מה הקשר בין חשבון העובר ושב לזוגיות שלנו? וכיצד חסך בתחום אחד יכול להביא לעודף, או יותר נכון למינוס בתחום אחר? ייעוץ כלכלי, מסתבר, טומן בחובו הרבה מעבר למספרים.
משפחות רבות נעזרות ביועץ כלכלי. משפחות אלו סובלות, בדרך כלל, מחוסר איזון כלכלי והתנהלות פיננסית בלתי מחושבת. תפקיד היועץ במקרים כאלו הוא לעבור יחד עם המשפחות על רשימת ההוצאות וההכנסות שלהן; לזהות היכן מונח המוקש הכלכלי שהן ‘נופלות’ בו ולנסח יחד איתן תכנית תקציבית חדשה שתענה על צרכיהן. תכנית זו אמורה להוציא אותן מהבור הכלכלי אליו נקלעו כשהמטרה היא להגיע לעתיד כלכלי יציב שיחזיק מעמד לאורך זמן.
אלא שפעמים רבות טיפול בנושא הכלכלי של המשפחה הוא טיפול סימפטומטי בלבד ואינו יורד לשורש הבעיה הזוגית, ולכן גם הפתרון המוצע יתכן שלא יחזיק מעמד לאורך זמן. במקרים כאלו, יש לרדת לשורש הבעיה ולא להסתפק בייעוץ כלכלי גרידא.
דניאל ומרים (שמות בדויים) הגיעו לקבלת ייעוץ כלכלי. מדובר בזוג במעמד סוציו-אקונומי גבוה שהכנסתו היא כ 34,000 ₪ בחודש. שני בני הזוג מחזיקים במשרות בכירות ולהם שני ילדים קטנים. במשך תקופה ארוכה מאוד הם לא הצליחו ‘לגמור את החודש’, ובמשך תקופה של שנתיים צברו חוב של למעלה ממאה אלף שקלים. מבדיקה ראשונית עלה שהוצאות הזוג בממוצע היו כ 36,500 ₪ בחודש, כלומר כ 2,500 ₪ מעל הכנסותיהם, וכל זאת ללא הפרשה כלשהי לחסכון או לתכנית כלכלית עתידית.
ייעוץ כלכלי סטנדרטי היה מתמקד בבדיקה של הוצאות המשפחה ובבחינת אפשרויות לצמצומן תוך בניית תשתית של חסכונות מתאימים. אך במקרה זה נדרשה התערבות מעמיקה יותר. במהלך המפגש הראשון ניסינו לבחון מדוע זוג שהכנסותיו גבוהות מהממוצע מגיע למצב כזה. מבלי לחפש פתרון מיידי של מספרים, בדקנו מהו שורש ההתנהלות הפיננסית.
דניאל סיפר שאשתו מבזבזת כספים רבים ללא כל ביקורת, אבחנה או מעצור. כראיה הוא שלף את פירוט הוצאות כרטיסי האשראי שברשותם והתברר שאכן מרים מוציאה סכום של כ- 15,000 ₪ בחודש על בילויים ועל רכישת ביגוד, הנעלה ותכשיטים. “אני אומר לה שתפסיק לבזבז אבל אין עם מי לדבר. היא מפונקת ששכחה לגדול, ואני צריך לספוג את זה” אמר בכעס רב.
בתגובה לפניה למרים בשאלה על פשר התנהגותה, היא פרצה בבכי. רק לאחר דקות ארוכות שנדרשו לה על מנת להירגע היא טענה כלפיו “אני מחפשת בעל שיהיה איתי. אני לא רוצה מנכ”ל גם בבית. גם כשהוא חוזר הביתה הוא עסוק עם מיליון טלפונים. פשוט שכח שהוא נשוי. הוא כל הזמן אומר שתקופת ההשקעה בקשר הסתיימה בחתונה, ועכשיו אני צריכה ללמוד להעסיק את עצמי”. כאן היא פנתה אל בעלה: “אז אני מעסיקה את עצמי. קונה לעצמי. מפנקת את עצמי. משמשת לעצמי גם כבעל עד שבעלי יתעורר ויבין שאני זקוקה לו”.
בתהליך לא ארוך דניאל הבין שמרים ‘הבזבזנית’ מחפה על צורך עמוק שמקנן בה. צורך שזוקק חבר, בעל, דמות התקשרות שיהיה לה לבן זוג במובן הרחב של המילה. מרים לא הייתה זקוקה לבעל מפרנס. את זאת עשתה יפה בעצמה. היא היתה זקוקה לאוזן קשובה, לאיש שיחה ולשותף אמיתי בחייה הרגשיים. כשהדמות הזו חסרה לה היא ניסתה למלא את חסרונה בדברים אחרים, משל לאדם רעב הזקוק לאוכל מזין, אך אוכל כמויות גדולות של ממתקים ואינו שבע.
במהלך המפגשים הבאים התברר שהייתה לבזבזנות של מרים ‘משימה’ נוספת. מעין קריאת ‘הצילו’ וניסיון לשבור את חומת האטימות של דניאל. כמו במקרים רבים של דפוסי תקשורת בנישואין, ככל שדניאל התרחק יותר, בעקבות בזבוזיה של מרים, הלכה מרים ובזבזה יותר בניסיון נואש למלא את החסר של דניאל, ניסיון שגרם לדניאל להתרחק יותר, ולמרים לבזבז יותר וחוזר חלילה. “בתחילה”, סיפרה מרים, “ניסיתי לדבר אל ליבו, להסביר ולשכנע. משראיתי שזה לא עוזר אני בדיעבד מבינה שעברתי לכלים ‘כבדים’ יותר כדי לנפץ את החומה שמולי. שיתחיל להקשיב ולהסתכל עלי. הפזרנות שלי היתה קריאה לעזרה מתוך המצוקה הגדולה שהייתי נתונה בה”.
לאחר ברור צרכים פנימי ועמוק, שבמהלכו נחשפו בני הזוג לרגשותיהם האמתיים ואפשרו לעצמם להביע ולהקשיב ללא שיפוטיות, הפגישה הבאה נערכה לאחר שלושה שבועות. יחסם של דניאל ומרים היו שונים לחלוטין. מרים דיווחה על שינוי משמעותי ביחסו של דניאל כלפיה. תשומת לבו לאחר שעות העבודה הייתה ממוקדת בה. הוא גילה מחדש את הקשר וחידש את הקרבה ביניהם. מרים מצידה, כשקיבלה את זרם החיים שכה היתה זקוקה לו מבעלה, חדלה מאורח החיים הקודם שלה והשקיעה יותר בבית ובטיפוחו.
בעת מתן ייעוץ כלכלי יש לוודא שהייעוץ לא יהיה צר ושטחי אלא יעניק מענה מקיף ואמתי תוך ירידה לשורש הקונפליקט ופתרונו. רק אז תתאפשר לבני הזוג רווחה נפשית, כלכלית וזוגית.
