אם אתם נמצאים בעיצומו של משבר נפשי חריף אתם כנראה בטוחים שאם יש מישהו שיכול לעזור לכם והייתם שמחים שיהיה כרגע לצידכם, זהו איש טיפול מקצועי שרכש השכלה טיפולית קלינית רחבה והוא זה שיוכל להוציא אתכם מסערת המשבר. אם כך אתם חושבים אתם טועים, כי אחד מכללי הבסיס של העזרה הראשונה הנפשית הוא שככל שהמשבר חריף יותר כך נחוץ עוזר שאינו איש מקצוע, זאת הסיבה שבין לומדי התחום נמצא עוזרים שאין להם רקע טיפולי כלל לצד אנשי טיפול ותיקים שמבקשים לדעת כיצד להגיש עזרה ראשונה בשעת משבר.
קשת משברי החיים שהאדם נתקל בהם בחייו היא רחבה מאוד וכוללת משברים התפתחותיים, משברים אישיים, זוגיים וחברתיים. כשאנשים פונים לעזרה בדרך כלל הם נמצאים בעיצומו של משבר נפשי ברמות שונות, והם מבקשים הקלה על סבלם. הפניה הזאת לעזרה נעשית במרבית הפעמים מול גורמים מתוך המערכת המשפחתית, החברתית והקהילתית. הללו משתדלים ככל יכולתם לעזור. לעתים הם מצליחים להקל ולו במעט את הסבל של קרוביהם, ולעתים הם לא יודעים כיצד להושיט יד לעזרה. הם סבורים שעל מנת להקל את סבלו של האדם דרוש איש מקצוע שעבר הכשרה רחבה, יודע לאבחן את המצוקה שלפניו ולתת לה מענה נכון יותר.
אך מסתבר שכאשר אדם נמצא במצוקה – בליבו של המשבר הנפשי, הוא זקוק בראש ובראשונה להתערבויות נמרצות יותר, נגישות יותר, מעשיות ומיידיות יותר על מנת להשיב את האיזון הבסיסי לחייו של האדם.
רק לאחר שהושג איזון נפשי בסיסי באופן יציב, חלק מהאנשים ירצו לבחון את הסיבות ואת התהליכים הנפשיים שהביאו למצב המשברי וליוו את מהלכו. בשלב הזה ניתן לתכנן את מלאכת הטיפול עם הבנות עמוקות ורחבות יותר, ולהציב יעדים שמכוונים לשינויים מבניים ואישיותיים בחייו של האדם.
מי שמסוגלים לחשוב חשיבה תהליכית בהתאמה למצבו ואישיותו של האדם, הם אנשי טיפול שעברו הכשרה לכך, וכאשר אנשים מבקשים להיכנס לתהליך שמכוון להבנת הנסיבות והתהליכים שהם עוברים, ומתוך כך לצאת לדרך של שינויים עמוקים ומהותיים, ראוי שיפנו לאנשי מקצוע.
אנשים שנמצאים בלב סערת המשבר אינם זקוקים לחשיבה של תהליכים עמוקים והבנות רחבות באישיות האדם, הם זקוקים כאן ועכשיו להתערבות גמישה ומהירה. הם זקוקים לאדם קרוב שיפעל באופן אקטיבי ויציע אלטרנטיבות שונות ומטרות מוגבלות על מנת שהאדם שנמצא במצוקה יחזור לאיזון שיאפשר לו תפקוד נורמלי.
את ההתערבויות הללו אנשי מקצוע המיומנים בתהליכים קליניים עמוקים המכוונים לשינויים מבניים ואישיותיים, לא תמיד מסוגלים להציע. הם מכוונים למקום אחר, למקום בו אנשים רוצים להבין ולהתפתח, לצעוד במסלול של שינוי ומפגש אמיתי יותר עם העצמי. במקרים של מצב משברי, נדרש מהעוזר סל הבנות ומיומנויות שאותו יוכל להציע באופן נגיש יותר דווקא חבר קרוב, איש הקהילה, או קרוב משפחה.
אפשר לומר כי עוזרים שאינם אנשי מקצוע זקוקים ללמידה שתחדד ותרחיב את הכלים האנושיים הבסיסיים שבני האדם ניחנו בהם על מנת לעזור לזולתם, ואולם עוזרים שהינם אנשי מקצוע זקוקים ללמידה על מנת להתפשט מחכמתם התהליכית והמדעית, על מנת לזהות מצבי משבר, לדעת להבין אותם, ולהיות מסוגלים להציע עזרה פעילה, מיידית וגמישה, כדי שהאדם שנמצא במצוקה וזקוק לעזרה ראשונה נפשית יוכל לחזור במהירות האפשרית לתפקוד, ולעמדה שבה יוכל לבחור האם הוא מוכן להמשיך לשלב של בחינת התהליכים והנסיבות בחייו שהביאו אותו למצב המשברי.
חשוב לציין כי עזרה ראשונה נפשית לא באה בשום אופן ובשום צורה להחליף את הטיפול והייעוץ המקצועי. זאת עזרה שמוצעת כשלב ראשון בהתערבות בשעת משבר, ומכוונת לבלום ולמנוע את החמרת המצב הנפשי של האדם. היא עושה שימוש באישיותו של העוזר ובסל הכלים האנושיים המורחבים שלו על מנת ליצור סביבה בטוחה ובסיס המאפשר הפחתת ההצפה הרגשית והסבל בעת המשבר, ומכוון להחזרת האיזון הרגשי ויכולת התפקוד, תוך כדי שהוא מסייע לאדם לפתח את מנגנוני ההתמודדות וההסתגלות שלו באופן שהוא יכול להתמודד עם המשבר הנוכחי ולצאת ממנו מהיר ובריא יותר, וגם למנוע ולצמצם מצבים בעלי פוטנציאל משברי בעתיד.
מצבים שבהם נדרשת התערבות בשעת משבר
הסטטיסטיקה מלמדת שאמנם מצבים של סבל נפשי שגורמים לאדם מצוקה המצריכה התערבות בשעת משבר – הם רבים ומגוונים ביותר, אך ישנם שלושה מצבי מצוקה נפוצים ביותר בהם עזרה ראשונה נפשית נצרכת ומתבקשת.
המצב הראשון הנפוץ ביותר, הוא מצב של התקפי חרדות ופאניקה שגורמים לסבל עצום ולתחושה של חוסר אונים מול מציאות שנדמה כאילו נעצרה מלכת. אירועים חיצוניים כמו הצקות, פגיעות, תאונות, מלחמות או פיגועים מובילים לתגובות טראומטיות ומציפים את ההתקף. אך גם אירועים פנימיים שקשורים למחשבות של האדם ולתחושות גופניות, מובילים לחרדה המצריכה עזרה ראשונה נפשית על מנת למנוע התדרדרות והחמרה במצבו הנפשי של האדם.
מצב נוסף שנמצא בראש רשימת הפניות לעזרה, הוא תחושה של מצב רוח ירוד שמלווה בחוסר הנאה בחיים ונמשך לאורך זמן. זהו מצב של דכדוך שדומה למצב של דיכאון שבו האדם חווה תחושות עזות של ריקנות, ייאוש ואדישות. המצבים הללו עלולים להגיע לפגיעה עצמית ואף לאובדנות, והם עלולים להיגרם בשל סיבות רבות כמו מחלה גופנית, פרידות וגירושין, סיבות כלכליות, אובדנים ועוד.
מצב נוסף שמדווח רבות הוא מצב שפוטנציאלית יכול להתרחש במהירות הבזק ולכן קשה לא פעם להיערך אליו כפי הנדרש, ועזרה ראשונה נפשית יכולה למנוע בעיקר פגיעה באחרים, וזהו מצב של התקפי זעם שיכולים לפרוץ בתגובה לשלל סיבות כמו פיטורין, פגיעה קשה ועוד.
כל המצבים הללו ועוד רבים אחרים נחווים מידי יום בכל מקום ובכל קהילה, ואנחנו לא באמת יכולים לדעת מראש אצל מי זה יפרוץ ומהו האירוע שיגרום לכך. בחלק לא מבוטל מהמקרים האנשים הקרובים לאדם שנמצא במשבר לא מזהים את היותו במצב שדרוש עזרה מיידית, וחוסר המודעות לכך גורם לא פעם להידרדרות חמורה עד כדי אובדן חיים.
שלבים בהתהוות המשבר
כשאנשים חווים תקופה משברית הם נכנסים למסלול שבו אם יעברו נקודה מסוימת הם יפתחו מצב חמור מאוד מבחינה נפשית והתנהגותית. העוזר בשעת המשבר יכול למנוע זאת ככל שייכנס קודם לאותו שלב בהתפתחות המשבר.
בשלב הראשון האדם ירגיש מתח, שבתגובה אליו המערכות הנפשיות שלנו שמאפשרות הסתגלות למצבים רגילים ינסו לפעול ולייצב את המערכת הנפשית.
אם אותן תגובות הסתגלותיות לא יצליחו להתמודד עם המצב, האדם עובר לשלב הבא שבו הגירוי שהתחיל את התהליך הופך להיות גירוי מתמשך ורמות המתח הנפשיות עולות. בד בבד נוצרת תחושת כישלון בשל חוסר היכולת להפחית את המתח הנפשי, רמת התסכול עולה יחד עם המצוקה שהולכת וגוברת ועם התחושה של חוסר יעילות שמתלווה לה.
בשלב השלישי בו רמות המתח גוברות ולא מצליחות להיות מווסתות, מופעלים משאבי חירום פנימיים וחיצוניים. אלו הם מנגנונים שמגוננים על הנפש בכך שהם מעוותים לאדם את המציאות ברמות שונות של עיוות וגורמים לו לתפוס את המציאות בצורה שמאפשרת הקלה זמנית במשבר, כך שבהדרגה תתחיל דינמיקה נפשית של יכולת התמודדות עם האירועים שיצרו את המשבר.
זהו שלב חשוב ביותר, שבו אם לאדם שחווה את המשבר יהיה עוזר שיידע להושיט יד ולזהות מנגנונים שניתן לפתח ולחזק, הוא יוכל למנוע התדרדרות לשלב הרביעי והמתקדם בתהליך התהוות המשבר.
בשלב הרביעי כשלא נמצא מענה שיבלום את ההידרדרות, מגיע שלב שבו המשבר הופך להיות משבר חריף. המתח מגיע לנקודה של אובדן שליטה רגשית שבה עלולות להתפתח הפרעות התנהגותיות חמורות.
עזרה ראשונה נפשית בקהילה
עוזרים שמגישים עזרה ראשונה נפשית ויודעים כיצד להיכנס בשלבי התפתחות המשבר ולמנוע מצבי הידרדרות, יודעים לציין במיוחד את עומס עבודתם בתקופות רגישות, כמו למשל תקופת הקורונה, והתקופה הבאה בעקבותיה. אלו הן תקופות שמזמנות לנו התמודדויות לא פשוטות עם מצבי משבר הקשורים לבריאות, עסוקה, משפחה, כלכלה וחברה. בתקופות הללו כמות הפניות לעזרה בשעת משבר של ילדים, נערים ומבוגרים, עולה בעשרות אחוזים מתקופות קודמות שגם הן היו רוויות בעבודה קהילתית מול מצבי משבר ברמות שונות.
כל אדם בקהילה, כל גבר ואישה, נער ונערה, חכמים ומשכילים ככל שיהיו חשופים למצבי משבר בחייהם. כל אדם ומשפחה נחשפים יותר מפעם אחת בחייהם לאנשים מתוך המעגל הקרוב אליהם הזקוקים להגשת עזרה נפשית מיידית, ומי שנמצא בעמדות השפעה ומעורבות קהילתית רואה מידי חודש בחודשו מצבים רבים ומגוונים שנדרשים לסיוע נפשי בשעה משברית.
כל אחד מאותם אנשים במעגלים הקרובים והרחוקים יותר מבחינה חברתית יכול להגיש עזרה וחשוב שיידע גם לזהות מצבים שנדרשת יד מושטת לעזרה. העקרונות שעל פיהם פועלת העזרה הראשונה הנפשית הם עקרונות אנושיים הומניים של תמיכה והענקת סיוע. כשהעוזרים הללו יכירו באופן מורחב יותר את עקרונות ההתערבות בשעת משבר, וכשירחיבו את הבנת התופעות והמצבים השונים שגורמים להתהוות המשבר, ובד בבד יעצימו וירחיבו את מיומנויות העזרה שלהם, הם ימקסמו את יכולתם להעניק סיוע מיטבי, יוכלו למנוע החמרה במצב ויעלו אצל האדם שחווה את המשבר את תחושת הביטחון. עוזר שמושיט יד יכול באמת לסייע גם כאשר נדמה שמתוך הסערה כי אין דרך מוצא.
טיפים כלליים לחיזוק החוסן הנפשי ומניעת הידרדרות נפשית
- לימדו בשגרה מהן טכניקות הורדת מתח והרגעה עצמית שמתאימות לכם, ואמנו את עצמכם מידי יום בזיהוי רמות המתח שלכם ובהרגעה עצמית.
- ככל שהמתח הנפשי עולה יש לזכור שהנטיה הטבעית היא לא לאמוד נכון את המצב. לכן חשוב להבין ולנסח את הסיבות למתח. אל תהססו להיעזר בחבר או בבן משפחה.
- הבנתם מה הסיבות לרמות המתח העולות? עכשיו עליכם לזהות כיצד אתם מגיבים למתח שנוצר – האם בכעס? אולי בהסתגרות? התגובות יכולות להיות רבות, חשוב לזהות אותן.
- לאחר שזיהיתם את הקשר בין ההתנהגויות שלכם למתח הנפשי שלכם, נסו להפעיל את טכניקות הורדות המתח המתאימות לכם, ובדקו שיש הפחתה בהתנהגויות שבאו כתגובה לרמות המתח.
- לאחר שהשגתם רגיעה נפשית במידה שמונעת התנהגויות שמדרדרות את המצב הנפשי, זה הזמן לחזור לסיבות שהביאו למתח, לבחון אותן שוב, לקבוע מטרות ויעדים שמכוונים להתמודדות בריאה עם הגורמים לכך.
- ככל שנרגיל את עצמנו לפעול בהתאם לשלבים הללו ברמות מתח שונות, כך נצמצם את הסיכוי שנגיע למצב נפשי משברי.
- כשאנחנו מרגישים שרמות המתח הנפשי עולות ואנחנו לא מסוגלים להפעיל את מנגנוני ההרגעה, כדאי לשקול ברצינות לפנות לעזרה חיצונית על מנת לבחון את הדרכים לשמור על איזון נפשי ולהתפתח מהמקום שבו אנחנו נמצאים.
———————
מקורות
אליצור, א’ ואחרים (2006). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. תל אביב: פפירוס.
הרמן, ג’ (1994). טראומה והחלמה. אופקים: עם עובד.
להד,מ’, איתור משאבי התמודדות באמצעות סיפור בשישה חלקים. בתוך ש’ לוינסון (עורכת), פסיכולוגיה בבית הספר ובקהילה בעת רגיעה ובימי חירום (עמ’ 55-70). תל-אביב: הדר
Myer, R. A. (2001). Chapter 3. Assessment for crisis intervention: A triage assessment model. Belmont, CA: Wadsworth נדלה מ: hametapel.com.
