בואו נחשוב לרגע על הילדים שלנו. מה אנו לא עושים בשבילם? קמים השכם בבוקר ומטפלים בהם במסירות, באהבה ובנחישות. את השנים הכי יפות שלנו אנו משקיעים בהם, בגידולם ובחינוכם. אך ולפעמים אנו שוכחים מה הוא אחד הדברים היותר חשובים עבורם .
בשנותי הראשונות כיועצת נישואין, הגיע אלי זוג יפה וצעיר. האישה הייתה בדרך ללידה חדשה וילד אחד קטן, מתוק ואהוב על שניהם נשאר בבית עם בייבי סיטר. הבעל ואשתו לא היו מסוגלים להקשיב זה לזו בוויכוחיהם ובמחלקותיהם. הם התלוננו האחד על השנייה. האישה אמרה שהוא שקרן כרוני, הוא אמר שהיא חונקת אותו ועוקבת אחריו. הם היו כל כך עצובים אך הם לא הסכימו לוותר בשום אופן על עמדותיהם.
הבעל סיפר כמה הוא מרגיש בודד, היא סיפרה שהיא מרגישה נבגדת. היא נראתה כל כך אומללה עם ההיריון שעמד לקראת סופו ועיניה שדמעו בשקט. הוא המחיש את סיפור בדידותו וסיפר כיצד בלילה הוא נכנס אל חדרו של בנו וליבו נכמר בקרבו מאהבה ורחמים כשהוא מלטף את לחיו וכולו חמלה על מה שהוא עומד לחוות אם הוא, אביו, לא יצליח להסתדר עם אימו. הם הביעו חוסר אמון זה כלפי זו לכל אורך הפגישה. התחלנו לנסות ליצור שיח ביניהם אך כל אחד דבק בגרסתו ואי אפשר היה למצוא קווי מתאר משותפים בתיאורי החוויה הזוגית שלהם.
ראיתי אותם רק בפגישה זו. כרבע שעה לפני הפגישה השנייה צלצל הבעל ואמר שהם נתקעו בדרך משום שהגלגל התפנצ’ר. חשתי בליבי כאב ורחמים על הילד ועל בני הזוג ובמיוחד על הבעל שמשקר כשלא נוח לו לעשות דבר מה ולקחת אחריות. זה הרגיש שהוא במו ידיו פוגע בנפשו של הילד שאותו הוא כה אוהב.
בואו נחשוב לרגע על המתנה הכי חשובה לילד, שהיא חשובה יותר מלגו וממכונית שיכולה לעוף באוויר ומנסיעה לחו”ל. למתנה הזו קוראים שלום בית.
הילד קם בבוקר בביטחון הוא יודע שיש לו הרבה יותר מקירות. יש לו בית יציב, עם אבא ואמא שאוהבים אותו, מגנים עליו ודואגים לו. יש מי שחושב עליו ומוכן לעבוד על מידותיו בשבילו, יש מי שרואה אותו באמת. יש מי שמוכן להקריב בשבילו את חירותו ואת נוחותו פעמים רבות. יש מי שמפרנס אותו ודואג לו לאוכל, לבגדים, ולבית הספר. יש מי שייקח אותו לרופא ולטיפולים שונים, יש מי שישלם ממיטב כספו עבור רפואתו אם צריך ח”ו. ילד גדל בעולם וההורים מחממים אותו, ומכינים לו קן כמו זוג צפרים עמלניות, מלמדים אותו כיצד להצליח כשיגדל, מפתחים אותו כדי שיהיו לו חברים, משקיעים בו כדי שהמורים יאהבו אותו, שומרים עליו כדי שאנשים זרים לא יפגעו בו, דואגים לו לחוגים ולפיתוח כישרונותיו.
זה מה שמעניקים הורים לידיהם כשיש להם שלום ושלווה בבית .
האם עלה בדעתכם איך מרגיש ילד שאין לו את כל זה ?
ילד שגדל בבית מלא זבחי ריב נפגע רגשית מהמריבות שהוא עד להם, גם אם הן מתרחשות בחדר השני, או שהוא בכלל לא רואה אותן ורק חש אותן ממרחק. הוא מפחד. הוא אחוז אימה כשהוא מתעורר בלילה ושומע מריבות בין שני האנשים היקרים לו או חוזה בהם ביום. ביתו מבצרו איבד את הביטחון ויציבות שלו. הוא חי עם סוד גדול ומרגיש פחד בליבו הקטן מהמשמעות של מה שהוא חוזה ושומע. בהמשך, שאותו אינו יודע ברגע זה, יתכן כי יצטרך להיטלטל ממשמורת למשמורת, וליהנות מהוריו לפי שעות .
בואו נתאר לרגע שמחר ח”ו מודיעים למישהו מהמכרים שלנו שהוא צריך לפנות את דירתו משום שהיא עומדת בפני הריסה. חישבו על הדאגה שלו והשינה שלא תהיה לו בלילה. בחלומותיו הגרועים ביותר הוא לא דמיין שיאלץ לגור בבית של זרים, שהוא עלול להיות שולי ולא אהוב ואולי גם מפריע למישהו.
כאשר אנשים עוברים תהליך של פירוק הבית, הם מאבדים את חלומותיהם וחווים כאב וסבל. בל נשכח כי הילדים עוברים זאת אתם.
אל נא נהיה עיוורים. האופן בו אנו מתנהגים במשפחה שלנו עלול לפגוע ביקרים שלנו. בקטנים והרכים שילדנו אותם ולקחנו אחריות על גורלם. אל נהיה פזיזים ונרוץ לקנות מתנות פיצוי שאבא הביא ואמא הביאה, בואו נביא להם פשוט אבא ואמא.
