה אחרת. על כל משפחה לבחון את האפשרות לשמור על איזון כשהמרכיבים הנלקחים בחשבון הם המצב הכלכלי, צורך האישה להביא לידי ביטוי את יכולותיה וצרכי הבית והמשפחה. מובן ששיתוף פעולה מלא בין בני הזוג תוך הירתמות של הילדים יסייע לאשה ולכל בני המשפחה להתמודד נכון וטוב יותר על כל בחירה.
