וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק.
מצינו ברשי שאמר על הפסוק, ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו ודינה היכן הייתה? אלא שיעקב נתן אותה בתיבה, ונעל בפניה את התיבה שלא יתן עשיו עיניו בה.
במדרש כתוב, שפחד יעקב שמא עשיו יחטוף את דינה בכח. ונענש יעקב, ולמה? כי אולי היא הייתה מחזירה אותו למוטב ולכן בסוף היא לא נפלה ביד עשיו, אבל כן היא נפלה ביד שכם…
השפתי חכמים שואל, למה יש קפידא על סיפור דינה? הרי מצינו עוד מהלך, מצינו שלאה הייתה אמורה להיות אשתו של עשיו, אלא שעיני לאה רכות, ולמה רכות?
הייתה בוכה עד שריסי העיניה נשרו, וזו הכוונה וירא השם כי שנואה לאה, לא שהיא שנואה, לא שלאה שנואה, הרי בפירוש כתוב ויאהב יעקב את רחל מלאה, כלומר אל רחל יותר מלאה, אבל לא שלאה היא שנואה, אלא וירא השם כי שנואה לאה, אומרים חז“ל הכוונה : לא שלאה שנואה, אלא ראה הקב“ה ששנואין מעשיו של עשיו בעיני לאה. כלומר לא ייתכן לפרש שלאה שנואה, שהרי הפסוק אפילו בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב, אם כך בוודאי שהפסוק לא ייכתוב גנות של לאה…
אלא שנואה לאה, שמעשי עשו כל כך שנואים בעיניים של לאה, ועל כך היא בוכה שהיא לא רוצה להתחתן עם עשו, בגלל שתי הסיבות האלה, היא זכתה והיא התחתנה עם יעקב אבינו.
אז למדנו שגם לאה ברחה מעשיו, ולמה דווקא הייתה קפידא על דינה?
אומר השפתי חכמים: בגלל שלאה לא יכלה להחזיר למוטב את עשיו, בגלל שהוא היה באותו זמן בשיא רשעותו, לקוח נשים רשעיות, ועוד הוא עושה עבירות רבות אבל בזמן של דינה, הלב נפתח, ונכמרו רחמיו באותה שעה על יעקב אבינו…
אם כן זה היה איזה זמן שכן היה אפשר לפעול לעשות ולו שינוי קטן… זה היה הזמן שדינה תשנה את עשיו.
ויש שדייקו ממה שכתב רש“י :”ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו‘‘, כלומר יש כאן דגש, לא עשיו, אלא אחיו, כי באותה שעה נכמרו רחמיו של עשיו כלפיי יעקב אבינו, זו הייתה שעת רצון, היה אפשר יותר לפעול באותו זמן. ולכן כעת הוא קצת ראוי יותר לתואר, אחיו של יעקב אבינו.
ולכאורה זה פלא, למה שיעקב ייתן את הבת הקטנה שלו, דינה, היא בערך בת שבע או בת שמונה למה לתת אותה לעשיו הרשע שהוא כמעט בן 100 והרי הגמרא במסכת פסחים אומרת כל מי שנותן את הבת שלו לעם הארץ הוא כמי שנותן אותה בפני אריה. אז למה שיסכן את הבת שלו, דינה? ואולי היא תחזיר אותו למוטב, אבל באותו משקל אפשר אחרת ואולי יש יותר סיכוי שעשיו יחטיא אותה ויקלקלה?
על כך מיישה ראש ישיבת פוניבז’ רבי אלעזר מנחם מן שך זצ”ל כי באמת יעקב היה צריך להחביא את דינה שח”ו הרשע לא יתן בה את עיניו, אבל יעקב היה צריך לחשוב אולי דינה בכל זאת עשויה להחזיר את עשיו בתשובה.
ואז אולי כן אתן לו אותה לאשה, ורק למסקנה היה צריך לפסוק שאסור לו לתת את דינה מחמת הספק, זאת אומרת, למרות שחייב היה להחביא אותה, היה עליו לחשוב מעט יותר מה יהיה עם אחיו. והגם שעל פי הדין נהג כשורה, הוא נענש על שהיה צריך לחשוב ולא חשב. ומכאן רואים עומק הדין “למה לא כאב לך כשעשית זאת”. דהיינו אדם צריך כל ימי חייו לשקול מעשיו בפלס יעקב ראה שאחיו עשו נשבר והתרצה לו אולי בכל זאת דינה הייתה ממשיכה את השפעה, את זה יעקב לא בחן. (מעובד ע”פ הרב אייל אונגר – ואבי העזרי).
