סוד החשמונאים ועל ידי מה נעשו להם ניסים
הגאון רבי אברהם סבע שחי לפני חמש מאות שנה, כתב שהוא רוצה לגלות לנו מה שנתגלה לו בלי ספר ובלי מלמד, ומעולם לא ראה ולא שמע פירוש למה נקרא מועד החשמונאים חנוכה.
הרי כל המועדים יש להם קישור וטעם לשמו של המועד למועד עצמו, כמו למשל פסח, שפסח על עם ישראל, סוכות, על שם הסוכות שהיה להם במדבר, פורים, על שם הפור.
אבל חנוכה על שם מי? לא אמרו בו טעם אלא אחד, כפי שמובא בגמרא בשבת שבחמשה ועשרים בכסליו חנו החשמונאים מאויביהם בכ”ה לחודש, דהיינו בעשרים וחמשה בכסליו.
אך עדיין שמו של חנוכה אינו קשור לנס עצמו של הצלת החשמונאים ועם ישראל.
התשובה לכך היא שהיונים עמדו על ישראל להעבירם על דת. כפי שאומרים בתפילת על הנסים “לשכחם מתורתך”, עד שבעונות ישראל כמעט כלים בארץ. ובאמת מה ניתן לעשות כנגד ביטול לימוד תורה שהיא מגנה עלינו מכל צרה ומצוקה?
צריך לדעת כי בפסוק שמע ישראל יש בו כ”ה אותיות, כנגד כ”ה יהיה זרעך. וכנגד ויפן כ”ה וכ”ה. הוא סוד שני הייחודים בבקר ובערב.
ראה השם יתברך כי באורך הגלות וגודל הצרות כמעט נשתכחה תורה מישראל. רצה לתת להם פרשה קטנה שרוב גופי התורה תלויים בה באופן שאם ח”ו תשתכח התורה מרוב הצרות, תישאר להם פרשה קטנה של פרשה הראשונה של שמע ישראל שהיא “ואהבת את ה'”, שיהיו עוסקים בה ויהיה חשוב להם כאלו עוסקים בכל התורה כלה.
ואם ח”ו תהיה הגזירה שלא יוכלו כלל לעסוק בתורה אפילו מעט, כמו שהיה בזמן רבי עקיבא ובזמנים אחרים, יישאר להם “פסוק שמע ישראל”, שיאמרו בשפתו או יחשבו בו בלבבם, “ויחשב להם כאלו עוסקים בכל התורה”, כי המייחד שמו של הקדוש ברוך הוא בזה הפסוק הוא כקורא כל התורה כולה.
ולפי שמרוב הצרות והגזרות לא היו יכולים החשמונאים לעסוק בתורה, היו מייחדים את השם בפסוק שמע ישראל שיש בו כ”ה אותיות, “ובכוח זה הייחוד נצחו אויביהם”.
לכן קראו שם המועד הזה חנוכה, כי זה שמו האמיתי, לרמוז הייחוד של פסוק שמע ישראל שיש בו כ”ה אותיות. חנו-כה חנו לדגלו של שם ה’, שהיו אומרים תמיד כ”ה אותיות של שמע ישראל.
וזה הסמל של חנוכה לרמוז שבכוח שם ה’ וייחודו נצחו במלחמה. לא בחיל ולא בכוח ולא בחנית. אלא בשם ה’.
וכך ראינו בעינינו כעת עתה כמה ניסים ונפלאות נעשו לאנשים שייחדו שמו של ה’ יתברך “בפסוק שמע ישראל” ונצלו מן התופת.
הרחמן הוא יעשה ניסים לנו כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
