פרשת תרומה

הסוד להצלחה - מידת הענוה

תמונה של הרה"ג חגי שושן

הרה"ג חגי שושן

ראש בית ההוראה "שערי הלכה ומשפט" יועץ הלכתי לראש"ל ונשיא מועצת הרבנות, רב קהילת משכן אברהם ביתר עילית.

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.

המדרש מביא משל על פסוק זה: משל למלך שהייתה לו בת יחידה, בא אחד מן המלכים ונשאה, וביקש לילך לו לארצו וליטול אשתו עמו. אמר לו המלך בתי שנתתי לך יחידית היא, לפרוש ממנה איני יכול, לומר לך אל תיטלה איני יכול לפי שהיא אשתך, אלא זו טובה עשה לי, שכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי.

כך אמר הקב”ה לישראל. נתתי לכם את התורה, לפרוש הימנה איני יכול, לומר לכם אל תיטלו אותה איני יכול, אלא בכל מקום שאתם הולכים עשו לי בית שאדור בתוכו שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.

חז”ל המשילו את התורה לבת מלך ואנחנו החתנים, ובמשל זה, ביקש המלך לעשות לו דירה כדי שיוכל לבא שם ולבקר את בתו, כי עקב געגועיו הגדולים לבתו ביקש שיעשו לו דירה שיוכל לבקרה שם. הנמשל הוא שהקב”ה ביקש לעשות לו משכן ומקדש שיוכל לבקר שם את התורה.

אך כבר דייקו המפרשים שאם כך, התורה הייתה צריכה לכתוב “ושכנתי בתוכו” שהרי מדובר על בית המקדש, אלא, שהעיקר הוא “בתוכם”. בתוכו לא נאמר אלא בתוכם – בתוך כל אחד ואחד. כל אדם בחיותו, פנימיותו, ומציאותו, שם הוא המשכן לשכינה כביכול, והקב”ה רוצה לראות שהתורה שוכנת באדם עצמו, שהאדם יעשה בתוכו מקום ומדור להשראת השכינה.

איך משרים שכינה בגוף האדם? מבואר בגמ’ (סוטה ה) אמר חסדא ואיתימא מר עוקבא כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב”ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנאמר (תהלים קא) מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל. אל תיקרי אותו אלא אִתוֹ לא אוכל.

אנחנו רוצים לעשות בתוכנו מקום ומדור להשראת השכינה, וכך יהיה לנו סייעתא דשמיא, ואיזה אדם לא מחפש סייעתא דשמיא בחייו, ומהו סייעתא דשמיא – עשיית מדור בקרבנו להשראת השכינה. שהקב”ה בתוכנו כביכול, שותף למפעל חיינו, עוזר לנו ומסייע לנו בדרכנו, זהו סייעתא דשמיא. אמרו לנו חכמינו ז”ל כי מי שמחפש סייעתא דשמיא, מי שחפץ שהשכינה תדור בתוכו ומבקש את האמת והאמיתיות בחייו, חייב להתחזק במידת הענוה. כדברי הגמ’ (עירובין יג:) מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן – מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהם ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.

ולהיפך אם האדם מתגאה ואינו יכול להכניע עצמו לאחרים, בכך הוא מסלק מחייו את השכינה עד שאין אני והוא יכולין לדור בעולם בכפיפה אחת והסיעתא דשמייא מסתלקת ממנו.

 

אהבתם את המאמר? שתפו

אודות המחבר:

הרה”ג חגי שושן שליט”א הוא ראש בית ההוראה  “שלמות המשפחה” למענה בכל תחומי ההלכה ובתחום המשפחה.
לפניות לבית ההוראה ניתן להתקשר למספר: 2873*
למענה מיידי בווצאפ, הצטרפו לקבוצות הוואטספ של בית ההוראה:
שאלות כלליות בהלכה: https://chat.whatsapp.com/GJoLn3haLK0ICPgcSfGkSy
שאלות בתחום המשפחה – לנשים בלבד: https://chat.whatsapp.com/FqRxwfTPWaWEkyUHdipvTg
שאלות בתחום המשפחה – לגברים בלבד: https://chat.whatsapp.com/EnK2KnJqyVRADvC7yLleZf

הצטרפו לערוץ הוואטספ שלנו ועקבו אחר תוכן הלכתי אקטואלי, זמני היום בהלכה מאמרים תורניים ועוד :https://whatsapp.com/channel/0029VaM1WiaGOj9uYkbYuH3g

מאמרים נוספים בתחום

המלך בשדה
דבר ידוע הוא שחכמי ישראל התחבטו ביחסם על שיר השירים מכיוון שבמבט שטחי התכנים בו יכולים

התמודדות נפשית עם אבל ואובדן ותהליך השיקום לאור הלכות האבלות ומנהגיה
האבלות ומשמעויותיה אינם מצויים בדרך כלל בתודעתו של האדם שכן לעיתים, האבלות "נופלת" על האדם "כרעם

חג סוכות
חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'.. וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.. במשנה מסכת ראש השנה נפסק

למאמרים נוספים של המחבר

פרשת ויצא
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל ... וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי וּמִדְרָשׁ אַגָדָה, כָּל

פרשת תולדות
וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר..... פרש"י: דבר אָחֶר, מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות... ויש

פרשת חיי שרה
וַיֹּאמַר ה' אלקי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם. "הִנֵּה אָנֹכִי

מה תרצו לחפש?