אני אישה אלמנה מזה מספר שנים. התאלמנתי בגיל צעיר יחסית בעקבות תאונה קשה ונותרתי עם ששה ילדים. עברנו, כמו שאפשר לתאר, תקופות לא פשוטות אך בחסדי שמיים ובעזרת לא מעט אנשים טובים הצלחנו להתגבר ולבנות את עצמנו מחדש. בתקופה האחרונה פונים אלי עם הצעות שונות לבניית חיי נישואין ומשפחה מחודשים. אני חוששת מאוד שלאחר כל הקשיים שעברתי, אני וילדי, וב”ה התמודדתי, להיכנס למצב שיוביל לסבל ולעוגמת נפש מיותרים לכל הצדדים. עם כל המורכבות שבעניין, האם יש סיכוי לנישואין שניים?
“לא טוב היות האדם לבדו” אומרת לנו התורה אמרה שתקפה בכל גיל. היקף הגירושין והאלמנות, לצערנו, מובילים אנשים רבים, בעצומם של חייהם בבדידות להתחיל לחשוב על נישואין שניים. אכן הקשיים בפרק ב’ גורמים לא אחת לרפיון, ודי אם נזכיר את הביטויים המוכרים ה”ילדים שלי”, “ילדים שלה”, ה”ילדים שלנו”, בנוסף לכך ה”הורים שלי” ו”ההורים שלו”. לכך נוספים מטענים חריגים כמו התנהלות כספית מסובכת, אובדנים שונים, קבלת הזר כממלא מקום, כמו גם שאלת כפל הנאמנויות, וכל זאת מוביל אותנו לסטטיסטיקה הבלתי נעימה המצביעה על אחוזי גירושין גבוהים במיוחד בקרב הנישאים בנישואין שניים. מסיבה זו אנו נוטים לחשוב שמכיוון שהמטלה כל כך כבדה ועודף המשקל שמביא איתו כל צד גורם לחוסר גמישות ולאנרגיות מדוללות, אין פלא שהזוגיות עולה על שרטון בקול חריקה צורם.
ננסה לעמוד על הגורמים המודעים והבלתי מודעים איתם ניגשים לנישואין שניים: אחת הסיבות לרצון להינשא בשנית היא בריחה מהמצב הקיים. לבריחה יש אינסוף וריאציות, כמו לדוגמה בריחה מהרגשת מסכנות, להראות לצד השני (במקרה של גירושין) שהסתדרתי בלעדיו, בריחה מקושי בהתארגנות, פיצוי על העבר ועוד רעיונות שונים ומשונים שהמשותף בהם הוא הרצון לשנות את המצב הקיים. סיבה נוספת לרצון להינשא יכולה לנבוע מפנטזיה ואנו יכולים לזהות זאת במשפטים כגון “האהבה תנצח את כל הקשיים”, “בת הזוג תהיה אמא לילדי”, “בן הזוג ידאג לכל מחסורי” ועוד. גם גורם ההשוואה מהווה תפקיד ופעמים רבות יש השוואה למערכת היחסים הקודמת ולתכונותיו החיוביות של בן הזוג הקודם במקרה של אלמנות. זאת מבלי לקחת בחשבון שכל אדם הוא מכלול של תכונות חיוביות אך גם תכונות חיוביות פחות איתם יהיה צורך להתמודד.
ההתעסקות השטחית ברשימת תכונות או מצב משפחתי כזה או אחר כמו: עם/בלי ילדים, עם/בלי כסף, עם/בלי תארים וכו’, גורמת פעמים רבות לאיבוד המבט הכוללני ולאיבוד המטרה העיקרית. השאלות שצריכות להישאל לקראת המעבר לפרק ב’ הן לשם מה אנו נישאים, מה אנו רוצים להשיג מעצמנו בתוך הזוגיות ולא מה אני רוצה להוציא מבן זוגי, לאיזו התפתחות אישית אנו שואפים. שאלות כאלה צריכות לאפיין כל זוג בראשית דרכם המשותפת אך נראה כי הן מקבלות משמעות יתרה וערך מוסף בנישואים שניים בהן הגיל עושה את שלו והרצון לכונן קשר לאחר משבר וקושי הוא גדול.
המטרה העיקרית של חיי הנישואין בכלל ונישואין שניים בפרט היא יצירת קשר עמוק בין שני אנשים ושלוב הכוחות למטרה משותפת. אך כאשר אנו חוטאים למטרה זו ומנסים להועיד את בן הזוג לתפקיד מסוים כגון שיהיה אבא לילדים שלי, או שיפנק, ייתן, יעניק לי וכדומה, הרי שלא ממש רואים את בן הזוג כאדם נפרד בפני עצמו אלא כממלא פונקציה שחסרה לי, וזהו מתכון לבעיות.
כשבני הזוג מתחברים בקשר נפשי ההסתכלות על הקשיים הופכת להיות מאתגרת, מחברת ומאגדת את בני המשפחה סביב הציר הזוגי, ועצם החברות מייצרת אנרגיות בלתי נדלות. זוגות שישכילו לחיות את חייהם בזה האופן יעברו את הקשיים ויצמחו דרכם מבלי ליפול לאומללות. לאחר זמן יביטו שניהם לאחור כלא מאמינים איך צלחו יחד את הטיפוס על הרי הקושי הגבוהים בבחינת “צדיקים נראה להם כהר גבוה ורשעים כחוט השערה” וזה גורם לסיפוק נפשי עצום, ולחיזוק הקשר המשפחתי עוד יותר.
יחד עם זאת חשוב לדעת כי כל אתגר דורש כלים כדי לעמוד בו. ידוע שבמצרים נתן פרעה עבודת נשים לגברים ועבודת גברים לנשים ועצם ההיפוך היווה קושי כי כל עבודה דורשת התאמת עושיה. לכן, לדוגמה, אישה שחיה לבד שתינשא לגבר עם עשרה ילדים עלולה להרגיש כי המשא כבד על כתפיה ואין לה את הכלים להתמודד עם אתגר גדול כל כך. אך אם אותה אישה ייחלה תמיד למשפחה גדולה ולא זכתה לכך, הרי שהיא עשויה להיבנות ולקבל סיפוק מהיכולת לממש את רגש האימהות שבקרבה. לכן, לצד האמונה והביטחון כי “אין הקב”ה מנסה את האדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו”, יש להבין כי אל לו לאדם להכניס עצמו לאתגר שספק אם יוכל לעמוד בו.
לסיכום הדברים נוכל לומר כי מובן שלקראת בניית חיי נישואין בשנית עולות בעיות ודילמות שונות ביתר שאת מאשר בנישואין הראשונים: הסתכלות הבוגרת יותר על החיים, ההתנהלות הכספית, התכונות שהתקבעו וההרגלים יוצרים קשיים משלהם. אך יחד עם זאת, דווקא הניסיון, הבשלות, חכמת החיים והרצון ללכת אחד לקראת השני עם רצון כנה להשקעה ועבודה משותפת, יוצרים את התשתית והכר הפורייה לבניית חיי אושר, שמחה ושלווה. נראה כי כאשר ידעו שני בני הזוג שיש להם בשביל מה, מירב הסיכויים שידעו גם איך. יש סיכוי להצלחת נישואים שניים, אך תלוי הדבר בנו.
