- הם התיישבו מולי והרגשתי את הריחוק ביניהם. חיכיתי קצת ושאלתי בשלומם. דוד פנה אליי וישר התחיל להתלונן שלאחרונה הוא כבר לא מסוגל לשתף אותה בכלום. כל דבר שהוא משתף, היא הולכת ומספרת לאמא שלה ולפעמים גם לחברות. זה יוצר אצלו תחושה שכל הזמן מסתכלים עליו, אבל יותר מכך, הוא מרגיש נבגד. ”למה היא מספרת את הדברים שאמורים להיות ביננו??!” הוא מזדעק.
- שלומית אמרה שאינה מסוגלת לסבול את מקום העבודה של יאיר. במשרד, עובדות גם נשים והיא שמעה כמה פעמים שהוא מדבר איתן בחופשיות ופונה אליהן באופן שאינו רשמי. ”איך הוא מעז??” היא אומרת בצער וניתן היה לראות את הכאב בפנים שלה. אני מסתכל על יאיר, לא בטוח שהוא לגמרי מבין על מה המהומה.
- אלון פנה אל רננה, אשתו, ואמר לה שהוא מרגיש נינוח בקרבתה ושהוא יכול לשתף אותה בכל מה שעובר עליו בלי להרגיש שהיא תשתמש בזה נגדו. כששאלתי אותו איך זה משפיע על הקשר שלהם, הוא חייך ואמר שזה הכח שלהם, והביטחון שהקשר מקנה להם.
מהי קרבה רגשית, ומה מקומה בקשר הזוגי?
מקור המילה קרבה רגשית – אינטימיות בלטינית – intimus ופירושה innermost inmost – . בעברית: הכי פנימי (ויקפידיה, נדלה ב – 2025). באנגלית המילה נכתבת באופן הבא: intimacy ובמשחק מילים אפשר לקרוא אותה כ in-to-me-see, לראות לתוכי.
זהו קשר קרוב ועמוק בין שני בני אדם, הנוצר על ידי יחסי אמון, קרבה, נינוחות והכלה המאפשרים שיח כנה וחשוף המלווה בתחושת בטחון. קשר בריא הוא קשר שיש בו קרבה רגשית והוא מכיל הקשבה, אמפתיה ותחושת קרבה ללא שיפוטיות.
המערכת הזוגית ייחודית מכל קשר שאנו מכירים. קשר זה בבסיסו נוגע במקומות הכי פנימיים ורגשיים שלנו. הוא נותן לנו כוחות, בטחון ושייכות, וגם מוציא מאיתנו את היסוד האלטרואיסטי של נתינה ללא תנאי. ביסוד הקשר נמצא מעגל הקרבה הרגשית – המקום האישי והפנימי של בני הזוג, אליו אין כניסה לשום גורם אחר. במעגל הקרבה הרגשית הזוג יכול להחשף, לשתף, ולהיות הם בעצמם מבלי חשש לשיפוטיות וביקורת. ביחסים של קרבה רגשית אנו יכולים להוריד את המסכות והכיסויים ולאפשר מפגש אמיתי וכנה.
כיצד בונים קרבה רגשית?
קרבה רגשית מייצרת מרחב בלתי נראה המחבר בן בני הזוג ואליו הם מכניסים רגשות, תקוות חלומות ואת כל עולמם הרגשי. המרחב מייצר אמון, רגישות ובטחון, ומאפשר תקשורת פתוחה. תחושה חמימה זו של בטחון מחברת ומאפשרת להם לשתף את עולמם הפנימי ואף לחשוף פגיעויות בידיעה שיקבלו הכרה והכלה ולא ציניות או שיפוטיות. אנשים מבחוץ יכולים לחוש במרחב הזה. כשבני זוג נכנסים לקליניקה ניתן לחוש אם היה ביניהם ויכוח או מריבה בימים האחרונים, או שהיה להם שבוע טוב. באותה מידה המרחב הזוגי גם משפיע על עולמם הרגשי של הילדים.
בניית קשר כזה דורש זמן, מאמץ מודעות והשקעה. ההשקעה שווה כי התוצאות שלה הם בדרך כלל קשר חזק ובריא יותר. איך עושים את זה?
יצירת ערוץ רגשי פתוח: ”הוא מושלם”, היא אומרת, ”שום דבר לא קשה לו”. נשמע חלומי? במקרה הזה, זה נאמר בטרוניא. היה קשה לה שהוא אף פעם לא משתף בקושי או ברגש כלשהו, ורק היא מספרת ומשתפת כל הזמן על הקשיים שלה.
שיתוף רגשי מייצר שותפות עמוקה וקרבה. היכולת לשתף רגשות מפחית אי-הבנה, אבל יותר מכך, מייצר תחושת חיבור. במקום בו השיתוף מתאפשר, נוצרת תחושת אמון ובטחון בין בני הזוג. מחקרים מראים שבני זוג המשתפים אחד את השני ברגשותיהם על בסיס קבוע, יחוו שביעות רצון גבוהה יותר ממערכת היחסים שלהם וגם יפתחו קרבה רגשית (Gottman & Silver, 2015).
הקשר הזוגי מהווה בסיס לשיח על המקומות הכי פנימיים שלנו. על החיים שלנו, על הרצונות, השאיפות, הקשיים והאתגרים. זה המקום הבטוח שלנו בו נוכל לחלוק אחד עם השניה רגשות ורצונות בלי להרגיש ביקורת. בני זוג שמסגלים לעצמם יכולת הקשבה לא שיפוטית, הם בני זוג שיחוו רמת קשר גבוהה שתצמיח אותם.
אמפתיה
רעות שיתפה בדמעות את מר ליבה. עד כמה קשה לה לשלב את העבודה בחוץ עם חובות הבית מבפנים, והתחושה המתמדת שהיא לא מצליחה להספיק להגיע למטרות שהיא מציבה לעצמה. הבטתי בשלומי ושאלתי אותו איך הוא מרגיש בעקבות דבריה. הוא הביט באדישות ואמר ”גם לי קשה”. מילים אלו הביעו אטימות – ”גם לי קשה – אז מה!? אז אני מתלונן? אני ממשיך הלאה!”
אמפתיה פירושה להזדהות עם הכאב של האחר, גם אם אינני מסכים עם דבריו. באופן זה אני שומע את הכאב שלך, אני מבין שקשה לך ואני איתך. קושי הוא משא שכבד להחזיק לבד, כשמישהו מחזיק אותו יחד איתנו, זה מקל עלינו. יכולת אמפתית גבוהה תאפשר לנו לחלוק את הקשיים שלנו זה עם זו ולהחזיק אותם ביחד. כשיש מישהו לצידנו זה נותן בנו כח וגם קושר אותנו אליו ביתר שאת, וכך הקשר ביננו מתחזק.
חוויה ונוכחות
ניתן להבחין אצל זוגות רבים כיצד שגרת החיים לאט לאט מכרסמת בקשר הזוגי ומייצרת שני שותפים המנהלים בית. ילדים, אחזקת הבית ועבודה תופסים את עיקר המרחב הנפשי, והקשר הרגשי נזנח. בני זוג צריכים לנקוט יוזמה ולקבוע מפגשים לפי היכולת על מנת לתחזק את הקשר. לא די בקביעת מפגש, צריך לוודא ששני בני הזוג ”נוכחים” במפגש ב 100%. לכן בזמן מפגש יש להרחיק גורמים מסיחים כגון סמרטפונים. יש לגלות אקטיביות בהקשבה אחד לשניה, וכך לאפשר מרחב פתוח ונקי שיאפשר קירבה רגשית. מחקרים מראים שבני זוג שמתאמצים על ה’נוכחות’ שלהם בזמן אינטראקציה זוגית, חווים רמות גבוהות יותר של שביעות רצון מהקשר (Karremans et al., 2017) . המפגשים נעים על פני סקאלה רחבה. החל מישיבה בבית ועד למפגשים מלאי חוויה. כהמלצה, קחו לוח שנה ובחרו לכם תאריכים בהם תקדישו את הזמן לעצמכם מחוץ לבית, ומעבר לזה, תקבעו מידי שבוע יום או יומיים של מפגש זוגי בבית. מלבד הערך הזוגי, חשבו מה זה מראה ומשדר לילדים.
גילויי חיבה
מחקרים רבים מצביעים על מגע פיזי שתורם לתחושת נעימות, בטחון ושלווה, ומפחית תחושות של פחד או חרדה. זוהי הסיבה שחשוב לחבק את הילדים שלנו ויש למגע חשיבות גם בקשר הזוגי. בנוסף, חשוב להראות גילויי חיבה גם באופן מילולי ע”י מילים טובות, העצמה ופרגונים שמוסיפים אף הם לתחושת הטובות. ככל שנרבה בגילויי חיבה נגביר את תחושת השייכות והחיבור(Floyd et al., 2009)..
בעניין זה נוסיף גם את חשיבות שמות החיבה. שם חיבה מייצר קרבה, ולכן לא נקרא לאדם זר שאיננו מכירים בשם חיבה. אנחנו נותנים שמות חיבה לילדים שלנו ולאנשים הקרובים אלינו ובוודאי שיש לכך ערב רב גם בקשר הזוגי.
גבולות
לקשר זוגי יש גבולות משלו. דברים שנאמרים בתוך הקשר שייכים רק לבני הזוג, לכן מה שנאמר ביננו נשאר ביננו ולא יוצא החוצה. אם יש הסכמה לשתף חלק מהדברים, וודאי שזה בסדר, אך כדאי לוודא שזה באמת מוסכם. ייתכן ועולה קושי אצל אחד מבני הזוג והם מחליטים ללכת להתייעץ עם ההורים, עם גורם מוסמך וכד’. אך ללא הסכמה מראש, אין להוציא את מה ששמור לנו ביננו לגורמי חוץ. בני זוג שיודעים שהגבולות בינם לבין שאר העולם נשמרים, ירגישו בטחון ונינוחות בקשר.
לסיכום,
ככל שנעבוד על בניית המרחב הזוגי נוכל להרחיב את מעגל הקרבה הרגשית ולחזק את הקשר הזוגי לשנים רבות וטובות. קשר זוגי יציב נותן איכות חיים לטווח הרחוק – בריאות נפשית ופיזית, יכולת התמודדות עם משברים ותחושת שביעות רצון גדולה יותר מהחיים עצמם. קשר כזה לא קורה מאליו אלא דורש עבודה לאורך שנים. בני הזוג שמכווננים לעבודה זוגית ירגישו את ההשלכות החיוביות שלה לאורך השנים.
—————————————
Floyd, K., Boren, J. P., Hannawa, A. F., Hesse, C., McEwan, B., & Veksler, A. E. (2009). Affectionate Communication. In Handbook of Communication and Emotion (pp. 325-341). Academic Press.
Gottman, J., & Silver, N. (2015). The Seven Principles for Making Marriage Work: A Practical Guide from the Country’s Foremost Relationship Expert. Harmony Books.
Karremans, J. C., Schellekens, M. P., & Kappen, G. (2017). Bridging the Science-Practice Gap in Mindfulness Research: A Focus on Cultivation of Attention, Perspective Taking, and Empathy. Mindfulness, 8, 1480-1491.
