במשך השנים, רוב המחקר הפסיכולוגי עסק בהשפעותיה ההרסניות של הטראומה,
אך יחד עם זאת ידוע ומוכר שדוקא ההתאוששות מטראומה יכולה להוביל לצמיחה משמעותית, לצד הכאב וההתמודדות. ההיבטים החיוביים, הנובעים מהתמודדות עם משבר נקראים בשם צמיחה פוסט טראומתית.
מאמר זה עוסק בהגדרת הטראומה, מבחינה נפשית, המישורים שבהם הצמיחה מתבטאת בחיים, כתוצאה מההתמודדות עם המשבר והטראומה, וגם כיצד היא מתפתחת, באופן טבעי, ללא התערבות טיפולית, וגם באופן התערבות טיפולית.
לפני שנתחיל לדבר על התגובה וההתמודדות לטראומה, נקדים להבהיר מהי טראומה בכלל, בהסבר הבסיסי שלה.
אם נתיחס לנפש, בעניין הטראומה, נוכל לדמיין פרבולה, שגובה הפרבולה כלפי מעלה מתארת את עוצמת הרגש. ברגע שנגיע לשיא הפרבולה, לפני שהיא חוזרת בחזרה למטה, שם יהיה שיא עוצמת הרגש, דהיינו, שיא יכולת ההכלה של הרגש, שחויות החיים מעלות. בטווח הזה, כל חויה, שתעלה עוצמה של רגש, תהיה ניתנת להכלה ולעיבוד, קשה ככל שתהיה.
חויה טראומטית זו חויה, שמעלה את הרגש מעבר לגובה הפרבולה, כלומר, מצריכה עוצמת רגש שנמצאת מעל שיא הפרבולה, עוצמה שלא קימת אצל האדם ואין לו יכולת הכלה על מנת להתמודד איתה. בטווח הזה, לאדם אין יכולת עיבוד והתמודדות עם החויה והנפש לא מסוגלת להכיל אותה. זו הטראומה, חויה שהנפש לא מסוגלת לעבד.
משם מתחילות הפרעות כמו הפרעות אישיות, הפרעות אכילה, דיכאון וכו’.
מכאן, גם ניתן להקיש כי טראומה היא חויה אינדבידואלית, מאחר וכל אחד בעל עוצמות רגשיות שונות, כך שחויה מסוימת אצל אחד יכול להתפרש כחויה שניתנת להכלה, או אפילו התמודדות ברמה מסוימת, אצל האחר חויה טראומתית נוראה שיכולה לעצור את התפקוד בכל המישורים.
באילו מישורים מתבטאת צמיחה פוסט טראומטית:
מחקרים מסבירים כי יש שוני בהתפתחות הצמיחה הפוסט טראומטית, והשוני מושפע מהבדלים בהבדלים תרבותיים, הבדלי תחומי-החיים.
יחד עם זאת ישנה הבחנה בחמישה תחומים עיקריים, בהם משתקפת הצמיחה הפוסט טראומטית, והם:
1. יחסים בין אישיים- התפתחות רגשית, שבאה לידי ביטוי בעלייה ברגישות לזולת, בהתחשבות הסביבתית, בכאב ובסבל הזולתי. כל אלו תורמים ליחסים מכבדים ומכילים יותר, מאפשרים יותר קירבה, עומק ביחסים, פתיחות, שיתוף, חמלה. לעיתים זה נובע מתוך הכנת תשתית לשיתוף בטראומה.
- תחושת חוזק פנימי- חיזוק התפיסה העצמית, כתוצאה מההבחנה שהאדם עבר והתמודד מול אתגר גדול מאוד ושרד אותו. במצב בו אדם מסיט מבא אחורה ומבחין כי צלח אתגר כל כך גדול, הוא מזהה את הכוחות העצומים הטמונים בו, ופה יוצא מעמדת הקורבן לעמדת הגיבור. בכך, העמדה העצמית שלו, כלפי עצמו משתנה, והוא רואה עצמו עוצמתי יותר, ועם אפשרויות להתמודדות רבות וחזקות יותר.
- הערכה מחודשת לחיים- אדם שצלח טראומה נשק בנקודות גבוליות בחייו, בהם החיים היו על סף אובדן או קשרים, או כל דבר אחר. אך החויה היתה ש’הנה כמעט ומאבדים הכל’.
לכן, היציאה מהטראומה, לרוב, מולידה ערך לחיים ולרווח שהושג מעצם היציאה משם. בגדר: “איזה מזל, ניצלתי”. אדם כזה מתחיל להסתכל על החיים אחרת, להבין כמה שברירים הם עלולים להיות וכמה ל מובן מליו כל יום של חיים, בריאות, וקשר. - הכרה באפשרויות חדשות לחיים- לאחר התגברות על טראומה, וכחלופה לאובדן, לעיתים אנשים מגלים חלופות חדשות לחיות את חייהם, ואפילו מזהים מן מקפצה שמשנה את אופן חייהם ומתחילים לעסוק בנתינה, כמשפיעים, כמרצים, כמטפלים ומסייעים לאחרים בדרכםן שלהם.
- תמורה קיומית ורוחנית- אדם שחווה טראומה, לעיתים, מזהה פן רוחני שונה על חייו, מתחיל להביט על החיים ממקום עמוק יותר, ומפתח עמדות רוחניות שונות משהיו לו קודם.
לעיתים זה בא לידי ביטוי בתפיסות עולם שונו, דעות שונות ועמוקות, ולעיתים שינוי חיים של ממש, משמעות חיים חדשה, ועומק אחר לגמרי.
כיצד צמיחה פוסט טראומטית מתפתחת:
קיים מודל תהליך התפתחותי של צמיחה, שאותו ביססה הפסיכולוגית רוני יאנוף- בלומן.
מודל זה, ראשיתו, בהתקיימות הטראומה ממש. שם, סוברים החוקרים, קיימים ניצני הצמיחה, שגדלים ומתפתחים, בצורה טבעית, ללא צורך בהתערבות מקצועית, אם כי התערבות מקצועית עשויה לתרום בקידום התפתחותה.
בנוסף, קיימים מאפיינים אישיותיים, שצריכים להיות קימים באדם, קודם התרחשות הטראומה, על מנת שצמיחה זו תתרחש.
מאפיינים כמו: חוסן אישי, ויסות רגשי, תמיכה סביבתית, תפיסת האירוע כהזמנות של אתגר ממנף, ממקום הזדמנותי ולא קורבני, יציבות ועמידה בשינויים.
בנוסף נדרש מהאדם שתנכח בו האפשרות של בדיקת אמונות חדשות ואופציות לערוך שינויים פנימיים וחיצוניים בחייו, זאת מאחר, כי התרחשול של טראומה מזעזעת ושוברת מערכת אמונות קיימת, לפיה יש היגיון מסוים לדרך החיים וקיום העולם, שזה חלק עצום מהמחיר של הטראומה, ואם אדם מוכן לעבור ולהתמודד עם שינויים מעין זה, יוקל לו גם להתמודד עם בניית סט ערכים ואמונות חדשות אותן מביאה הטראומה. כלומר, יהיה לו יותר קל להיבנות מחדש, ולזרום עם המציאות החדשה שנכפתה עליו, מאשר להיות במקום של שליטה ושימור הבניין הפנימי, שהיה עד כה.
———————————
מקורות:
– לאופר, א. (2009). צמיחה פוסט טראומתית: אשליה חיובית או דרך חדשה לבחינת התמודדות עם טראומה?. חברה ורווחה, כ”ט (1), 63-84
– צמיחה פוסט טראומטית- סקירת מאמרם של טדסקי ומור.
